שאלה של גבול

../images/Emo41.gif שאלה של גבול

עד כמה אתם מסמנים את הגבולות האדומים שלכם בבירור? עד כמה - לא זה לא. או שה'לא' הופך מעורפל, כי לא נעים, כי לא רוצים לפגוע, כי קשה להגיד לא. באיזה תחום הגעתם לכך שהגבול האדום ניצח ובאיזה תחום אתם עדיין מתנהלים דרך ה'לא נעים לי'?
 

sunshine2004

New member
הגבול שלי...

הוא שפיטה...ברגע שאנשים שופטים ומבקרים אותי אני שמה גבול... אין לי בעיה לשמוע ביקורת...ביקורת יכולה להיות גם בונה...אבל ברגע שאנשים אומרים לי איך אני אמורה לחיות, מה לעשות ועם מי להיות...אני לא מוכנה לשמוע...מאנשים כאלה אני משתדלת להתרחק... בתחומים אחרים קשה לי להגיד לא...כי יש בי מן רצון תמידי...לעזור...וקרה לא פעם ולא פעמיים שנפגעתי מהרצון הזה...
 
גבולות שלי.

ישנם תחומים שהגבול עדיין מעורפל. בד"כ אלה מקומות בהם אני צריכה להגיד 'לא', ולא נעים לי - כי אני באה מכיוון של לרצות מישהו, או להיות אהובה - ואז ה'לא' הופך ל'כן' שגורר אחריו הרבה כעס פנימי. בתחומים בהם הבהרתי וחידדתי את הגבולות שלי - הכל הרבה יותר פשוט.
 

BellA עלמה

New member
הגבולות שלי

כמו אצל הרוב יש תחומים שהגבול שלי די ברור ואני לא עוברת אותו. ויש תחומים שהוא די מעורפל , למשל בזוגיות ואז זה די קשה. אבל לי פעם מישהי אמרה ש"לא נעים לי" מת מזמן אני די מנסה לראות את הדברים ככה
 

omer73

New member
הגבול שלי:

כשכל מיני אנשים מנסים לשפוט אותי ולנסות לשנות לי את החיים, בדיוק כמו שכתבה דורין, זה מוציא אותי מדעתי, כאילו סבבה, בא בנאדם ומעביר ביקורת (כמה קשה שלא תהיה) זה לגיטימי, אבל כשבאים בקטע של "עשה ואל תעשה" זו כבר בעיה. אבל עד היום לפעמים אני עדין מדי, שלמרות שאנשים באים עם בקשה חצופה ואני לא מסוגל להגיד "לא" כי לא נעים. בעבר האהבה גברה על הגבול: הייתי במצב שבגלל שאהבתי הבלגתי לבחורה על דיבור לא יפה, זלזול בי וכל מיני מעשים מכוערים שהיא עשתה, היום גם בעניין הזה יש לי גבולות ברורים שלא משנה מה עוצמת האהבה.
 

sunshine2004

New member
מוסיפה ש...

ואוו...באהבה יש גבולות ברורים של כבוד... כבוד בים שני הצדדים ודיבר יפה וחוסר זילזול... האמת היא, שאהבה שמתחילה בחוסר כבוד ממשיכה בחוסר כבוד...מן דרך ללא מוצא... אהבה זה גם כבוד!
 

sunshine2004

New member
משתדלת...

לפעמים בסיטואציה מסוימת הכעס משתלט עלי ואז קצת קשה... אבל גם אז אני מנסה לשמור על כבוד...לעצור לפני שאני אומרת משהו שהוא לא במקום...לפעמים מילה לא במקום יכולה להכאיב מאוד...ואני מכירה את זה יותר מדי מקרוב... אני פשוט רואה מסביבי כמה מערכות יחסים עם חוסר כבוד ומילים קשות...כואב לי לראות את זה...
 

omer73

New member
דורין

את זה את צריכה לספר לאותה בחורה, היא התנהגה אליי כמו לזבל, דרכה עליי, השפילה, התנהגה בצורה כ"כ מכוערת. אז כן, סלחתי על הכל, אני לא שומר טינה, אבל לרגע לא שכחתי. אני משתגע מהדבר הזה, איך אפשר לאהוב בנאדם מצד אחד, ומצד שני להתייחס אליו בצורה כזו.
 

sunshine2004

New member
גם אותי זה משגע...

