כוח פיסי

אבשלו

New member
אין ספק רק אוסיף ואומר

שבחינתי אין "תפיסה רוחנית" והכוונה היא שאני מנסה (לפחות בהצהרת כוונות הרבה יותר מורכב ליישם את זה) למצוא את האמת אין סתירה מבחינתי בין רציונליות לתפיסות האלו בכל הוא מרקם אחד מערך אחד שפשוט צריך לגלותו (אני לא טוען שגיליתי אני רק אומר שזהו המיסתורין הגדול). מהי המהות של האחד? ומה אני עושה שם (אפשר גם לשאול את זה בצורה אחרת מי אני?) בתור סופר ציניקן לשעבר (והציניות הזו עדין קיימת בתוכי) אני כן רוצה לשאול את השאלה הזאת כמה מתוך ההתנגדות לתפיסות האלו נובע מתוך הנאמנות לאמת וכמה מתוך הפחד מן הלא נודע? הלא נודע שמשמעותו יכול להיות שכל מה שחשבתי כנכון או כאמת איננו כזה באמת? שהיקום הוא מקום אחר ממה שחשבתי ושאני נמצא במקום אחר:בארץ לא נודעת.
 

aiki-freak

New member
מסריח מאוד...והרבה עשן!

והריח גם נדבק לבגדים ולכל דבר שבא במגע עם העשן... אני זוכר שכשלמדתי מוקסה במדיסין הקצו לנו חדר לימוד במקום שונה מהרגיל. היינו 15 חברה שהבעירו כל דבר דמויי לענה. בשלב כלשהו החדר היה מלא עשן עד כדי כך שכבר אנשים לא ראו כלום וחטפו כאב ראש רציני... לקראת הסוף הופיע בחדר שוטר (!!!) מודאג שהיה בטוח שפרצה שם שריפה! העשן היתמר מחלונות הכיתה למרחקים... בסוף השוטר ציווה עלינו להפסיק ואף איים לעצור את המורה!!! כשיצאנו מהחדר גילינו לתדהמתינו שפינו את כל האגף בבניין מחשש לשריפה...
עם כל זאת...אין כמו "מוקסה בוקס" (מוקסה בקופסא סינית) על הגב ביום חורף קר...
 
מסריח אבל עובד... למרות שאני, אישית

פשוט אלרגי לדבר הנורא הזה (גורם לי לתופעות של שפעת נוראית), ולא יכול להשתמש בו לטפל...
ושמעתי אומרים שהריח מאוד דומה לחשיש
אז אולי כדאי להיזהר מהמשטרה...
 

aiki-freak

New member
לא!! ממש לא

הוא לא משתמש בשום נקודת לחיצה או מניפולציה דומה! חשבתי שהדגשתי את הנקודה הזו... זה משהו אחר בכלל...אולי ניתן לומר שהוא "חודר" בתודעתו לתוך גופו של בן הזוג "ומפעיל" אותו מבפנים. אני יודע שקשה להבין. צריך לחוות ולהרגיש את זה... זה לא איזה טריק טכני, האמן לי...אני כבר יודע לזהות כאלו. לא איזה בריח סמוי או לחיצה סמוייה...פשוט "אייקי" טהור. הרמוניה טהורה. ולא אמרתי שזה מיסטי (לא להתלהב חבר´ה אני יותר ציני מכולכם תאמינו לי) אלא שזה גובל במיסטי! כלומר שזה מעבר להבנה לוגית רגילה. אני לא טוען שמדובר ביכולת על טיבעית אלא פשוט במיומנות ברמה כל כך גבוהה שהיא נראית כמו כישוף...
 

amir_aikido

New member
ראית ג´ודו קלאסי ?

