קרואטיה
- שרשור זאגרב

מצב
הנושא נעול.

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
בניין תחנת הרכבת ההשניה במרכז העיר
מספר דקות נסיעה בטראם מהתחנה המרכזית.
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
רק"ל נמוך רצפה בקו 4
הרק"ל מתוצרת מקומית של חברת KONCAR, סדרה 2200. עוד הרבה עליו בהמשך.
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
DUWAG גרמני וותיק
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
הפארק, מספר טראמים ותחנת הרכבת ברקע
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
חדש וישן - KONCAR ו-DUWAG חולפים אחד את השני
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
כיכר מרכז זאגרב, צומת רק"ל.
פה מתחיל מדרחוב רק"לי מדהים, שממלא אותי תקווה בקשר לעתיד רח' יפו בירושלים. בתמונה: KT4U, KONCAR 2200
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
המדרחוב
בתמונה: KONCAR 2200 ומאחוריו TATRA T4YU
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
תחנת רק"ל במדרחוב, עם T4YU מתקרב
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
עוד טראם מעניין: KONCAR 2100, סדרת ביניים בין
הטטרות לנמוכי רצפה, נבנה בתחילת שנות ה-90. יש מעט כאלה בשרות ולכן הצלחתי לתפוס אחד רק מהזווית המעפנה הזאת. בסרטונים יהיה אפשר לראות אחד יותר טוב.
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
בתוך טטרה T4YU
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
בתוך KONCAR 2200
וגם כמה oc500 פה ושם...
 