יש לי בן דוד בן 21 עם חברה בת 17... הם כל הזמן רבים...המילים שהם אומרים האחד לשני הן מילים שאי אפשר לחזור עליהן...ועם זאת, הם אוהבים האחד שאת השני... ההורים של אותו בן דוד....גם אוהבים...ואין טיפת כבוד ביניהם... אז אני לא יודעת אם זה משהו שהוא למד מהבית...כי אפילו אם רואים דברים לא טובים בבית...זה לא אומר שצריך לחיות על פיהם... אני באמת לא מבינה איך הם חיים ככה...אני יודעת שאצלי זה גבול אדום חזק!
 

omer73

New member
האמת

שאני לא מצליח להבין את זה. איך אפשר לאהוב בנאדם ולדבר אליו בחוסר כבוד, בצורה מכוערת? לא יודע, זה נראה לי קטע עקום מאוד, אני רואה את ההורים שלי, ואף פעם הם לא השתמשו במילים נמוכות, תמיד הם היו מתווכחים בצורה תרבותית. לי בכל קרה זה לא מסתדר, לאהוב בנאדם ומצד שני לעשות מניפולציות ולהתנהג אליו בזלזול.
 
כמו דורין ../images/Emo45.gif

שפיטה, התנשאות- שני דברים שמרחיקים אותי מאנשים וגורמים ל OFF. הממ, עוד גבולות? אהבת בעליי החיים - לדוגמא לא אצא עם מישהי שלא אוהבת חיות. הממ.. עוד משהו, חשוב לי שאדם מכבד אנשים אחרים, מבוגרים ממנו ובכלל. אדיבות- כבוד לזולת, לא מסוגל למשל לראות מישהו מזלזל באדם קשיש NOT. זהו, אני חושב, גם בגידות זה OFF מבחינתי ולא משנה מהי הסיבה. אלימות... אצלי אין כזה דבר " לא נעים לי " - אני יודע בוודאות מה אני רוצה מאחרים ומה אני עושה בעצמי- לעצמי.
 

שלגיה 13

New member
יש אנשים שה"לא נעים".....

בכלל לא מהווה שיקול החיים ובהחלטות שלהם כי הם חיים על פי צו ליבם. תמיד מקנאה בהם. על הכנות הזו עם עצמם. אני חייתי הרבה לפי ה "לא נעים", עד שתחושת הצפיפות והלא נוחות הזו בלב, נחרטה עמוק בגוף. היום בתהליך "גמילה". ברגע שמתחילה אותה תחושה, ישר משנה כיוון. לא מוכנה יותר לחיות על פי זה כי בסופו של דבר אני חיה את חיי ולא אף אחד אחר. ודבר שלמדתי זה שמה שלא נעים לנו , זה רק בעיניים שלנו ובכלל לא נורא אם בכלל אצל המישהו האחר....
 
מתי את חושבת שה"לא נעים" התחיל?

הדברים שלך מעוררים בי את השאלה הזו. הרי כשילדים - אין לא נעים. הכל נעים. אומרים ישר מה שחושבים. אז מתי זה מגיע, שמתחילים להדחיק?
 

שלגיה 13

New member
ה" לא נעים" הזה....