זכיתי לראות קלטת של הדאן 10 האחרון בג´ודו, משנות החמישים אני חושב (למורה שלי יש אוסף מדהים). ורואים שם את אותו דאן 10, בן מעל שישים, מתעופף סביב אלוף העולם בג´ודו באותו הזמן, כשהוא נראה ילד לידו. אלוף העולם ניסה לזרוק אותו אבל הדאן 10 פשוט התנופף לו מסביב ונשאר יציב כלהזמן, ומדי פעם הטיל את אלוף העולם בקלילות לתוך המזרן. אני לא יודע עם יש עוד אמני לחימה בתחום הג´ודו, לא סתם האדם אותו ראיתי בקלטת כונה דאן ה- 10 האחרון... כל שרציתי להגיד הוא שלמרות שאני מאוד אוהב את האייקידו, הרעיון והיכולת של שימוש נכון בגוף והגעה לרמה גבוהה איננו שייך רק לה. ואני אפילו אעז להגיד שלא רק לאמנויות הפנימיות, גם באמנויות ה"חיצוניות" לכאורה יש הרבה שימוש בעבודת גוף נכונה. נוטים לשכוח את זה כי על כל אדם שמגיע לרמה הזו, יש 100 או 1000 אנשים שמשתמשים בכוח ומבחוץ זה נראה מאוד דומה. אמיר
 

GABAY

New member
לרועי

העוצמה והכוח של התרגיל הם בהתאם לדרישת התרגיל הספציפי. וזה בא לידי ביטוי בקאטה שיש סוגי כוח שונים. לפעמים המכה חדה ומצליפה לפעמים התנועה מאד מינורית כמו שעשינו ביום שלישי שעבר עם סנסאי גלעד. ככל שאתה יותר בכיר וצובר יותר ניסיון ככה יש לך יותר אפשרויות להשתמש במגוון שימושים של כוח. אך יש לזכור שככל שאתה משתמש יותר בעוצמה-אסור להזניח את המיקוד של התנועה. שאזה עבאדה קשה
 
עוצמת המכה.

ישנם אנשים חזקים מאוד ובעלי מסה גדולה (בלי ששום קשר לאומנות לחימה), שאינם מצליחים לעמוד בפני מאסטר גדול, בן 80, כחוש שכולו עור ועצמות. נשאלת השאלה, כיצד ה"זקן" הזה, מצליח להכות/להטיל/לבצע בריח/להסיט בריון גדול וחזק ממנו? אז קודם כל, הבריון בעל המסה הגדולה והשרירים החזקים, הרבה יותר חזק מאשר המסטר הזקן והכחוש. נניח שלתוקף החזק (שאנו מדברים עליו), יש יכולת לתת אגרוף במכה שנמדדת ובהשוואה ל 150 קילו, לעות המאסטר הזקן שנותן בקושי 30 קילו. רק שהתוקף, לא מבצע תנועה ישרה, פותח את המרפק, דוחף כתף, לא מסובב את האגרוף בסוף, לא פוגע עם הנאקלים, פוגע בבטן בבטן במקום במפתח הלב (לקחתי דוגמא לתוקף גרוע...) - מאבד קילוגרמים רבים מיכולת ההתקפה שלו. לעומת המאסטר, שמבצע תנועה נכונה, פוגע איפה שצריך לפגוע, לא מלווה את המכה בתופעות לוואי, ופוגע בעיתוי הכי מתאים - המכה שלו תהיה הרבה יותר כואבת מאשר התוקף הגדול והחזק. ועדיין לא הזכרנו את השימוש באנרגיה/צ´י/קי ואת התנועה הרכה והזורמת שאין לתוקף, שמסתמך רק על כוח... הוא הדין בהטלות גו´דו, בריחים באייקידו וכו´. לגבי ההתקדמות לרמה הזו - מהשלבים הראושנים בדוג´ו התלמיד לומד "לנטרל" את כל תנועות הלוואי המיותרות, איזה חלק פוגע, כיצד נותנים אגרוף נכון וכו´. כל הזמן יש התקדמות ושאיפה להגיע לאגרוף/לתרגיל/להטלה/לבריח המושלמים. תנסה להסתכל אחורה ולהיזכר כיצד נראה האגרוף שלך לפני שהתחלת לעסוק בקראטה, ותראה שעוצמת המכה שלך השתפרה פלאים, והפכה להיות הרבה יותר יעילה. וכמובן, השאיפה היא רק לשפר ולשפר...
 

