טיטו הבין עד היכן מותר לו למתוח את החבל וכל
הסיפור של המדינות הבלתי מזדהות היה מפגן שרירים חלקי כלפי הפטרון מהקרמלין. בל נשכח שהוא לא תמך בנסיונות החופש של הונגריה ב- 1956 וצ'כיה ב- 1968
קרואטיה
- שרשור זאגרב
- פותח הנושא JayZed
- פורסם בתאריך
- מצב
הסיפור של המדינות הבלתי מזדהות היה מפגן שרירים חלקי כלפי הפטרון מהקרמלין. בל נשכח שהוא לא תמך בנסיונות החופש של הונגריה ב- 1956 וצ'כיה ב- 1968
פארק דה פרנס
New member
נכון, הוא לא תמך
גם זה מתקשר להיותו מבודד באירופה - לא היו לו שם בני ברית של ממש. אבל יש הבדל בין לא לתמוך לבין לעזור לסובייטים לדכא את המדינות האלו - כמו שעשו הגרורות האמיתיות מפולין, רומניה ומזרח גרמניה. לכן יש להפריד בין טיטו לבין אנשים כמו אולבריכט, הונקר, גומולקה, ירוזלסקי או צ'אושסקו.
צ'אושסקו גם היה "עוף מוזר" בחבר אומרי ההן של
סטלין, כרושצ'וב, ברז'נייב וקוסיגין.
טיטו מהחפ"ק?
נסיעה ברק"ל -קרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
הנה מספר סרטונים שצילמתי בטראמים שונים בעיר. שימו לב איך הרק"ל משתלב ברחובות העיר בצורה שאף כלי תחבורה אחר לא יכול, איך הרכבות חיות בשלום עם האנשים, ואיך הן נהפכות לחלק מהנוף. זה דבר שאף תחליף מעפן כגון BRT ובטח שלא אוטובוס רגיל יכולים לעשות. סרטון 1 - אוסף טראמים מבחוץ סרטון 2 - חווית נסיעה ב-KONCAR 2100, כולל מבט לתוך תא הניהוג, בנסיעה במדרחוב. שימו לב איך הוא משתלב במדרחוב בצורה טבעית ואיך האנשים רגילים להיותו שם. נהגי הרק"ל בזאגרב אף פעם לא צופרים, האנשים רגילים לרכבת ומכבדים את זכות הקדימה שלה. סרטון 3 - חוויית נסיעה בדגם הטראם הוותיק ביותר בזאגרב, ה-Duro Dakovic 51, שנבנו בין השנים 1955 - 1967.
תיקון - KONCAR 2200, כמובןנסיעה ברק"ל -סרטונים
הנה מספר סרטונים שצילמתי בטראמים שונים בעיר. שימו לב איך הרק"ל משתלב ברחובות העיר בצורה שאף כלי תחבורה אחר לא יכול, איך הרכבות חיות בשלום עם האנשים, ואיך הן נהפכות לחלק מהנוף. זה דבר שאף תחליף מעפן כגון BRT ובטח שלא אוטובוס רגיל יכולים לעשות. סרטון 1 - אוסף טראמים מבחוץ סרטון 2 - חווית נסיעה ב-KONCAR 2100, כולל מבט לתוך תא הניהוג, בנסיעה במדרחוב. שימו לב איך הוא משתלב במדרחוב בצורה טבעית ואיך האנשים רגילים להיותו שם. נהגי הרק"ל בזאגרב אף פעם לא צופרים, האנשים רגילים לרכבת ומכבדים את זכות הקדימה שלה. סרטון 3 - חוויית נסיעה בדגם הטראם הוותיק ביותר בזאגרב, ה-Duro Dakovic 51, שנבנו בין השנים 1955 - 1967.
נסיעה ברק"ל -קרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
עוד סרטונים. סרטון 4 - חווית נסיעה בטטרה KT4YU סרטון 5 - DUWAG ו-KONCAR 2100 בצומת בעיר
עוד קצת אוטובוסיםקרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
בחזרה לתחנה המרכזית, כדי לנסוע לרייקה. הנה חזית אחורית של O404.
נאופלאן יוצא מהרציףקרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
והנה הסטרה שתיקח אותנו לרייקה.קרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
לצערי היה לי מעט מאד זמן בזאגרב, וכמעט לא היה לי זמן בכלל בתחנה המרכזית לצלם את עשרות האוטובוסים שהיו שם. כמובן גם הייתי רוצה לחקור את מערכת הטראמים בעיר יותר לעומק... אבל לא נורא. יש מצב שהם מזמינים אותנו לשם גם בשנה הבאה
בשרשור הבא (מחר או מחרתיים) - רייקה!קרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
והנה תמונה אחת לעשות קצת ריר לחובבי מאן המושבעים ואנדי בראשם
ומה עם חומוס "סלטי מיקי" הנפוץ במזרח אירופה?בשרשור הבא (מחר או מחרתיים) - רייקה!
והנה תמונה אחת לעשות קצת ריר לחובבי מאן המושבעים ואנדי בראשם
תודה על הדיווח!
מסוף כרמלית
New member
בשרשור הבא (מחר או מחרתיים) - רייקה!
והנה תמונה אחת לעשות קצת ריר לחובבי מאן המושבעים ואנדי בראשם
קרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
טייגר רויאל
New member
כל הכבוד ותודה על ההשקעה בצילוםקרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
יעקב, תודה רבה על השרשורקרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
המרתק! מחכה להמשך!
קרואטיה- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
יעקב תודה גם אני היתי ברייקה לפני שנתיים
והמאנים אותם מאנים לא השתנה כלום
דווקא השתנה לא מעט, המאנים בימים אלה ממש
מוחלפים בסיטארואים ואמרו לי שבעוד 4 שנים כולם מהדגם הזה ירדו מהכביש. כך שתפסתי אותם בדיוק בזמן
מסוף כרמלית
New member
יאללה - טיול לרייקה - בפעם האחרונה אי פעם עם
המכונות שגדלנו עליהם! יעקב - תודה רבה, מחכה לשרשור הבא
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.