בא נראה על מה אני יכול לחשוב באופן
מיידי... אז ככה: 1. Multi-link-PPP - איחוד של מספר קווי WAN לקו לוגי אחד שמקיץ PPP - בד"כ מכביד על ה-CPU של הנתב ומחייב שכל הקווים יהיו בדיוק בין 2 נתבים 2. equal cost routing - ניתוב ב-equal cost, כלומר 2 (או יותר) קווים שאותה הרשת מנותבת דרכם - שוב, ברוב המקרים מחייב ש-2 הקווים יגיעו לאותו הנתב (לא חובה, אבל מאוד קשה ליישום אם לא, בעיקר ברשתות גדולות). בעיה נוספת שיש לשים אליה לב זה שנתבים בד"כ לא עושים per-packet loadbalancing אלא per-flow, כדי להמנע מבעיות של פאקטים שלא מגיעים בסדר הנכון וכד' (יש אפליקציות שמאוד לא אוהבות את זה). מה שזה עלול לגרום, בעיקר בסביבות VPN ששם יש רק "flow" אחד, שהקווים לא יהיו מאוזנים. ניתן תמיד לעבור ל-per-packet, אבל יש לזה פוטנציאל לבעיות (בעיקר אם הקווים לא שווים בדיוק בפרמטרים שלהם - בעיקר ב-delay) 3. חלוקת כתובות בין קווים - דואגים שחלק מהכתובות ינותבו ממקום אחד, והשאר ממקום אחר (ואם יש נפילה אז מגבים אחד את השני) - צריך להתעסק בניהול של זה מדי פעם, אבל בד"כ הכי קל ליישום (מנקודת מבט של ספקי שרותים), ונותן את היכולות הכי טובות לגיבוי (קווים שמגיעים לאתרים שונים וכד') בכל המקרים יש תלות ביכולות הספק ובמה שהוא מוכן לעשות...