untitled

New member
יש להבין

שכל דבר שמצורה כלשהיא נראה כמו יתרון יכול להוות חיסרון. אם מדברים לדוגמא על בן אדם עם מאסה גדולה, אז אחד קטן וכחוש הוא יותר זריז. אולי מאסה זה דבר שפשוט הראה יותר לעין, אבל באמת אם מבצעים את הטכניקה בצורה נכונה אין לזה שום השפעה. העניין הוא שביצוע הטכניקה באופן מושלם הוא דבר, מעצם היותו, ששואפים ויש לשאוף אליו תמיד, אבל לשלמות של 100% אף פעם לא מגיעים. ועל כן המסה כן נראת כגורם שמפיע
 

alex2

New member
עוצמת המכה 2

אהלן סלבו, התשובה שלך מעניינת, לי ולאמיר אין יתרון יחסי לגודל ולמסה על פני החבר´ה הצעירים יותר. מהרנדורי שאני עושה עם החבר´ה הצעירים הבנתי שאני אמור להתאים את הסגנון שלי לסגנון שלהם, - עם אבי אני זז מהר יותר ויורד נמוך יותר כדי לא להיות נטוע במקום עם יאן אני אמור להיות מהיר יותר ממנו ע"מ לא להיתפס בבעיטה ולא לצמצם מרחק אלא לשמור אותו בטווח "הפגיעה" שלי כמו כן אני לא נגרר להכתבה של הקרב שלהם אלא משתדל להכתיב את הקצב בעצמי. בעקבות התגובה שלך אשתדל לשים יותר לב עם מה אני פוגע ואיך אני מגן. להתראות היום בערב.
 
כיצד מכתיבים את הקצב הנוח לנו בקרב?

זה חוזר לדיון על איסטרטגיה ושליטה בקרב, לא? גם אני וגם בן הזוג לאימון מעוניינים לעבוד בקצב אישי, שאינו בהכרח זהה. גם אני וגם בן הזוג מעוניינים לעבוד בטווח אישי שאינו בהכרח זהה. בטאי צ´י הסבירו לי על הטווח שאם היריב עובד קרוב אני אמור לשמור מרחק, ואם היריב עובד רחוק אני אמור להצמד אליו - כלומר הטווח נקבע לא ע"י מה שטבעי או נוח לי אלא ע"י הטווח הפחות נוח ליריב, ויוצא שהיריב שוב מכתיב את סגנון הקרב. כיצד אם כך אני יכול לדעת בוודאות שאני "מנהל" את הקרב ולא נגרר למלכודת? האם אני תמיד צריך לעבוד בסגנון הפוך לסגנון של בן זוגי (על מנת להוציאו משיווי משקל) או שמא עלי לעבוד איתו בסגנונו - לתת לו הרגשה של שליטה וכך להכניסו למלכודת? (תוך שימת לב לעובדה שכשר הוא "מנהל" את ה"קרב" קיים סיכוי גובר שהוא "ינצח"). מה עושים?
 
