מאי והעליזים בשאדו
טוב, אז הכל התחיל, בעצם, לפני חצי שנה, כשמשנה תורן ואנוכי וחשפנו (בעזרתו האדיבה של הטרמפיסט) את הכרותינו מימי ביה"ס התיכון. אממה – אף אחד מאיתנו לא הצליח לקשר בין השם לפרצוף. "חייבים להפגש" פסקתי, ומ. תורן נאלץ להסכים. חלפו הימים, וגילינו שדרכנו יצטלבו בלונדון. It’s a date! הכרזתי, ומ. תורן קיבל את הדין בהכנעה. רצה הגורל – ולא נפגשנו... ככה יצא שכשהוזמנתי ע"י תורן להצטרף אליו ואל גיא לטיול השבועי ל-shadow, שברתי את כלל הברזל ש"אני יוצאת רק למקומות בהם גם אני יכולה למצוא זיון!" (2- נקודות, על שבירת כלל ברזל). באופן כללי אתמול עבר עלי יום מזעזע לחלוטין (1- נקודה בלי להכנס לפרטים), אז לא ממש התחשק לי לצאת, אבל החלטתי לא לתת לזה להשפיע עלי, ובשעה היעודה (21:40) הייתי מוכנה. מ. תורן, לעומת זאת, הגיע רק ב- 22:20!!! (2- נקודות על איחור של 40 דקות!
). תורן, יקירי, לו היית על תקן ה"דייט" שלי, הייתי פותחת את הדלת רק כדי לטרוק אותה בפרצופך! אך מפאת המצב חייכתי, ויצאנו לדרך. (2+ נקודות למשנה תורן, שלמרות ההלם למראה הגופיה שלבשתי הצליח לא לנאום לי את נאום ה"מה? לא קר לך???"). התנועה זרמה (1+). השיחה זרמה (1+) למעט כמה מקרים שתורן הובך קלות. ואני מתנצלת. הגענו אל גיא לקראת 23:00. גשם קצר ולא מתוכנן תפס אותנו בדרך מהאוטו לדלת (2+, כי אני אוהבת גשם). תורן דפק בדלת הלא נכונה, והתפדח למוות (1+. היה מצחיק...). זה בסדר, כי גם בדלת הנכונה יכולנו להקיש שעות, הווליום הלא תקני של המוזיקה מנע מגיא לשמוע אותנו... לבסוף, מ. תורן האמיץ הושיט יד ו- (תופים בבקשה) פתח את הדלת. (ואני אומרת - יכולנו להוציא את הדולרים מתחת לבלטות וללכת, ואף אחד לא היה יודע...). גיא ואני שקענו באלבומי תמונות שלו – הוא דיבר ודיבר ודיבר ואני תהיתי איך יכול להיות שאצלו באלבומים יש יותר תמונות של סטרייטים מאשר אצלי???
– (1- על הכמות, אבל 2+ על האיכות. גיאצ´וק – יש לך טעם מצוין!). באוטו, בדרך ל-shadow, גיא עדכן את משנה תורן ואותי בנטיות הסדיסטיות שהתגלו אצלו עקב אילוץ המגורים המשותפים על ב´ השותפה המעיקה. הדבר בא לידי ביטוי במשפטים נוסח "... ואיך היא יכולה לנסוע לסופ"ש ארוך, ולהשאיר את החתול שלה בלי אוכל 3 ימים??? אז לקחת את כל האוכל שלה מהמקרר, ושמתי אותו על הרצפה שהוא יבחר! הייתי שמת לשים שם את גופתה המבותרת שיאכל... ולמה לא שמים שקית בפח לפני שזורקים לשם פדם. כאילו, למרות שזה לא פדים של מחזור, יש עליהם הפרשות..." (1- על האלימות והתיאורים הגרפיים, אבל 2+ על הבידור. זוכה פרס האוסקר לדרמה קווין
). ב- 12 דקות לחצות מצאנו חניה. של נכים. "לא שמתי לב" יטען מ. תורן מאוחר יותר. ואני – אחותה התאומה של קייט מוס. מה לא? אהה.. אופסססס באופן מפתיע (מודה שלא האמנתי שנצליח) נכנסנו לפני חצות. באופן מפתיע לא פחות הכניסה לבנות 40 ₪ (1- מזה האפליה הזאת???). המקום היה בשיפוצים (1-). היה חם (1- אולי הומואים לא חייבים לנשום, אני כן...). היה צפוף (1- לכל מיני יצורים שהתחככו בי, וגם 1+ לכל מיני אחרים שהתחככו בי...). היו פרח´ות (1-). היה אלכוהול (1+). היו מפריחי בועות סבון (1+) היה רעש (עוד לא גיבשתי עמדה...) בין לבין נפלה בחלקי הזכות לפגוש-לרקוד-ולהביך (בסדר הזה) את מנהל פורום גאווה ב-walla. וחברים יקרים – הוא פשוט מקסים
. חוש הקצב וכישורי הריקוד שלי לא היו במיטבם, והדבר ניכר (1-), אבל זה לא מנע מגיא, תורן, ל´ (חבר של מומין), י´ ומומין לרקוד איתי (3+ על האומץ – לרקוד עם בחורה במועדון גייז...) והפתעת הערב הגדולה שלי (15+) - מומין! I think Im inlove
כאן המקום לציין שמר מומין ואני נפגשנו לפני כמה חודשים. אז חיכיתי לפגוש את האדם הרגיש והאינטליגנטי שהצטייר במוחי מקריאת הודעותיו, וקיבלתי משהו אחר לגמרי (אולי בהשפעת הטרמפיסט?). מודה שדיי התאכזבתי באותה פגישה. אתמול, לעומת זאת, כן פגשתי את אותו בחור מדהים, רגיש ואינטליגנטי. אהה כן, והעיניים... מומין, יקירי, אם רק היית סטרייט (סטרייט? למה ללכת רחוק, אני מוכנה להסתפק בדו...) הייתי לוקחת אותך הביתה בגאווה. (יופי, עכשיו יגידו שאני שודדת עריסות... שום דבר שאני עושה לא מספיק טוב...) לסיכום – לו היה לי שקל אחד לכל פעם ששמעתי (בשנה האחרונה בלבד) את המשפט "אך, אם רק היית גבר..." ביל גייטס היה נראה כמו מקרה צדקה לידי...
סה"כ – 19+. לא רע בכלל.
mai