טבוע בי באישיות. זוכרת את התחושה גם כילדה וכמתבגרת. זה התחיל בב"ס שתמיד נתתי את סיכומי השיעור והמחברות לאחרים שביקשו ולא תמיד החזירו לי, והתעצם כשהתחתנתי עם הבחור הלא-נכון כי "לא היה נעים לי" לבטל ברגע האחרון, למרות תחושות הבטן החזקות..... זה (כמעט) הפסיק אחרי שהתגרשתי ונפגשתי עם אנשים אחרים וסיטואציות לא-קלות. גיליתי כוחות נפשיים בי וקבלתי בחזרה את עצמי, פלוס הרבה הערכה ובטחון עצמי. לכן היום לא מוכנה להתפשר ולחזור לתחושת המחנק ההיא.
 
שאלה יפה ../images/Emo45.gif

פעם לא הייתי שמה לאחרים גבולות, רק לעצמי. אבל למדתי שלהיות תמימה ונחמדה לכל העולם, יוביל אותי רק לאנשים שינצלו זאת, והגבולות האדומים שלי מתבטאים בדברים כמו לא לשלוח סיכומים במיילים לאנשים ולעשות להם את החיים כל כך קלים אחרי שאני טרחתי והדפסתי ועשיתי הכל כדי שיהיה מודפס. פעם הייתי עושה הכל למען כולם, בלי חשבון, עד ששכחתי את עצמי אבל התמימות הזאת עבר זמנה, ואני מודעת ושמה גבולות ומגלה מי חבר אמיתי ומי לא דרך זה <דוגמא לחבר לא אמיתי: שמתרגז אם מסרבת לשלוח את כל הסיכומים שלי אחרי שהוא אפילו לא טרח להגיע לכל השיעורים שיש לנו>.
 

angel of light

New member
שאלות טובות

שגורמות לי לחשוב שוב על הנושא הזה... דווקא לאחרונה הצלחתי פה ושם לשים גבולות לאחרים, למרות שהדרך עדיין ארוכה, אבל לפחות אני בדרך הנכונה..
 
איך את מפתחת את הדרך הנכונה?

איך את מגלה איפה הגבול שלך הוא מוטעה, וכדאי לשנות אותו?
 
אותו הדבר אני יכולה להגיד:

דוגמא לחבר לא אמיתי: אחד שלא מוכן לשלוח את הסיכומים שלו (גם אם לא הגעתי לכל השיעורים שלנו). אני יכולה לומר לך שאם יש לי חבר\ה טובה אני אשלח להם סיכומים גם אם הם לא באים לשיעורים. אז את לא יכולה להגיד שמישהו שמתרגז שאת לא שולחת לו סיכומים הוא לא חבר טוב כי המישהו הזה אולי רואה חברות בדרך שונה והוא דווקא חושב שחברים טובים צריכים לעזור אחד לשני גם אם זה מתבטא בלשלוח סיכומים לחבר גם אם הוא לא היה בכל השיעורים.
 

stamm1

New member
לפעמים

כדיל מצוא את הגבול אנו בודקים מה קורה אצל השכנים. דוגמה טובה לכך היא ע"י האשכול הזה בפורום הזה, הרי מה אנו מנסים לעשות פה למעשה, לגלות מה דעתכם ובכך למצב את דעתנו , לפי שעה בנושא הגבולות ובכל פעם בנושא אחר. זוהי לפי דעתי גם דרך נכונה לקבוע גבול מסויים, הרי מתי אנו יודעים שמשהו לא בסדר? בעיקר שאנו בודקים איך אחרים מסתכלים עלינו ומה דעתם על מעשינו. דרך נוספת ומעניינת היא ע"י סקרים (בשונה מהפורום הזה) קבלו למשל את הסקר הבא: http://www.iseker.com/go.asp?q=sex עוד דרך לדעת עם: 1. אנו נורמלים 2. האם יש עוד דברים שלא עשינו כי לנו זה ניראה "גבולי" אבל לכל השאר זה בסדר גמור 3. אנונימיות - לא תמיד אנו רוצים שאחרים ידעו מה באמת הגבולות שלנו, במיוחד עם לשאר החברה הגבולות הרבה יותר ברורים או נוקשים... מה דעתכם?
 
למעלה