===
שאלת סקר
===

צודקת !!!

לעזאזל איתך...
איזה מזל שיש לי נייד עם מודם סלולרי - גם מתוך הארון שלך אפשר להמשיך להקליד....
 

nightroll

New member
ואני

נורא רציתי להיות פרסומאית. לכתוב פרסומות, לעצב פרסומות. התחום הזה, אתגרי, קריאיטיבי, מעניין כל כך בעיני. אמא שלי התעקשה שאין בזה עתיד ושהיום צריך תואר. הלכתי ללמוד פסיכולוגיה ואני כבר 8 שנים לומדת לתואר ראשון, עכשיו כבר לומדת לתואר כללי במדעי החברה, ובלבד שיהיה לי איזה שהוא תואר ביד. וכמובן ששניה וחצי אחרי שהתחלתי ללמוד פסיכולוגיה, הערוץ המסחרי ערוץ 2 תפס תאוצה היסטרית... אחרי שאני אסיים ללמוד (בסוף השנה אני מקווה) אני מתכוונת ללכת ללמוד פרסום ולנסות להשתלב בתחום למרות שאני כבר "זקנה".
 
מה תרצה להיות כשתהיה גדול.....

חלומות נעורים שרצו עיצוב פנים , או עיצוב אופנה , מציאות שלקחה אותי למקצוע שנחשב הכי "יבש" בעולם , לא רע לי , דווקא מעניין לי , אבל ..... אני בטוחה שאני עוד אפתיע את עצמי ואחזור להגשים את אותו חלום נעורים ....
 
למה "יבש" ????

הרבה מספרים... חחחחחחחחחחחחחח...
יש לי חבר שעבד פעם בעיצוב פנים....היום הוא יושב 14 שנה בפנים על זה שעיצב למישהו ת´פנים באופן יותר מידי יסודי...
 

מרי-לו

New member
חלום ילדות שלי היה...

להיות מעצבת אפנה... 5 שנים מהחיים שלי הקדשתי לתחום. 3 שנים בבי"ס תיכון ועוד שנתיים באורט קריירה (החלום שלי היה ללמוד בשנקר, אבל התקציב לא איפשר לי
) . השקעתי בתחום הזה את רוב שעות היום שלי ולעיתים גם את רוב השעות בלילה. כל העיצובים שעיצבתי בתיכון זכו לציונים מעולים. את בחינות הבגרות במקצוע שלי עברתי עם ציון 100 בכול התחומים (ציור אופנה, עיצוב אופנה, גיזרה, תפירה...) והפרוייקט שעיצבתי בתור בחינת בגרות גם הוא זכה לציון מעולה. אחרי התיכון ולאחר שהתחתנתי נרשמתי ללימודים באורט, שם למדתי שנתיים. בחלק מהתקופה הייתי בהריון (שלא היה ממש קל) ואח"כ עם תינוקת... אבל אותי שום דבר לא שבר - אני רציתי להיות מעצבת אפנה... אחרי שסיימתי ללמוד את לימודי הערב, והפרוייקט שלי זכה במקום הראשון בכיתה, חשבתי להתחיל לחפש עבודה בתחום. אבל התינוקת שלי היתה חולה מאוד, בילינו איתה ימים שלמים ולפעמים שבועות בבית-חולים, ועבודה בתחום האפנה דורשת שעות עבודה של יותר מ-10 שעות ביום... אז החלטתי לוותר זמנית על החלום ועשיתי הסבת מקצוע למזכירות בכירות מנהלות לשכה... עד היום אני עדיין בוויתור זמני על החלום, היום גם אם ארצה לחזור לתחום הזה אצטרך להתחיל ללמוד הכל מחדש מאחר והכל ממוחשב ובזמן שאני למדתי זה לא היה כך. עד כאן חלומות בהקיציס
 
שאלה מעניינת....

נגעתי אני חושב בתקרת היכולת שלי. התקבלתי לשני קורסים גבוהים בצבא (קצינים ותיכנות בממר"מ), בגרות מצויינת ופסיכומטרי נושק ל-700 איפשר לי לבחור מסלול אקדמי כרצוני, וגם אותו "דפקתי" כמו שצריך... הבנתי שמשפטים די משעמם,ראיית חשבון לא בשבילי, להנדסת תוכנה אני לא מספיק מוכשר, ומצאתי את הנישה שלי. בתור שחקן כדורסל הייתי לא רע אולם כשמיציתי את היכולת בחרתי במשהו קרוב...וזה טוב... האמת...שבסה"כ רציתי להיות קאובוי...קאובוי אמיתי... רק שאני פוחד לרכב על סוסים...
 

nightroll

New member
פששששששש

כל זה, וגם חתיך, וגם בעליה לשעבר של חנות לבני נשים מצליחה, ובעליה בהווה של חנות אביזרי מין מצליחה לא פחות. תגיד, אולי אתה זקוק לפילגש?
 