שליטה בקרב

לגיליון האחרון של "רגע קטה", אפי דינר (המדריך הראשי ב"מרכז הישראלי לטאי-צ´י") "תרם לנו סיפור זן עתיק ורלוונטי: ציות לא רק תלמידי זן באו להאזין לדבריו של החכם בנקיי, אלא גם אנשים מכל המעמדות ומכל הכיתות. מעודו לא ציטט מפסוקי הסוטרא, אף לא נתפס לפלפולי דרשנות. תחת זאת היו דבריו יוצאים מליבו ונכנסים ללב שומעיו. קהל שומעיו הגדול הכעיס כוהן אחד מכיתת ניצ´רן, שחסידיו עזבוהו כדי לשמוע על אודות זן. בא כוהן ניצ´רן אנוכיי זה אל המקדש, ומנוי וגמור עמו להתנצח עם בנקיי. "היי, מורה זן!" קרא אליו, "חכה רגע! כל המכבד אותך יציית לדבריך, אבל איש כמוני אינו רוכש לך כבוד. התוכל להכריחני שאציית לך?" "עלה לצדי ואראה לך", אמר בנקיי. בגאווה פילס לו הכומר דרך בקהל אל המורה. חייך בנקיי. "עלה לשמאלי." ציית לו הכומר. "לא", אמר בנקיי, "נייטיב לדבר אם תעמוד לימיני. פסע ועבור לכאן." פסע הכומר בגאווה לצד ימין שלו. "רואה אתה", העיר לו בנקיי, "מציית אתה לי, וסבורני שהנך איש נעים מאוד. ועתה שב נא והאזן" מה הקשר? "הטווח נקבע לא ע"י מה שטבעי או נוח לי אלא ע"י הטווח הפחות נוח ליריב," כלומר אתה צריך להרגיש נוח בכל טווח, להרגיש "בבית" בכל קצב ומצב, ואז (ו*רק* אז) תוכל להשתלב בתנועת התוקף כדי לנטרל אותו. (אבל כמובן שזו רק דעתי)
 
זו הבעיה.

כאשר שני הלוחמים מאותה שיטה (נגיד צ´ו נאן) שניהם אמורים להרגיש בנוח בכל טווח. באיזה טווח אם כן יתנהל הקרב? בטווח שכל אחד מהם מרגיש שהיריב חלש יותר. או שאני טועה?
 

GABAY

New member
אין פה שום בעיה

אם שני היריבים מאותה שיטה אז צריך קודם כל לבדוק את היחס ביניהם. אם אחד גבוה והשני נמוך אז כמובן שהגבוה ישמור מרחק מהנמוך ויבעט יותר,ואלו הנמוך ינסה להתקרב. או עם יריב אחד ממש חזק ובריא ואילו השני כחוש בלי כוח(בהנחה שלשניהם יש אותה דרגה) אז הבריא (הכוונה למלא-עב בשר) ינסה יותר להשתמש בתפיסות ומשיכות.
 
הקרב יתנהל לפי הטווח שהלוחם הטוב

יותר יבחר בו... ולמרות שהתשובה הזו באמת לא עוזרת לאף אחד, היא נכונה
 

bizhar

New member
סגנון עבודה בקרב...( וינג צ´ון )

והמורה שלי אומר שסגנון העבודה צריך להיות תמיד אותו הדבר ללא תלות ביריב. בעבודה נכונה אין זה משנה נגד איזו שיטה או איזה יריב אתה מתמודד. כך אתה לא נגרר למלכודות או לקצב אותו מכתיב היריב. אינך צריך לשבור את הראש בשאלה איזה מין לוחם עומד מולי ומה הוא יודע..אתה זורם ומבצע בדיוק את מה שאתה יודע .
 

מריושי

New member
סגנון עם יתרון יחסי ולא בהכרח

לא נוח ניהול הקרב שלך צריך להיות בקצב וסגנון שנותנים לך יתרון יחסי על פני היריב. לפעמים זה מושג ע"י שמוש בסגנון הפוך לזה של היריב (לעבוד ארוך מול יריב שעובד קצר לדוגמא). אך יכול להיות בהחלט מצב בו גם אתה וגם הבן זוג עובדים באותו סגנון ולך יש עדיפות עליו במצב זה. שם לב גם שלאורך הזמן לך יש סגנון מסוים שאתה מעדיף ואתה מסתדר איתו ומבצע אותו יותר טוב מאחרים (עבודה קרובה או רחוקה, עדיפות לעבודת ידיים או רגליים). אתה צריך להלחם בצורה שנוחה לך ולהכתיב את הקצב והסגנון ולגרום ליריב אי נוחות ולתת לו להתאמץ למצוא אותך
 
למעלה