JayZed

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
שולחן נהג של KONCAR 2200
 

אוהד11

New member
קרואטיה
- שרשור זאגרב
לפני שבוע נסענו עם מארש דונדורמה לטיול בן 4 ימים בקרואטיה, להופיע בפסטיבל ג'אז מקומי המתקיים בעיר הציורית רייקה. היה מדהים. גם ההופעה, וגם קרואטיה. אני חייב להודות שידעתי מעט על הארץ הטריה הזו, והייתי מופתע יותר מכל נסיעה אחרת שאי-פעם הייתה לי. ציפיתי למשהו דומה לסרביה, שאלייהה נסענו לפני שנתיים. קיבלתי את ההיפך הגמור. קרואטיה, כידוע, הייתה חלק מיוגוסלביה עד ל-1991, שזו עצמה הייתה רפובליקה של ברה"מ, ובעת קבלת עצמאותה נגררה למלחמה ארוכה עם הסרבים. כיום, אחרי 13 שנה בלבד מסיום המלחמה, בקרואטיה אין זכר לא לפרוק עקוב הדם של יוגוסלביה ולא לשליטה סובייטית בת 50 שנה. זו ארץ מערב-אירופיית לכל דבר, עם תעשיית תיירות מצליחה ביותר (גרמנים ואיטלקים נוהרים לשם בהמונייהם, במיוחד לאיים), כלכלה משגשגת ואופי ייחודי. האופי של האנשים שם לא מזכיר כלל את הסרבים חמי-המזג, אלא את ההונגרים המאופקים (שזה הגיוני - הרי לפני שיוכה ליוגוסלביה ב-1918 הייתה קרואטיה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). כך גם הנוף העירוני שלהם (חוץ מחלקים מהערים הגדולות שבהם הבנייה הקומוניסטית של שנות ה-60-70 טבעה את חותמה המכוער) מזכיר יותר את אוסטריה, גרמניה והונגריה מאשר את שאר רכיבי יוגוסלביה. רמת החיים בקרואטיה גבוהה מאד יחסית לעובדה שהיא קיימת פחות מ-20 שנה, ובעייני מבקר כמוני נראית טובה יותר מזו בישראל. הנופים המדהימים מזכירים לא מעט את שווייץ, במיוחד באיזורים ההרריים, וכך גם הסדר והניקיון המופתיים בערים. ועכשיו לעניינינו: תחבורה. בטכנולוגיית התחבורה בקרואטיה אין כמעט שום זכר לשלטון הסובייטי, אני מניח שלמחוז כל-כך רחוק הוא לא הגיע. הרוב המוחץ של הטכנולוגיה התחבורתית הוא גרמני במקורו, יש גם ציוד נייד רכבתי צ'כי. שום דבר רוסי, ומה שעוד יותר מפתיע - שום דבר הונגרי, למרות שקרואטיה גובלת בהונגריה!.. לא ראיתי אף ולא איקארוס אחד בזמן שהותי שם. מערכת הרכבות בארץ מפותחת יותר במקומות מסויימים ופחות במקומות אחרים. רוב אופיין של הרכבות שם הוא אופי של רכבות פרבריות, מחושמלות אבל איטיות יחסית. בין הערים הגדולות יש רכבות מהירות יותר וכן גם מערכת של כבישי אגרה מופתיים, החותכים דרך ההרים בסדרה של מנהרות (הגבלת מהירות בכבישים אלו - 140 קמ"ש). על הכבישים נוסעים, בנוסף לרכב פרטי, מערכת קווי אוטובוס נרחבת ויעילה. התחבורה בקרואטיה יקרה יחסית. נסיעה עירונית (ברק"ל או אוטובוס) עולה בממוצע 8 קונה (כ-6.3 שקלים). נסיעה בינעירונית באוטובוס מזאגרב לרייקה (כ-2.5 שעות נסיעה) עולה 150 קונה (116 ש"ח). אלה מחירים רגילים לאירופה, אבל הם הפתיעו אותי מעט - כי ציפיתי למחירים זולים יותר משמעותית, כמו אלה שנתקלנו בהם בהונגריה וסרביה. אבל להתחשב ברמת החיים הקרואטית, זה לא מפתיע כלל. בירת קרואטיה, זאגרב, עיר בת יותר מ-800,000 תושבים, היא בית למערכת רכבת קלה (טראם) מופתית. המערכת מחברת את כל חלקי העיר ומתופעלת עיי צי של טראמים המשתרע ע"ג כמעט 60 שנה של טכנולוגיה. הטראמים הישנים ביותר שעדיין בשרות נבנו בתחילת שנות ה-50, משרת לצד טטרות שונות, DUWAG גרמני וצי של רק"לות דנדשות נמוכות רצפה המחליפות אט-אט את הטראמים המזדקנים. האוטובוסים המשלימים את השרות בזאגרב כולם גרמנים וכמעט כולם מתוצרת מרצדס, החל מ-O305 מפרקיים שעדיין משרתים נאמנה, דרך O405 לדורותיו (כולל הנמוכי רצפה, O405N2) וכלה בסיטארו דנדשים. חלק קטן מהקווים מופעלים עיי מאן NL ו-NG דור ראשון, וקווים פרבריים ככלל מופעלים עיי סטרות עירוניות. כל האוטובוסים מוגמרים. האוטובוסים הבין-עירוניים מופעלים עיי מספר חברות, הגדולה מבינייהם נקראת AutoTrans. ים של אוטובוסים שונים מופעלים עיי החברה הזו ועמיתייה, אבל שוב יש מכנה משותף: כמעט כולם גרמניים. הרוב המוחץ של הבינעירוניים מתחלק בין סטרה קומפורט קלאס, מרצדס O404 ומאן ליון-קואץ'. השאר מתחלק בין ניאופלאנים שונים לדגמים אחרים, כגון הטוריסמו של מרצדס וסטרות דו-קומתיות. בקווים ארוכים במיוחד משרתים אוטובוסים רמה אחת מעל – סטרה טופ-קלאס, מרצדס טראווגו ומאן ליון-סטאר. שוב, כל האוטובוסים מוגמרים ובמצב תחזוקה ונקיון מופתי. רייקה, העיר שבה נערך הפסטיבל בו ניגנו, היא עיר דרומית הררית יפהפיה. היא נמצאת על הים האדריאטי, במפרץ טרייאסטה, מול העיר האיטלקית בעלת שם זה. ברייקה אין תחבורה רכבתית למעט הרכבת הבין-עירונית שמגיעה אליהה, והתחבורה העירונית מתבצעת עיי אוטובוסים. שוב, כולם גרמנים, כאשר הישנים יותר כולם מאנים והחדשים יותר רובם מרצדס. בשרות פעיל ישנם: MAN SG ישנים (בצורה העגולה, הדומים ל – O305, כאשר המפרקיות הן מפרקיות פולר עם מנוע מרכזי), מאן SL ו-SG חדשים יותר (זהים לאלה שיש בת"א רק מוגמרים), מרצדס CONNECTO חדשים וסיטארו חדשים עוד יותר, בתצורת יורו 4/5. בשלושה או ארבעה קווים פרווריים פועלים וריאציה של ה-SL בתצורה פרוורית יותר ומעט Lion's City Classic U. בקיצור, גן עדן לחובבי אוטובוסים, במיוחד איזה מנהל אחד של פורום בתפוז שכולנו מכירים...
צילמתי לא מעט תמונות, אבל מכייוון שצילום טראמים ואוטובוסים לא היה מטרת נסיעתי והייתי חלק מקבוצה של אנשים עם יעד מאד ברור, לא תמיד התאפשר לי לצלם בנחת כלי תחבורה. לכן, יש תמונות רבות שצולמו במהלך נסיעה מתוך חלון של אוטובוס או טראם, ועל איכותן אני מתנצל. כמו כן, היו מספר תמונות שצולמו עם הפלאפון עקב זה שנגמרה לי הסוללה במצלמה בכמה מקרים. על איכול תמונות אלו אני מתנצל עוד יותר. אני אפרסם את התמונות כאן בזוג שרשורים נפרדים, אחד העוסק בזאגרב ואחד העוסק ברייקה והאי קרק, שגם בו יצא לי לבקר (שנוף ממנו מצורף להודעה זו). ועכשיו, למלאכה... תחילה – זאגרב.
, יעקב, על הדיווח, ותיקון קטן לדבריך,
יוגוסלביה הפכה להיות לאחר מלחמת העולם השניה גרורה של ברית המועצות ולא רפובליקה שלה. טיטו אמנם קיבל על עצמו את הפיקוח של סטלין ושות', אבל יחסית לגרורות אחרות הוא היה בעל דעה שונה ועצמאית יותר
 

