08x4 - Zero Hour

subatoi

New member
פרק עצוב ברובו.

אתם בטח שואלים למה, כי הרי היה בו כ"כ הרבה צחוק. אז כן, היה, ברור, צחוק טוב מאוד אפילו. אבל הכל היה סביב הקשיים של ג'ק להתאקלם, וכמה שההוא סובל. הוא ממש סבל חלק מהזמן. הוא היה בודד בצמרת. התיקים שהעמיסו עליו, כל אדם שבא מתלווה אליו גם תיק עב כרס, התיזוזים לחדר השער כל חצי שניה, המו"מים למיניהם, המשימות שהוא לא יכול לצאת אליהן, וכמובן שאנחנו רואים הכל דרך המכתב להמונד, עד שמגיע השיא-ההתפטרות, ההכרה בנעליים הגדולות של המונד וההתוודות שאם היה יודע שכ"כ קשה להמונד, הוא היה מנסה להיות קצת פחות מעצבן. אבל, בסופו של דבר, הוא משלים עם המצב, רואה שזה לא כ"כ גרוע, וזה כזה בלגאן רק כשיש ביקור של הנשיא
. וטוב שהכל הסתדר. הרי היינו חייבים לראות את "מסע החניכה" שג'ק עובד, מתפקיד הליצן של הצוות, אחד שממש קשה לנו לראות בתפקיד אחראי כ"כ, ועד שהוא מגיע לתפקיד. זה היה חייב להיות קשה לו, אחרת זה לא היה ג'ק האמיתי. עצם ההתכתבות עם המונד היתה מגניבה, שהוא שומר על קשר עם הבוס האהוב שלו, ומדבר איתו בטלפון ("כל פעם שאני בא לומר ג'ורג' יוצא לי גנרל"), וכמובן ה-never mind בסוף, זה כ"כ ג'ק! גם לכתוב את כל המכתב הזה, גם להתחרט באמצע, גם לכתוב את הסיום הזה, וגם לשלוח אותו בסוף. ג'ק...
ראינו גם קצת מהלבטים של סם לגבי הפעם הראשונה שלה בתור מנהיגת הצוות, משהו שהיה מתבקש, למרות שהיה די מועט לטעמי (כי זה היה פרק של ג'ק לבדו. אני מניח שנראה את זה חוזר בקרוב). זהו. עד פה החלק הקשה. מפה הכיף. מיליארד ת'לפים מיליון בדיחות של ג'ק, פשוט בלי סוף, מההתחלה הפרק נראה כמו חנות קטנה ומטריפה, עד שג'ק אומר את זה בעצמו (כמו שציינו כבר לפני), האיחוד המרגש (והאנמי נורא, לטעמי, היו יכולים לעוף שפ הרבה יותר עקיצות וניצוצות) בין ג'ק לבעל, קמולוס-קאמל-אס-"קאמי" המוזר למדי שנשלח כמו בשר תותחים לעצבן את בעל, עצם זה שאנחנו עדיין "רואים" את המונד. וכמובן-וולטר, שהסצינה הראשונה שלו עם ג'ק היתה פשוט אלמותית, הוא עונה לג'ק על כל השאלות עוד לפני שג'ק מספק לשאול, הא פשוט יודע הכל. ואז הוא הופיע שוב. ושוב. ושוב. ואז הוא הופיע ביחד עם סיילר וג'ק באותה סצינה. מאאאאאגניב! וג'ק לא קורא לו סמל דייויס/הרימן (אולי כי לא החליטו עוד איך לקרוא לו), הוא פשוט קורא לו "וולטר"
וסיילר-הופיע חצי שניה בקצה התמונה כשהוא מנסר את הצמח, אח"כ כשהוא מנסה לשרוף אותו, אח"כ אני כבר לא זוכר מה, ואז ביחד עם וולטר וג'ק באותה סצינה, והוא אפילו דיבר שם, המון!!! איזה יופי
ולשאלת השבוע- בעל לא נראה לכם כאילו הוא הזדקן נורא מאז הפעם האחרונה שראינו אותו? אבל ממש.
 

DeADrINEep

New member
../images/Emo45.gif כל מילה פנינה =P ו...

