../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif הנה....../images/Emo25.gif../images/Emo65.gif../images/Emo39.gif
יש כאן חגיגה, פורום שיחות חוגג שנה. זהו פורום של שיחות, גם בימים גם בלילות. משתתפים בו אנשים, מכל מיני סוגים, נשים וגברים, צעירים ובוגרים. אספר לכם קצת על החברים, שאצלנו פעילים, חברים במלוא מובן המילים, ואם אשכח, חלילה איזה אחד, אשלח לו מיד שיר לבד. ראשית, המינהלת הגדולה, יתכן שבמידותיה זעירה, שמנהלת פורום, שלושה, לרגע לא מוצאת מנוחה, קופצת מוירטואליה לארוטיקה, ומשם לכאן ובחזרה, כל היום פעילה, התשוקה בוערת בליבה, העט והנייר בשבילה, כמו לנו לפשוט שמלה. המילים אצלה יוצאים, בקלות, כמו שאנחנו נושמים. לאחרונה גם בציור שלחה ידה, מספרת שזה לה תחביב, מוכר וחביב. ויש לנו נסיכה, אבל לא זאת שעל העדשה, היא נסיכה של כוכב, שמחפשת גבר אותו תאהב. לאחרונה קצת עסוקה, מטפלת היא בילדה. למדה לכתוב על תמונה, ולנו שולחת הגיגי ליבה. אישה עם לב רחב, אישה שלא אמרה נואש. אישה שסבלה בלי הפסקה, מחכה לבוא אהובה. ויש את כפיר, ששולח לנו תמונות למכביר. הוא חביב ונחמד, מפרגן לכל אחד. הוא טוען שידיו לא בכתיבה ושירה, לאחרונה למד את אומנות השליחה. חגג 30 שנה עם האישה, איך אפשר אהבה כל כך ארוכה... ויש את אור, שלנו מוכנה לעזור. תמיד חיוך על פרצופה, ומילה טובה נושאת בסלה. לפעמים שולחת ידה בשירה, כותבת בקצרה, וקולעת היטב במטרה. ואם תבקש ממנה תמונה, מיד יש לה אחת מוכנה. ויש לנו את ניקו כחול העיניים, שמעלה לנו בבוקר חיוך על שפתיים. כל בוקר מנעים בשיר ומנגינה, ושולח ידו בשירה נפלאה. נגן בלוז, וספן לפרקים, מחפש אהבה שתשכון אצלו לעולמים. היו ימים של שירשורים, אך אצלי המוזה אבדה קצת בדרכים. וחיה פולק הפולניה, שיש לה בן יחיד אביעד, וכלבה. רצה הוא תוכי מדבר, והיא אותו נתנה לאחר. את המזרון הרס הכלב בשיניו, חברה עזרה להביא אחד תחתיו. לפעמים, אם לא הגיבו לכניסתה, אוי ואבוי מחדות לשונה, משלחת קיטונות של אש, ומבקשת תשומת לב. אבל, עם זאת, יודעת הפולניה, גם מלאכת הפירגוניה... ויש את מייה האחת, שהיתה כאן אצלנו לא מעט, ולאחרונה הפכה צרפתיה, ומבקרת אצל השכנה. הומור אצלה ראשון במעלה, אבל יש בה גם חוכמה. אז אולי תחזרי לאורווה, ולנו תהיה רווחה. יש את נורית שבאה בבקרים, שולחת לנו ברכות ופרחים. עם כפיר היא מתכתבת, וזה לזו תמונות שולחת. יש את מר לונלי, שביקר כאן בעבר, אוהב יותר את הארוטיקה, ושם משאיר הוא פואטיקה. ויש את ליז הנסיכה, שבאה לפעמים לדקה, תמיד אחרי אור חברתה. חן האחת, חדשה פה, רק שבוע ויום אחד, ומיד השאירה רישומה, עם כתיבתה המיוחדה. יודעת להשתמש במילים, ולרקוח מהם תבשילים. הפלאות של עליזה, שלאחרונה אצלנו הבריזה. פעם כתבה כאן את ליבה, לא יודעת מה קרה לאחרונה. ואהובה החסרה, שמחפשת את מחסורה. עם ניקו משתרשרת, ואת ליבה כותבת. לנו כמעט לא מגיבה, ועל תגובותינו כמעט לא עונה. ויש את מוניק, שמצחיקה ומבדחת, ואצלה שימוש בסופיות קדחת. היא מדברת בלשון של ערסים, אולי יש לה גם גורמטים. ויש עוד גבר בדרכו, שלפעמים חש בודד לבדו לאחרונה השאיר את ניקו לבד בממלכה, וכמובן שניקו לא הפסיק המלאכה. ויש עוד כמה מבקרים, שבאים ומשאירים מילים, ואז הולכים כמו שהם באים. ואני כמובן המכורה, שלאחרונה קצת עסוקה, בעיניני המשפחה, וגם קצת בהשכלה. ושלא נשכח את העבודה, שלפעמים לתוך הלילה מובילה, בדיקת מבחנים, הכנת שיעורים, ועוד כל מיני דברים. אבל אותכם אוהבת בלי הפסקה, ולעולם לא אפגע בכוונה. לוקחת החיים בקריצה קלה, הרי לא נצא מהם כי אם בזחילה. אז אם שכחתי מישהו מכם, או חושב שפגעתי בכם, קחו הכל בקלות, כי אוהבת אתכם בכמות. עד כאן... לשנה הבאה בירושלים.