"אני רק שאלה!"
היי, רובי. קודם כל- רציתי לומר תודה. לא יצא לי לדבר איתך המון על הסט ביום הצילומים של "הפרק שלכם" (בכל זאת- נו, יום צילום), אבל זו הייתה חוויה קצרה ונהדרת מבחינתי. הסט מדהים. אני ממש מקווה שבעונה השישית ערוץ הילדים הארור סופסוף יעניק לכם סטים שקהל יכול לצפות בהם. אני בטוח שזו תהיה חוויה מרעננת גם בשביל מעריצי הסדרה וגם בשביל יוצריה לצאת מהצחוקים המוקלטים של חדרי העריכה ולראות, כמו בהקרנה, את הצחוקים האמיתיים. חוצמזה- בטח גם לך יהיה יותר נחמד על הסט. סופסוף תוכל להפסיק לצחוק בשקט
השאלה שלי היא האם אתה חושב שהסדרה אי פעם תחליט להתפתח מעבר למשבצת הסיטקום שבה היא נמצאת חמש עונות? ואני לא אומר שהמשבצת היא דבר רע. כל עונה אנחנו מגלים דברים יצירתיים בסדרה שתענוג לראות. פרקים כמו "פיק פיק פוק", "המבול" ו"פרק כשר" היו חוויה גדולה מבחינתי. גם "במדבר" ו"גשר" שבו את לבי. וכשאני חושב על זה, עונה 5 הייתה ממש מדליקה. אבל לי, בתור צופה, זה כבר מתחיל לגבול בשברון לב לראות את השלישייה כבר יותר ממאה פרקים פשוט נכשלים שוב ושוב. אם תשים לב לכתיבה, הדמויות בסדרה הופכות מעונה לעונה לאנשים קצת פחות טובים. ובחיי, היה לי קשה לכתוב את התסריט בהתחלה אחרי שראיתי שביקשת במפורש שכל הגיבורים ייכשלו בסוף. בגלל זה גם דאגתי, נו, שזה לא יהיה סוף כ-ז-ה מדכדך. לי, בתור צופה מסור, יש אהבה גדולה לסדרה בכל צורה שבה היא קיימת או תמשיך. אבל אחרי שראיתי שוב את "מי גבר?", "אני אוכל כדי לזכות", "חתונת הכסף", "מסודרים" ועוד המון פרקים, היכתה בי ההבנה שהפרקים האלו היו מצוינים- והסוף גמר לי את הצורה. בתור ילד גם נורא אהבתי את הסדרה, וגם אז לא הבנתי למה החבורה תמיד נכשלת. אולי פעם אחת הסיטקום שאנחנו כבר צופים בו במשך שש שנים יחליט להפתיע אותנו, ולו קצת? בכל זאת, אתם בעצמכם קבעתם בסוף העונה הראשונה שהקהל צריך גרגר של תקווה להיאחז בו. מצחיקה ככל שתהיה, הפיג'מות כסדרה שממשיכה להכשיל את גיבוריה לא תהיה תמיד מצחיקה כל כך לנצח אם גיבוריה לנצח ייכשלו. בעוד כמה שנים זה לא יהיה כבר קצת... עצוב? אני אשמח לתשובה, ואני מאוד מעריך אם שרדת עד לפה. אה, וגם אם תמשיכו להכשיל את החבר'ה עוד כמה שנים טובות- אפשר לפחות לתת להם, כשהסדרה תיגמר, האפי אנדינג קטן פלוס הסכם גירושין לגרי? בבקשה. בשביל כולנו. תודה גדולה, זיו.
