שבת, תשע בערב

[ארז ניסימוב]

תשובה לשאלתך

דותן, אני מכיר מקרים רבים מאד בהם יותר מילד אחד במשפחה הוא הומוסקסואל או לסבית. לעיתים קבלת הילד השני קלה יותר להורה כי הם עברו כבר את תהליך ההשלמה והקבלה של בנם או בתם וקבלו את העובדה שהם הורים לבן או בת ששונים ממה שהם תכננו או רצו שיהיו. לפעמים כאשר הורים עדיין מתקשים לקבל את העובדה כי הבן הראשון הוא הומוסקסואל או לסבית, קבלת ילד נוסף תהיה קשה עבורם והם יצטרכו להמשיך ולעבור את מסלול ההתמודדות שהורים רבים עוברים. אני חושב שקבוצת התמיכה של תהיל"ה יכולה לסייע. כדאי גם לשקול להפנות אותם לעזרה מקצועית בנושא. בהצלחה ארז ניסימוב ברוש.

 

[ת ה ל ה]

ההורים

הי דותן האם אתה בכל זאת יכול לשכנע את ההורים אולי לפחות לשוחח בטלפון עם נציגת תהל"ה גם אם הם לא מוכנים עדיין להגיע לקבוצה. או אולי יסכימו לשיחה אישית עם מישהו בתהל"ה. אצלנו בצפון יש אמא לשתי בנות לסביות, שתיהן כבר הרבה שנים מחוץ לארון ואני בטוחה שהאם תשמח לשוחח אם ההורים שלך. מה דעתך? כל טוב דליה

 

[sid2]

לכולם ....

פעם ...אני זוכר פניתי אליכם ...לפני מספר שנים פתחתם אופציה בפני שאולי ההורים יתקשרו האמת שדי שמחתי על הרעיון זה כמו ליסרוג ביחד ...אבל ההורים שלי למשל אומרים "אנחנו בסדר" הבעיה היא הנטיה שלך ...אתמול היתה לי שיחה עם זוג חברים בחור ובחורה הורים לילדה מקסימה בת 5 , ואח שלה הומו שמתגורר בחול מסיבות ברורות לא מקבלים אותו . הסברתי להם שהבעיה היא רמת הצפיות של ההורים איך שמצפים ממך להיות וכשחוטפים את הסטירה לצפיה כמובן נישברות כל המוסכמות , ופתאום הם כבר לא ההורים שלנו או יותר נכון אנחנו לא הילדים שלהם-הם ציפו . ההורים שלי ממש הזדעזעו כשהצאתי להם עזרה וסיוע מכל סוג ,אני המקולקל הם בסדר.הכל מתחיל כאן בלקחת אחריות ברגע שההורים מסוגלים לקבל את הבחירות של הילדים שלהם המצב נראה שונה שונה לחלוטין .וכשהם לא מסוגלים ולא מעונינים להיות מסוגלים ככה אנחנו נראים לבד בחגים , מנודים , בודדים , אובדניים , ולכן אני מאוד גאה בכל ההורים שכותבים בפורים וגם בכם אלו שלעולם לא כתבו לפורום אבל מדפדפים ורואים ...אתם לא לבד הילדים שלכם אוהבים גם אותכם אתם בהחלט רשאים להחזיר אהבה גשמית. שוב דותן אשמח אם תכתוב לי וננסה למצא מקום לעינין הזה . אני בטוח שגם בן זוגי ישמח . ברכות .

 

[Yuval Y]

../images/Emo41.gif שבת, תשע בערב

הפסיכולוג ארז ניסימוב ברוש ייתארח בפורום, ויענה על שאלותיכם. בבוא הזמן תינעץ הודעה בראש הפורום, עד לתום האירוח. שאלות לארז ניתן להוסיף להודעה הראשית, או לכל הפחות, לרשום בשורת הכותרת "שאלה לארז", בכדי שאוכל להוסיף להודעה הראשית.