כל הזין בסרקפוג (אין לי מושג איך כותבים את זה בעברית =[ )
 

Chelnak

New member
פרק... קצת מוזר

קודם כל, צריך לגמור לצפות בכל הפרק כדי להבין מה אלו כותרות ה"X זמן לשעת האפס" שצצות כל הזמן. חוץ מזה, אוניל בהחלט נראה אומלל מתמיד. בסך הכל הפרק היה די טוב, אם כי לא מהטובים ביותר לדעתי. אני חייבת לישון כך שלא אאריך בדברים... אה, כן, ו-וולטר שלנו, ממש מרגיש חשוב מאז שהמונד עזב, לא?
 

subatoi

New member
אכן מוזר, ואכן העניין של שעת האפס

די מאבד את המשמעות ברגע שלא רואים אותה בכלל (היא מתרחשת אחרי שהפרק נגמר, די מוזר). אבל היה שווה רק בשביל כל הקטעים הטובים - המון בדיחות ורגעים מצוינים של ג'ק, וסיילר ו-וולטר, כמובן.
 

subatoi

New member
נ.ב.

עדיף מאוחר מאשר לעולם לא - כשג'ק אומר לבחור ההוא שהנשיא שלח: I'ts what I do, בדיוק כמו הקולונל ב-Wormhole X-Treme. גדול
 

Chelnak

New member
נכון! ../images/Emo13.gif גם אני חשבתי על זה -

זו בעצם הפעם הראשונה שאוניל האמיתי אומר את זה, לא?
 

kinspirit

New member
הבטחתי, ולכן אקיים ../images/Emo13.gif

אחרי ששבוע שעבר לא פרסמתי תגובות על הפרקים וקיבלתי על הראש בגלל זה (כן, אתה יודע מי אתה
), הנה אני מקיימת את הבטחתי ומפרסמת את הסנטים שלי להשבוע... דבר ראשון שפשוט מתבקש להגיד - וולטר המלך!!! אני מצטערת, אבל אחרי הדיאלוג שלו עם ג'ק בפתיחה, אין עליו, פשוט אין. בפעם הראשונה שראיתי את הפרק נשארתי המומה אחרי הסצינה הזאת. חתיכת כבוד נתנו לגארי בפרק הזה. ברצינות - אני לא יודעת אם הוא היה בתפקיד הזה גם בשביל גנרל המונד, אבל הוא אשכרה מנהל את המקום הזה
בלעדיו ג'ק לא היה מוצא את הידיים והרגליים שלו בניהול המקום. כבוד, בהחלט. כפי שכבר אמרו כאן לפניי, הפרק הזה היה פרק ג'ק קלאסי בכל הנוגע לחוש ההומור שלו. מהרגעים היותר מצחיקים בטירוף במהלך הסדרה. ציטוטים נבחרים שגרמו לי לצחוק בקול גדול - It's a plant Of course I dare mock you Siler, no offence It's what I do *אנחה* אכן, ג'ק במיטבו. הפרק הזה היה התגובה לכל אותם אנשים שדאגו שלא נראה יותר את ג'ק בסדרה. להזכירכם, העונה השמינית היא העונה הראשונה שבה זמן המסך של ריצ'ארד דין אנדרסון צומצם באופן משמעותי. כשהשמועות על הקיצוץ התחילו לרוץ, כל המעריצים נכנסו להסטריה והיו בטוחים שזהו, נגמר, יותר לא נראה את ג'ק. אותם מעריצים זכו למנת יתר של ג'ק בשני הפרקים האחרונים, ישר על פתיחת העונה. כנראה שמנת היתר הזאת באה על מנת לגרום לאנשים לקבל מספיק מג'ק שלהם על ההתחלה, שיחזיק להם מעמד לאורך שאר העונה כאשר הוא יופיע פחות. אז זה היה פרק של ג'ק, לא פחות ולא יותר. בשבוע שעבר כבר ראינו את ג'ק בעמדת הניהול, וזכינו לטעום מעט מהמצב שהוא הכניס את עצמו לתוכו (תפוחי האדמה בבסיס נגמרו, אויה), אבל שבוע שעבר מרכז הפרק, בכל הקשור לג'ק, היה מנקודת המבט של עזיבת צוות SG1. במהלך הפרק הקודם זכינו לראות כיצד ג'ק נמנע מלמצוא לעצמו מחליף, לא רק הרוסי, אלא כל אחד אחר. תחושותינו לגבי עזיבתו של ג'ק, שאף אחד לא יכול למלא את הנעליים הגדולות שלו, שוקפו על המסך מנקודת מבטו של ג'ק עצמו. הוא פשוט לא רצה למצוא לעצמו מחליף בצוות, חיפש כל תירוץ אפשרי על מנת לדחות את זה כמה שיותר. כאשר חברי הצוות סיכמו את זה בכך שלא רשום בשום מקום שצריך 4 חברי צוות, כמו ילד קטן, הוא קפץ על הפתרון שניתן לו, והיה מאושר. זה היה המרכז של הפרק הקודם. והנה הגיע הפרק של השבוע והכניס אותנו קצת יותר אל עולמו של ג'ק המנהל. מעניין לציין שזהו צד שמעולם לא זכינו לראות אצל המונד - תמיד ראינו אותו מקבל את ההחלטות הקשות, אבל לא ידענו עד כמ התפקיד שלו באמת קשה, כמה דברים נמצאים על הכתפיים שלו, חלקם כל כך לא רלוונטיים וסתם מסיחים את הדעת מההחלטות החשובות ביותר (למי בדיוק אכפת מה הצבע של הקישוטים בטקס?). והנה זכינו לראות את ג'ק שובר את הראש על כל הדברים האלה. ג'ק המסכן, שתמיד היה הלוחם בשטח, שתמיד היה בין הראשונים לצאת, נאלץ להשאר מאחור ולראות את חבריו עוברים דרך השער. במקום לצאת לחקור את העולמות החדשים, הוא נאלץ לשבת במשרד שלו ולהתמודד עם דברים בירוקרטיים. אז נכון, היה קצת אקשן, חלקו מצחיק (הצמח) וחלקו רציני יותר (קאמי ובעל), אבל סיכומו של הפרק היה בכך שג'ק נאלץ להתמודד עם התפקיד החדש שלו, תפקיד שכל כך (אבל כל כך) לא מתאים לג'ק. בסופו של הפרק הוא השלים עם התפקיד, סביר להניח לאחר שהבין שגם בתפקיד הזה הוא יכול לתרום את חלקו. אבל עדיין, הוא השלים עם התפקיד, לא יותר מכך. אני עדיין לא בטוחה שהוא מרגיש שהוא במקום הנכון. אני לא בטוחה שהוא אי פעם ירגיש ככה לגבי התפקיד. היו גם נקודות בפרק שהיו חסרות לי, חלקן כבר הוזכרו כאן ע"י אנשים אחרים - הסבר נורמלי יותר להיכן צוות SG1 בדיוק היה ואיך בעל ידע על כך, מפגש קצת יותר טעון בין בעל וג'ק אחרי שהפעם האחרונה שג'ק ראה אותו היה כאשר בעל עינה אותו למוות (פעמים רבות), המדים של ג'ק ששוב התחלפו מכחול לירוק (הם חייבים להחליט בנושא הזה!), וכמובן שני הנציגים שבאו לדבר על הסכם שלום - ממש ציפיתי שג'ק יזכר בסוף הפרק שהוא שכח אותם בחדר, במקום זה הם סתם היו שם כדי להציג שתי שניות של ג'ק ילדותי שסוגר אותם בחדר כדי שידברו ביניהם (טוב, חייבים להודות שזה פשוט ג'ק). לכל אלו שפחדו כיצד המקום יראה עכשיו שג'ק המנהל, ושטענו שהוא לא יכול למלא את נעליו של המונד - אז נכון, המונד הוא לא, אבל הוא בהחלט לא גורם להתמוטטות המקום. הוא פשוט הופך את המקום והניהול שלו למשהו טיפוסי לג'ק. ואנחנו רק מרוויחים מכך.
 

subatoi

New member
ואני רק אוסיף שלדעתי

ההחלטה של המפיקים/תסריטאים לתת לוולטר קצת יותר זמן מסך, ולא סתם זמן מסך אלא כזה עם משמעות רצינית, זה סוג של אומץ מצידם. זו הרי דמות משנית ביותר, שולית ביותר (למרות שהוא תפח טיפה טיפה עם השנים) והם לא היו חייבים לו כלום, תיאורטית. ממש מגניב.
 
למעלה