JayZed

New member
, יעקב, על הדיווח, ותיקון קטן לדבריך,
יוגוסלביה הפכה להיות לאחר מלחמת העולם השניה גרורה של ברית המועצות ולא רפובליקה שלה. טיטו אמנם קיבל על עצמו את הפיקוח של סטלין ושות', אבל יחסית לגרורות אחרות הוא היה בעל דעה שונה ועצמאית יותר
אכן כך,
על התיקון
 
, יעקב, על הדיווח, ותיקון קטן לדבריך,
יוגוסלביה הפכה להיות לאחר מלחמת העולם השניה גרורה של ברית המועצות ולא רפובליקה שלה. טיטו אמנם קיבל על עצמו את הפיקוח של סטלין ושות', אבל יחסית לגרורות אחרות הוא היה בעל דעה שונה ועצמאית יותר
לא בדיוק
טיטו לא קיבל על עצמו שום פיקוח של סטלין ושות' ויוגוסלביה לא היתה גרורה של ברה"מ או של אף אחד אחר. טיטו אמנם הקים ביוגוסלביה מדינה קומוניסטית, אך זאת בלא תלות בסובייטים, להבדיל משכנותיו שהיו כבושות ע"י הצבא האדום בסוף המלחמה ולא היתה להן ברירה. טיטו ניהל מדיניות חוץ עצמאית לחלוטין ונחשב לקוץ בבשרה של האימפריה הסובייטית, למרות שבהחלט לא היה במצב של עימות עם ברית ורשה. על מנת להדגיש את אי תלותו בסובייטים הקים טיטו יחד עם עוד ארבעה מנהיגים (סוקרנו האינדונזי, נאסר המצרי, נקרומה הגנאי ונהרו ההודי) את "גוש המדינות הבלתי מזדהות" שנועד ליצור בסיס כח שלישי שיאזן את החלוקה העולמית לגוש המערב והמזרח. ארגון זה הוא-הוא שהביא ליצירת המושג התקשורתי השחוק "העולם השלישי", שכיום משמש כביטוי שלילי ואז היה נייטרלי! שכנו של טיטו, אנבר הודג'ה מאלבניה, שאב עידוד מגישתו של טיטו, הפנה גם הוא עורף לברה"מ, והפך לבן ברית של מאו. ראיה לגישתו העצמאית של טיטו ניתן לראות בטיפוח הלאומיות, מושג המנוגד לעקרון היסוד של הגוש הקומוניסטי ("פועלי כל העולם התאחדו"). טיטו גם לא סייע לברית ורשה לדכא את תנועות השחרור בהונגריה ופולין. שורה תחתונה - יוגוסלביה היתה מדינה קומוניסטית אך מבודדת הן מהגוש המזרחי והן מהמערבי.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה