שאדאו - אתמול !

MARMELAD

New member
../images/Emo41.gif שאדאו - אתמול !

מי היה? עם מי הוא בא? ועם מי הוא יצא?
מסתבר שחצי מהפורום רקד שם אתמול.
 
רשומון – חלק א´

או: הופעת בכורה של אלאדין בתפקיד הקוויר בעיר. יום רביעי בערב, עוזב את העבודה מוקדם (שמונה וחצי...) ונוסע בטרנטמוביל שלי לעיר החטאים. נפגש עם ידיד ארוניסט מושבע בקפקא. לחרדתו הוא מגלה שהוא מכיר יותר הומואים ממה שהוא חשב (אבל לא זוכר מאיפה הוא מכיר אותם). הבלונדיני השווה מסרב ליצור קשר עין ונעלם ללא עקבות. אחד וויט-ראשן ואחד שנאפס. התחלה טובה. אני שואל בחור עם קארה מגוחך אם הוא גיא. הוא לא. אנחנו הולכים לשאדו. מסתבר שגם בשאדו הארוניסט מכיר יותר הומואים ממה שהוא חשב. הוא נכנס למצב קטטוני שממנו הוא לא יוצא עד סוף הערב. מצד שני – סחתיין שהסכים להיכנס איתי למועדון. מה לא עושים בשביל חברים? אני הולך לבאר – מבקש וודקה ומקבל בירה. לא נורא – אלכוהול זה אלכוהול. אני שואל שלושה בחורים עם קארה מגוחך אם הם גיא. הם לא. אני חוזר לבאר נחוש בדעתי לקבל הפעם את הוודקה שלי. הדרך לברמן חסומה על ידי עלם חן שרוקד בחינניות על הבר. אין ברירה. אני מכניס את הראש שלי בין הרגלים שלו ומבקש מהברמן כוסית סמירנוף. מקבל כוסית. יוצא מרגלים של הבחור. הוא נשאר אדיש. הכוסית ריקה. ה DJ עובר למוסיקת אייטיז. אני מתחיל לרקוד. בחור ניגש אלי ואנחנו מחליפים מידע קריטי. עוד סמירנוף. האינפלציה כנראה משתוללת כי המחיר עלה תוך חצי שעה מ- 30 ש"ח ל- 35 ש"ח. אני משתפן ומחליט שזה הטיפ הלילי. הארוניסט הולך הביתה. אני ממשיך לרקוד ברחבה המתרוקנת. כמה טוב שאני לא יכול לראות את עצמי רוקד עכשיו. יכולת שהצפצופים שיש לי באוזניים הן הסירנות של משטרת האופנה שמחפשת אותי? הבחור ממקודם הולך הביתה, לא לפני שהוא מוודא שאני אתקשר אליו. אני מבטיח ומתכוון לקיים. לפני שאני נשאר לבד אני מתנדנד החוצה מהמועדון. בדרך לאוטו אני שר שירים של מחתרת הקטיפה בארבעה קולות. השכנים נכנסים לכוננות ספיגה. אי שם בניו-יורק לו ריד מתהפך בקברו. אני נוסע הביתה. איזה מזל ששני הנתיבים ריקים ואני יכול לזגזג ביניהם בחופשיות. אני מגיע הביתה. חברת הביטוח נושמת לרווחה. נגמר הלילה. סיכום: 5 משקאות 1 טלפון 4 פאדיחות עם בחורים בקארה (מגוחך) 1 לילה ראשון של גאווה (בלי אמא!) החצי השני של הפורום – הבמה שלכם. נ.ב. הבחור התקשר הבוקר. אני שווה או שהוא עיוור (או נשא)?
 
וכמעט שכחתי

אוחצ´ה אחת קיללה אותי באופן הכי יפה שאפשר: "שתמותי צעירה!". חשבתי שאני מתה: א. איזה יופי. ואני הייתי בטוח שבגילי המתקדם צעירה אני כבר לא אמות. איזו מחמאה נפלאה ב. תמיד אני אוהב שמאחלים לי ימות. יום אחד השמיים יפתחו ואלוקים ישמע את התחינות האלה (בצחוק בצחוק. דווקא יש לי מצב רוח טוב וחוסר רצון מוזר למות עכשיו)
 
../images/Emo41.gifהשאדו אתמול - בהחלט!