יובל

 

[ת ה ל ה]

אסי, לבי איתך

אני מאד מקווה בשבילך שההורים בסופו של דבר יבינו כי זו אינה בחירה שלך אלא נטייה גנטית ברובה שאין לך עליה שליטה. כמו שאמר לי בני: האם את חושבת שאם היתה לי בחירה הייתי במודע בוחר להיות הומו? אני מאד מציעה לך להכנס לאתר שלנו ולקרוא שם את החומר הכתוב על הומוסקסואליות ואולי להראות להורים. אולי יסכימו לקרוא קצת על התופעה ויבינו. בהצלחה דליה

 

[babushka]

ישנם גם 'הורים' שלא תמיד 'מושלמים'

מי אמר ש'הורים' - הם בכל מקרה 'הכי מושלמים שבעולם'

קחו לדוגמא - זוג הורים צעיר- הולידו ילד או שניים או יותר -... ...אותם הורים בציפיות גדולות מילדיהם הקטנטנים - הם מחנכים אותם (כפי שלמדו הם מהוריהם) - הם עובדים ומעניקים לילדיהם - ומצפים בתיקווה גדולה- שיגדלו הקטנים - ילמדו- ויתפתחו - ויהפכו בסופו של דבר- "להמשך משפחה- הכי טובה שיכול להיות" ( כי הרי- אלה הילדים שלהם - "הכי מוצלחים שבעולם") האם תמיד באמת ההורים בעצמם, כל כך 'מוצלחים ומושלמים'?? - מה פתאום. האם בכל משפחה - החיים הם על 'מי מנוחות'??(ללא מריבות הקנטות והשמצות?) (ואל תספרו לי על גירושים מכוערים, על הזנחת ילדים, על התמכרויות וכו'..) האם ה'חינוך' והתנהגות ההורים - באמת תמיד ראויים לחיקוי?? - לפי דעתי- לא תמיד (אני למשל-מאוד מקווה שלא התנהגתי לילדי - כפי שהורי התנהגו - אלי!). - אני מאוד מקווה. (ישנו הבדל גדול בין 'החינוך הגלותי' - לבין החינוך המודרני .) לדעתי- 'החינוך המודרני'- הוא הרבה יותר 'פתוח' - מצפים מהילד- שיגדל ויפיק מעצמו את 'הטוב' ביותר, עוזרים לו - אבל פחות 'מכתיבים לו' . ההורים - לרוב מאושרים - אם הילדים פנו לכיוונים 'שיספקו אותם'- וכמובן שכל 'הצלחה' מעוררת אצל ההורים - הערצה וגאווה. ישנם הרבה הורים 'שחוו אכזבות' - בגלל ילדיהם . (ירדו לפשע- או התנהגות נלוזה )- וברוב המיקרים - הם לא 'ינערו חוצנם' מילדיהם . - אבל- ברוב המיקרים הם 'יאשימו' את החברה- את החברים ואת כל מי שרק אפשר (לעולם לא 'יאשימו' ההורים את עצמם.) לא ככה אצל הורים של הומו/לסביות . - כאן הורים לא יודעים איך להתנהג . - כאן הרבה פעמים - לא יודעים ההורים בכלל במה מדובר ולא מבינים את הנושא- - כאן נמצאים ההורים 'במצב חדש' - ' בעולם חדש' להם . - ב'עולם החדש' של אנשים בעלי נטיות מיניות לבעלי אותו המין !! (מעולם לא היה שעור בבית הספר- שיחנך 'לקבל' עובדה כזו, ומעולם לא 'הסביר ' אבא לבן - מה זה 'להיות הומוסקסואל'- וכמובן אותו הדבר לגבי לסביות. - אנשים אולי 'ראו' תופעות אלה- אבל אצל 'מישהו אחר'- לא אצלם בבית!! - כאן ההורים לא יכולים 'להאשים' אף אחד! (אבל הם בכל זאת צריכים להתמודד עם תסכול והשלמה וקבלה ). במקרים כאלה- 'מתהפך החינוך' - והילדים הם המחנכים - והתומכים

..... ואני באמת שלא מקנאה בכל אותם הומאים ולסביות- שצריכים להתמודד גם עם 'הגילוי של עצמם על עצמם' - וגם 'לגלות' להוריהם - ועוד 'לחנך' אותם. יישר כוח לכולכם

בבושקה נחמה

 

[dotandvir]

לא חשבתי שהם יהיו מושלמים

הי בבושקה, באופן מפתיע בחרת בשם החיבה שהצמדתי לאבא שלי , באמת איך ידעת? ההורים שלנו הם בני אדם ולא נועדו להיות מושלמים. ממש כמו שאנחנו לא מושלמים אבל זה לא אומר שאף פעם לא נוכל להיות שלמים. גם בקשר עם ההורים וגם אם הקבלה שלהם רחוקה מלהיות כמו שרציתי. אני מבין שהם מאוד אוהבים אותי ומשער לעצמי עד כמה כואב להם שאני לא חי כמו שהם ציפו, וכמה כואב להם גם הכאב הזה שהרי היה צריך להיות להם טוב שיותר קל לי. קר הדעות שלי כרגיל. דותן

 

[babushka]

ובכל זאת, אתה מעריך ומכבד את הוריך

עובדה. - אתה מכנה את אביך בכינוי החיבה "בבושקה".

- האם אתה יודע שפרוש המלה 'בבושקה' ברוסית הוא = סבתה'לה ?? כמו כן ישנו המשחק 'מטרושקה' -זוהי בובה בדמות סבתא (בבושקה), ובתוכה עוד בובה כזו יותר קטנה, שבתוכה עוד אחת ועוד אחת -בכל פעם כמובן הבובה יותר קטנה , שבתוכה עוד אחת קטנטנה יותר- כולם באותה הדוגמא . עד שמגיעים לבובה בגודל של חרוז . (יש לי בבית אוסף של כמה בובות (מטרושקות) - כאלה -על כל אחת מהן מצויירת הסבתא'לה - בדמות סבתא הלבושה בתלבושת עממית מאזורים שונים מרוסיה, ובכל אחת מהן יש כמות בובות שונה שמרכיבות אותן. יש לי כאלה המורכבות מחמישה חלקים, שבעה וגם חמישה עשר חלקים ! ) אני צריכה לשמור אותן מפני הנכדים שלי - שמתעקשים לפרק את 'הבבושקה' , לפזר, ולהחביא מפני - והם נהנים לראות כיצד אני 'משתוללת' להחזיר הכל למקום.

דרך אגב- אני לא יודעת בכלל רוסית (אולי מלה או שניים שאני שומעת סביבי). התאהבתי בצליל המילה 'בבושקה' - כאשר מישהו התחיל לכנות אותי בשם זה- מיום שהכרזתי בקולי קולות "שאני סבתא!"- כשנולד נכדי הבכור. אני מספרת כל זאת לך- כשאמרת שאתה מכנה את אביך "בבושקה" - כדאי שתברר איתו אם הכינו לא 'פוגע' בו חלילה. (האם יש לו סיכוי להיות סבא'לה??). שא ברכה דותן דביר (אגב-שם יפיפה יש לך)

שלך בבושקה- נחמה

 

[dotandvir]

באבושקה

שלום לך באבושקה, אבא שלי יודע כמובן על המשמעות של המילה ולכן מעדיף את הכינוי באבוש. בכלל, במשפחה אצלינו נדבק לכל אחד כינוי במקום השם המקורי. לי למשל קוראים דוד או דודלי. האם יש לאבא שלי סיכוי להיות סבא? למה לא. ראשית כל יש לי בעצמי כוונות להיות אבא אם באמצעות פונדקאות ואם לא ע"י הבאתם אז ע"י אימוצם. ושנית יש לי אח נשוי שבוודאי חושק בילדים. תודה על הברכות בעבור השם. במשך שנים לא חיבבתי אותו במיוחד וחשבתי להחליף אותו באחר. היום הוא כבר נוח כמו אריג שהשתפשף במקומות הנכונים. שלך, דותן

 

[Yuval Y]

../images/Emo26.gif שאלות לפסיכולוג ארז ניסימוב

ארז ניסימוב-ברוש הוא פסיכולוג המתמחה בתחום של זהות והעדפה מינית. הוא נותן יעוץ וטיפול בהקשר של זהות מינית והעדפה מינית להומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים. כמו כן נותן ארז יעוץ וטיפול זוגי ומשפחתי בהקשר זה ובכלל זה להורים. עיקר עבודתו עם מתבגרים ומבוגרים.

 

[dolfe]

משעשע....

היתי מטופל שלו בערך חצי שנה.......... מעניין עם הוא זוכר אותי

 

[אמא בריבוע]

מקדימה להפקיד את שאלתי ../images/Emo26.gif

מאחר והגעתי בעקבות הודעות לגבי האירוח בפורומים אחרים להורים ואני לא קבועה בפורום זה, ייתכן ולא אכנס בזמן האירוח עצמו, ולהלן שאלתי: אני אמא לארבע בנות. הגדולות הן תאומות בנות 10, אחת בת 8 והקטנה בת 3. השאלות שלי הן: 1. האם ניתן לגלות כבר בשלב מוקדם של ההתפתחות וההתבגרות המינית של הילד/ה (ילדה במקרה שלי) נטייה מינית כזאת או אחרת? 2. מה היית מציע להורים לעשות/להגיד לבנם/בתם על מנת להקל עליו/ה להתמודד עם גילוי העדפה מינית שנחשבת שונה ולא מקובלת? 3. האם לילדה שגודלת בבית שכולו בנות עשויה להיות נטיה יותר גדולה לגלות מיניות הומוסקסואלית או שהדבר כלל לא קשור לסביבה בה היא גדלה? 4. האם יודעים היום להסביר את הסיבות להיות אדם הומוסקסואל? האם זה ביולוגי, גנטי, סביבתי? כלומר, האם למשפחה יכולה להיות השפעה לכאן או לכאן על זהות המינית של המתבגר?

 

[ארז ניסימוב]

תשובה לשאלותייך

אני אתחיל להגיב דווקא מהשאלה האחרונה. אין כיום מידע המאיר לחלוטין את הסיבות להעדפה מינית הומוסקסואלית או לסבית. קיימים מחקרים שנערכו על תאומים זהים (שיש להם מטען גנטי זהה) ובכל זאת לא בכל המקרים ואפילו ברבים מהם כאשר נמצא כאשר אחד מהתאומים הינו בעל נטיות הומסקסואליות גם השני הוא בעל נטוית זהות. אבל, כן נמצא שאצל תאומים אלו קיים דמיון רב יותר מאשר אצל תאומים אחיים שאצלם איןזהות גנטית כלומר היו אצל תאומים זהים יותר מקרים שבהם שני התאומים היו בעלי נטייה הומוסקסואלית מאשר אצל תאומים אחיים . המסקנה המתבקשת שיש השפעה גנטית אך היא לא כל הסיפור ויש גם מרכיב סביבתי. מהם המרכיבים הגנטיים והסביבתיים עדיין לא ידוע מספיק אך יש על כך מחקרים רבים שאינם מבוססים בד"כ כראוי. ביחס לשאלות האחרות: ילדה שגודלה בבית בו רק בנות לא תגלה יותר או פחות נטיות לסבוית בשל כך. ביחס להורים הרוצים להקל על ילדם. מילת המפתח היא קבלה וסביבה מקבלת שתאפשר בדיקה של דרך החיים ההומוסקסואלית תוך תמיכה אך גם שמירה על דרך חיים בטוחה. הייתי מקביל זאת ליחס שהורים יתנו למתבגר רגיל המתחיל לגלות את מיניותו. ביחס לגילוי נטיות מיניות בילדות המוקדמת. יתכן ויש רמזים מקדימים לכך אבל אני חושב שעדיף להתרכז בלספק לילד סביבה מגנה ומאפשרת ופחות להתרכז בגילוי, מחקר ומעקב אחרי סימנים אלו או אחרים שמקורם בד"כ הוא אי קבלה ורצון לשנות את הנטיה המינית של הילד, דבר שעד כמה שידוע כיום הוא בלתי אפשרי.

 

[אמא בריבוע]

../images/Emo51.gif על התשובות ../images/Emo140.gif

 

[FireDragon]

כמה שאלות.