ואילו אני,,,,

מאז ומתמיד חלמתי להיות עורכת דין,, מוצלחת מפולפלת,, לא יצא הדבר,,, ובחרתי בביטוח,, תחום מעניין,, ביטוחי חיים,,, לא מאוחר,, כי אם על משפטים לא אוותר,, בגדול,, כל מטרה שהצבתי לעצמי,, עמדתי ביעדה,,
 

שייכת

New member
ואני כל חיי רציתי להיות ווטרינרית..

(בחיי. תשאלו את אמא שלי כמה חייס היו לה בבית...
) אבל לימודים בחו"ל לא התאימו תקציבית אז ובארץ, מי שבירר ידע לספר... אז התלבטתי והתלבטתי ובסוף בחרתי במקצוע אחר אשר גם הוא קשור בחיות (חוץ מהתלמידים בכיתה...) כנראה את התואר השני שלי אעשה ב "תראפיה באמצעות בעלי חיים"... אז אולי ככל שהשנים עוברות, אני לפחות מתקרבת יותר ויותר לחלום...
שייכת.
 

טליה34

New member
ואני...מאז כיתה ג´

רציתי להיות רופאה פאתולוגית......אל תשאלו אותי מאיפה זה בא. כנראה מאיזו תכנית טלוויזיה....אבל החלום הזה המשיך שנים רבות, ולא יכולתי לממשו כי לא הצלחתי להתקבל לרפואה. אם תשאלו אותי היום, מה היית רוצה לעשות? אז כך: הייתי רוצה לעסוק בחקירות, בילוש, פיענוח פשעים.... הייתי רוצה לטפל בילדים מוגבלים/חולים.... הייתי רוצה להיות קונדיטורית.... אני יודעת שאלו תחומים שונים מאוד זה מזה....אבל זו אני. אני יודעת שבכל התחומים הללו הייתי יכולה להיות הכי טובה שיש...... והיום....לחיים תכתיבים משלהם.....ולמזלי, ידעתי ואני יודעת לתעל את התכתיבים הללו לטובתי. או לפחות לעשות להם רציונאליזציה לטובתי. הקיצר....העיקר? אני מאושרת....וזה בעצם אומר הכל. לא?
 

giulietta

New member
חלום ילדותי היה

להיות עיתונאית. הייתי הילדה הזאת שכותבת וכותבת בלי הכרה. בכלל, למילה הכתובה היתה ועדיין יש בעבורי, קסם דבר לא ישווה לו. הייתי קוראת המון, בולעת את הספרים בדרך הביתה מהספריה וחוזרת , כמובן, לקחת חדשים. הייתי קוראת בלילה, עם פנס, מתחת לשמיכה, למורת רוחו של אבי שהיה דוחק בי שוב ושוב לכבות וללכת לישון כבר. והייתי כותבת. ממלאה דפים על גבי דפים, מחברות שלמות. יומנים, מכתבים, חיבורים שתמיד הוקראו בכיתה, שירים, אופרטות להצגות כיתה, מכתבי תודה מחורזים... זה היה דחף בלתי נשלט...כוח חזק ממני שהביא איתו המון הנאה ושמחה. ואחר כך הייתי ע"ק (עיתונאית קטנה) בעיתון ילדים ואסתר קל היתה שולחת אותי למשימות עיתונאיות עם צלם צמוד... וביום הקבוע בשבוע הייתי רצה מבית הספר קצרת רוח ושולפת מתיבת הדואר את הגליון השבועי ומלטפת את המילים המודפסות, המאמר שלי... אבל כשגדלתי...פתאם כל עולם התקשורת נראה לי עולם שקרי, מזויף וכוחני...וגם...יתכן...שההתמודדות במגרש של הגדולים הלחיצה אותי. הלא הכתיבה היא לא רק מיומנות שאתה רוכש ומתמחה בה, אתה מביא לתוכה המון מהעולם הפנימי שלך, ממך... ועזבתי את זה. ושנים אחר כך זיהיתי בעיניים כלות חברים מאותו שנתון בעיתון הילדים שהפכו לעיתונאים מוכרים... והיום? היום אני כמובן רואה את עולם התקשורת אחרת. והכתיבה? יום אחד אני אעשה איתה משהו. כלומר, חוץ מהפורום
. ג´ול
 
למעלה