אלאדין! גם אתה היית שם?! אני המום!....יא...איזה שוק... אז ככה: הערב התחיל כמובן בלחץ - שלי. כרגיל, אני נזכר להתכונן דקות ספורות לפני שאני צריך לצאת, ולכן יצאתי קצת באיחור (וסליחה למאי...). לפי סיכום שעשינו כבר קודם, טסתי לאסוף את גב´ מאי המהממת מהיישוב שבו היא גרה (היה *קצת* מפחיד, אבל התגברתי) ומשם, שוב פעם, בטיסה ישירה לתל-אביב, שם חיכה לנו כבר בקוצר-רוח גיא. אחרי תעייה קטנה בחוצות העיר (אז מה אם הגעתי קרוב לרידינג?!) הגענו למשכנו של מנהל הפורום המכובד. גיא היה כהרגלו חביב מאד וכיבד אותנו מייד באלבומי התמונות ה-מ-ה-מ--מ-י-ם שלו, שווה בהחלט. לא ביזבזנו יותר מדי זמן, ויצאנו לנו לכיוון מרכז העיר - לשאדו.
אבוי - השאדו בשיפוצים! אבל זה בסדר, זה לא מנע מאיתנו להכנס ולחגוג (היה אפילו עוד יותר צפוף מבדרך כלל!) בדרך גיא סיפר לי שאחינו הקטן, מומין, יהיה גם הוא שם, ממש מפגש משפחתי קטן, ואכן כך היה. פיזזנו לנו ביחד, חבורה שכזאת, מנפנפים בידיים ומקפצים (או שזה הייתי רק אני?), גיא כהרגלו מנסה לשדל אותי לעשן ולשתות (והפעם, ללא הצלחה) ומדי פעם הולך וחוזר עם איזה סיפור על מישהו שניסה להתחיל איתו פה ומישהו שניסה להתחיל איתו שם...כן, כן, ממש גיא. תשיג לך חיים! מאי לעומת זאת... א´ - שמחה לראות שהיא לא הבחורה היחידה במקום, ב´ - שהיא מזהה יותר מדי פרצופים מוכרים, לחרדתה. מומין - היה מתוק, כמו שאח קטן צריך להיות. יפה לו. יפה לך, מומין!
השבוע לשם שינוי, כן השמיעו את "ריינינג מן". שאחריו אפשר ללכת...סתאאאםם היה ממש חביב, למרות הצפיפות, אוחצ´ות מהממות וערסאווטים מגרבצים...אוח, כמו שאני אוהב.
תקריות מביכות - לי בכל אופן, לא. לגיא בטח יהיה מה לכתוב. או למאי. או למומין. אני רק מבקש
בפעם הבאה, צריך להגיע עם תגי זיהוי! לא יתכן שחצי פורום יהיה שם, ולא נזהה אחד את השני!
אלאדין! אני בשוק מזה שפיספסתי אותך! טוב, בפעם הבאה... אוי...פסח. כנראה שאני לא בבית בכלל...אוףףףף כל טוב!
 
יש מסיבת פסח בשאדו

שמוגבלת עד גיל 23. אם אני אזייף תעודת זהות יכול להיות שיכניסו אותי? בכל מקרה, יש את חול המועד ואת פוסט-פסח לפנינו. היה סמוך ובטוח - אנו ניפגש, גם אם יפרידו מרחקים.
 

skeep

New member
ורק סקיפ ישב בבית ולמד

כשאני מתמרן לי בין הפיגועים. אז לפרוטוקול בלבד....ביום שלישי נסעתי להנאתי לאוניברסיטה. עברתי בצומת הגבעה הצרפתית (יש בצומת אחת לשבוע פיגוע) וחיפשתי את המחבל. לא מצאתי. המשכעתי לנסוע עוד כמה מאות מטרים ובוקשי רב מצאתי חניה. יצאתי מהאוטו נעלתי את הדלת ו....בום! קול פיצוץ מכיוון צומת הגבעה הצרפתית. אמרתי לעצמי (בלב, אני לא ממש מדבר לעצמי) "שיט, שוב פעם פיספסתי את הפיגוע בחמש דקות". לרווחתי שמעתי רבע שעה אחר כך ברדיו שיש "רק" פצועים קל בפיגוע הזה. תענוג גדול. סקיפ
 

spainbar

New member
דברים שהוסתרו מעיני הציבור עקב../images/Emo12.gif

תבונה ורגישות.... של אלאדין... (ועקב גיא שהציע לכתוב) אז ככה אתמול בערב, לאחר לבטים קשים, וכאבי בטן קשים לא פחות, החלטתי כן להיפגש עם אלאדין.... אז מי שמבין - אותו "ארוניסט" שבסיפורו של אלאדין זה בעצם ------ אני !! מדהים עד כמה עם האוכל בא התאבון, מאז שהייתי אותה פעם יחידה ומוזרה בקפקא, רק תקפו אותי רצונות לבקר שוב במקום כזה או אחר, ובסופו של דבר אחרי התלבטות מאד קשה (עקב פאראנויה קשה) נפגשתי עם אלאדין ליד הקפקא (אחרי ששמר לי חניה מדהימה שתישאר בסוד לפעמים הבאות...חניה מדהימה). כמובן, שלאדם פראנואיד כמוני יקרו כל הדברים הלא נכונים - ופגשתי או יותר נכון ראיתי מישהו שאני מכיר מעיר הולדתי... אני לא בטוח שהוא זיהה אותי אבל היה לי מוזר מדי לגשת אז לא נדע.... בכל מקרה אחרי ישיבה ושיחה ארוכה ומעולה עם אלאדין, אמרנו שנלך לראות מה יש בסביבה, ובעיקר אלאדין אמר שהוא רצה ללכת לשאדו... אז אמרתי שאני ילווה אותו. כמובן שאיך שהגענו הייתה התקפת פראנויה ב´, אבל למרות הכל הסכמתי להיכנס ---- ושוב כמובן, ראיתי מישהו אחר שהכרתי מעברי, מרוב "לחץ"/פראנויה הסתגרתי עם עצמי ליד הבאר, העברתי 20 דק´ בראש שפוף (על אף המוזיקה שממש נתנה לי חשק לרקוד), ואז נפרדתי מאלאדין, והשארתי אותו לכוד בסבך... אני הלכתי הביתה, שמח וטוב לב, ואפילו.... עם חשק לעוד. זהו... נראה לי שאלאדין תיאר את זה הרבה יותר טוב. ס´
 

spainbar

New member
רק אני לא יכול להבין, איך במקום

כל כך קטן היו כל כך הרבה חברי פורום... ולא ידענו מי זה מי... טוב, אני הייתי עם העיניים חצי ברצפה אז זה לא פייר.. ס´
 

.m

New member
ספיינ´ יקירי

אז מה, כולם כבר פגשו אותך חוץ ממני? אני בתור...
mai
 

spainbar

New member
ממש לא כולם.... רק 3, וגם זה במקרה

אבל בשמחה... זה תלוי במצב הפראנויה באותו רגע :) ס´
 

spainbar

New member
זהו, שקורה משהו מפחיד - יש לי הרגשה

שאני מתמכר לסכנה - ממש בא לי לחזור לקפקא, לשאדו, ולעד מקומות, וחלק מזה נראה לי בגלל גורם המתח.... כי אני בעצמי כרגע דוקא נוטה לכיוון השני... מממממ.... ס´
 

.m

New member
ספיינ´ חומד,

זה נורא פשוט - בתור אחת שכבר יש לה תואר פרופסור בעזרה לארוניסטים (ויש כמה הורים שעדיין מחכים לשמוע שהגיי שלהם מתחתן איתי...) - צא עם קבוצת גייז למקום שהוא גיי פרינדלי, מלווה בבחורה ושב איתה מחובק כל הערב. אתה תרגיש בטוח, ומי שיראה אותך יתהה בסתר ליבו עם אתה גיי בהדחקה (וכמה קשה יהיה "להפיל" אותך...)
יהיה בסדר, יקירי... mai
 

MARMELAD

New member
../images/Emo45.gif רעיון מעולה !

אני אזכור אותו... יופי של רעיון מאי!!! קבלי עוד
ואפילו
..... זאת שיטה נורא פשוטה להגיע למקום כזה עם קצת פחות חששות. אמרתי לך כבר שאת צריכה להוציא תואר בהומוסקסואליות ?
עוד דבר שאף פעם לא מזיק, ס´ יקירי: אם אתה כבר מגיע למסיבת גייז, ואתה כבר יושב על הבאר בראש שפוף, דאג שמתחת לראש יהיו כמה שאטים של קווארבו או ייגרמייסטר. אחרי הכוס השנייה המוזיקה תעשה לך חשק לרקוד, וגם אם תרגיש מבוייש האלכוהול יעזור. וככה - אם תעשה שטויות.. תמיד תוכל לטעון שהאלכוהול השפיע עליך
 

.m

New member
מה אתה חושב, שכ"כ קל להיות פרופ´?

עמלתי קשות ורבות... ולפינת הסטארט אפ - מכון ליווי - בחורות גיי פרינדלי ("מגניבות" כמו שלרוי אומר) שישבו איתך בקפקא, וירקדו איתך בסנדוויץ בשאדו... המחיר תלוי בסוג הבחורה ובנסיון שרכשה. אם אתה רוצה גם להתחתן איתה אח"כ - יש עמלת תיווך...
לארוז לך שתיים?
mai
 
למעלה