1)פעמים רבות טוענים שבגיל ההתבגרות- מפאת חוסר איזון הורמונלי ולעיתים אף חוסר איזון אמוציונלי- בלתי ניתן להגדיר את הנטייה המינית. בתור נער שכרגע בן 14- ויודע על היותו הומו כבר לפחות שנתיים (אולי יותר)- יוצא לי להתקל פעמים רבות בתגובות כגון "בגיל הזה אי אפשר לדעת". אז פעם אחת ולתמיד- האם, למרות ההורמונים- ניתן להגדיר נטייה מינית בגיל הזה? 2)כמומחה לנושא- כיצד היית מייעץ להורים שחושבים שילדם אינו סטרייט- למרות שלא סיפר להם דבר- לתמוך ולעזור לו בתקופות הקשות יותר של תהליך הקבלה העצמית? (בין אם זה ההתלבטות, בין אם זה הפחד אחרי הגילוי, בין אם זה הבדידות של החיים בארון). 3)לגבי ביסקסואלים- יש אנשים (חלקם בי בעצמם) שטוענים שביסקסואל זקוק לשני המינים בכדי להיות שלם. משמע- זקוק למגע מיני עם גברים כמו גם עם נשים בכדי להיות מסופק לחלוטין. על כן- ביסקסואל לא יכול להוות חלק בקשר מונוגמי בלי הקרבה כבירה. מצד שני- ישנם אנשים (חלקם בי בעצמם) שטוענים שביסקסואל יכול לבחור עם גברים ויכול להיות עם נשים- בלי להיות זקוק למין השני. בדומה מאוד לגבר רגיל- שיכול להיות עם בלונדיני/ת בלי להזדקק למגע מיני עם ברונטי/ת. על פי ניסיונך וידיעותייך- מהי הטענה הנכונה יותר? 4)אולי זה לא בדיוק נושא המומחיות שלך- אך אני בכל מקרה חש צורך עז לשאול. לגבי הומופוביה- מה הדבר בהומוסקסואליות שגורם לדחייה ושנאה רבה כל כך מצד סביבות שמרניות? לא מזמן נערך סקר בארצות הברית שקבע ש55% מהעם האמריקאי מתנגד לנישואים חד מיניים- מכיוון שהם מאמינים שנישואים בין גבר לגבר ובין אישה לאישה הינם "לא מוסריים". כמובן שהדבר הוא בולשיט גדול ביותר- אך העובדה היא, שבמדינה חופשית- שהחוקה שלה מייחסת לפרטיות וחופש הרבה מאוד משקל- יש איסור לגבר להינשא לבחיר-ליבו, ולאישה להינשא לבחירת-ליבה. שאלתי היא- למה בדיוק אנשים מוצאים משהו לא מוסרי, משהו סוטה- בהומוסקסואליות? אין לי כרגע שאלות נוספות, אדאג להוסיף במידה ויהיו.

 

[ארז ניסימוב]

תשובה לשאלותיך

רבים מאד בגיל 14 יודעים לחלוטין מהי זהותם והעדפתם המינית (ואפילו לפני כן). אני חושב שחלק מהאמירות בדבר בני נוער שאינם יכולים לדעת מקורם בכך שנסיונות הומסקסואליים אינם תמיד עדות לנטיה מינית הומוסקסואלית. פעילות מינית משותפת כזו או אוננות משותפת יכולים בהחלט להיות גם אצל מתבגרים שהעדפתם המינית היא הטרו סקסואלית. הייתי מסכם שלא כל התנסות הומוסקסואלית אומרת שמדובר בהעדפה כזו אבל בהחלט רבים מאד מההומוסקסואלים הבוגרים גילו את העדפתם כבר בראשית גיל ההתבגרות. ביחס להורים המקבלים את בנם התייחסתי לכך בדברי לכובת נוספת. בנוסף אני חושב שקבלה של הורים היא לא רק בתחום ההעדפה המינית. הורים שקשובים ופתוחים לשמוע את מה שקורה לבנם או ביתם גם בחלקים אחרים של חייו כמו חייו החברתיים, לימודוי וכו' בכך שיגלו פתיחות, עניין, ישאלו ויגלו מעורבות אקטיבית יעשו טוב אם יפעילו את אותם הרגלים של מוערבות גם בהקשר של ההעדפה המינית של בנם / בתם. ביחס לשאלתך על ביסקסואלים...יש כאלה ויש כאלה. חלק יספקו במימוש של חלק אחד של העדפתם ואחרים לא יוכלו לוותר. (וזה בהחלט דומה למה שקורה אצל סטרייטים שחלקם לא יוכלו לוותר על רצונות ופנטזיות בתחום המיני שהם לא ממשים בקשר הקבוע שלהם, גם אם הפנטזיות הללו אינן לגבי בני מינם). מוסריות והומסקסואליות: מוסריות היא עיניין תרבותי, חברתי ודתי. לכן גם יש הבדלים בין חברות ועמים שונים. אין לי ספק שנישואים חד מיניים בעתיד לא יחשבו כלט מוסריים.

 

[Yuval Y]

כמה תהיות...

למה בחברה זה מקובל לדבר על בנות וכיבושים, וכינויים 'מחמיאים' נוספים, אבל הומוסקסואליות, אהבת בנים, נחשבת לדבר שיש להתבייש בו? איך נער שמבין שהוא נמשך לבנים, יכול להתנתק מהתחושה שהוא סוטה? האם לביסקסואלים קשה יותר מאשר להומוסקסואלים? מעצם זה שהם 'נוכחים נפקדים' בין הסטרייטים ובין הגייז?

 

[ארז ניסימוב]

תשובות לתהיות

יובל, אתה יוצא במספר הכללות שאיני בטוח עד כמה הן נכונות וודאי שלא תמיד. החברה שבה אני חיים היא אמנם אינה מקבלת לחלוטין שונות בכלל והומוסקסואליות בפרט. חשוב לזכור כי לפני שנים לא רבות המצב היה קשה בהרבה כך שיש שיפור רב בארץ בעשור האחרון. במקומות אחרים בעולם המצב טוב יותר כך שיש מקות לאופטימיות שגם לארץ תחדור יותר פתיחות. קיימים לא מעט שחשים שאין במה להתבייש וגם תחושות אשם ביחס להעדפתם המינית או תחושות שהם סוטים זרות להם. תהליך הקבלה של אדם את ההומסקסואליות הוא בראש ובראשונה תהליך אישי שבו אדם לומד לקבל את עצמו ובכלל זה את השוני שבו. תהליך כזה לוקח זמן, הוא תלוי גם בסביבה חברתית ומשפחתית תומכת, אבל ניתן להגיע לקבלה עצמית גם בסביבה פחות ידידותית. תחושות אשם או תחושה של סטייה מהווים חלק מאי קבלה עצמית. לעיתים כדאי להתסייע בטיפול פסיכולוגי כדי להגיע לאיכות חיים טובה יותר בהקשר זה ומימוש של הפוטנציאל לזוגיות ואהבה. אני לא משוכנע שהאמירה שלך ביחס לבי סקסואלים היא נכונה. אני יודע שגם סטריים או הומואים רבים חשים לא שייכים ומתקשים לחוש שהם במקום בו היו רוצים להיות. תחושה של השתייכות חברתית היא חלק מהתפתחות הזהות העצמית והחברתית שלנו ולכן כל בני האדם עשויים להיות מוטרדים ממנה.

 

[Yuval Y]

בנימה אישית..

למה זה כל כך קשה להסביר להורים שאהבה בין שני בנים זו כמו אהבה בין בן לבת? למה לפעמים יש לי תחושה שההורים שלי היו מעדיפים לו הייתי מארח אצלי בחורה, ולא בחור? גם אם לא חברה לחיים..?

 

[ארז ניסימוב]

ליובל

יובל, תהליך הקבלה של ההורים את העדפתך המינית לוקח זמן. במהלכו הוריך יצטרכו לוותר על חלק מהחלומות שהיו להם ביחס אליך. חלק מהתהליך שהם יעברו קשור גם לכך שלא רק אתה שונה בהעדפתך המינית אלא שגם הם הופכים בכך להורים שונים. הקושי בקבלתך קשור גם לשאלות כמו "היכן שגינו" או " מה יאמרו השכנים" . רגשות האשמה או הבושה שלהם לגיטימיים וההתמודדות של ההורים איתם לוקחת זמן. במצבים מסויימים כדאי להתייעץ עם פסיכולוג כדי להקל על החיים במסגרת המשפחתית.