קראטה – זה עובד!!!

[איציק סאן שין קאן]

../images/Emo41.gifקראטה – זה עובד!!!

נערה בת 14 הותקפה בשעות ערב ע"י שני בחורים אשר משכו בשערה וניסו לגרור אותה. הנערה לא איבדה את קור רוחה, הניפה אחד מהם ובעטה באשכיו בעוצמה. הבחור נפל על הקרקע והתפתל בכאביו, חברו נס מן המקום. המקרה פורסם בחדשות. הבחורה הינה תלמידתו של אייל איבגי סנסאי וחברה בארגון סאן שין קאן – קראטה, נציגו בישראל הוא אפי שליין סנסאי ובראשו קאנצ'ו תמאס וובר סנסאי. (איני מרבה בפרטים מכיוון שכך נתבקשתי). אז מעבר לסגולות החינוכיות והבריאותיות – זה גם עובד!!!

 

[פורת השוכח סיסמאות]

יפה מאוד

 

[מיתר וקשת]

אני מבינה קטנה מאוד בקראטה,

אז אל תתרגז על השאלה שלי, אבל: בקראטה לומדים לבעוט לאשכים? אשכים זה לא נחשב "מחוץ לתחום"? לא ספורטיבי?

 

[לירוןE]

קראטה (לדעתי) זה לא ספורט

זה לחימה. מובן שעל המזרן יש "מחוץ לתחום" אבל זה רק על מנת שנוכל להגיע לאימון הבא.......כשזה מגיע לרחוב זו לחימה לכול דבר,ובלחימה אין חוקים. מתקיימים פה דיונים על זה כרגע, אז רק אומר בקצרה שלדעתי להגדיר א"ל כל שהיא כספורט זה קצת בעייתי. לירון

 

[Tonjin]

אתה יכול להסביר את עצמך?

להגדיר אמנות-לחימה כספורט זה אולי בעייתי (כמו להגדיר מוזיקה קלאסית כספורט) אבל יש רבים וטובים שמתייחסים לעיסוק שלהם באמנות-לחימה כספורט (אם אני לא טועה יש פורום שכן שממש עוסק בזה), ברבים מהם לא הייתי רוצה להתקל גם מחוץ לדוג'ו באותו רחוב מיתולוגי...

 

[לירוןE]

תסתכל בתשובה של משה בוחניק..

רק עם חידוד קטן. אלה שמתאמנים בא"ל כל שהיא כספורט גרידה,מכוונים להשגת נקודות בהתאם לחוקים מסויימים, שלעיתים חוטאים למטרה המקורית וכתוצאה מכך משנים את מהות הא"ל הספציפית. בקראטה זה (לדעתי!!!!!)מאוד בולט. שים לב גם שלא דיברתי על האדם אלא על הא"ל. כוונתי היא שיכל להיות אדם שהוא גם לוחם וגם ספורטאי מעולה, הדבר אינו סותר. לעומת זאת הא"ל עצמה חייבת להשתנות אם מסתכלים עליה מזווית ספורטיבית או זווית של לחימה. מקווה שהסברתי את עצמי, לירון

 

[Tonjin]

אם אני לא טועה, יונה מלניק אמר פעם שהוא מלמד

ספורט.. אני טוען שהוא מלמד בודו לכל דבר ועניין - רק מה, אני לא מעז להתווכח איתו

 

[בוחניק משה]

אני מחזק את יונה מ, להערכתי רוב מאמני הג'ודו

יגידו שהם מלמדים ג'ודו תחרותי ספורטיבי וברור שגם טאקוונדו wtf זה ו wkf זה ספורטיבי, (המטרה היא מדליה) אנטוניו אוליבה, מאמן נבחרת ספרד ד"א הוא יהיה כאן חודש הבא לאימון מטעם התאחדות הקראטה בישראל,כששאלתי אותו מה קורה עם עם הקראטה המסורתי בתחרות wkf ותשובתו הייתה, הספורטאי לוחם להשיג מדליה וצריך לנצח ע"י ניקוד אין עניין כלל לשבור ולנטרל את היריב, רוב התרגול הוא על בסיס רך, יציאות מקיו היריב והחלקת תנועות והתקפות במהירות מקסימלית עם דגש שליטה במרחק ,בהגנה ולפעמים מנצלים את הטכניקה של הקראטה הקשה (אוקה וואזה)להפתעת היריב והמשך התקפה.

 

[d y s]

לא הייתי משייך

רכות לספורט דווקא.הרכות נדרשת בלוחמת אמת עשרות מונים .כמובן שצריך קימה(בקראטה)אך בין לבין רכות.

 

[סבא אריה]

שלום חברים עבורי א,ל, זה חיים ותבינו ש.......

שלום ידידים למרות כול הויכוחים והדיון שהוא לגיטימי וחס חלילא טינני פוסל קשה למצואו אחדות דע כול אחד חושב שהוא צודק גם הפשר לומר שכדורגל זה לא ספורט ואין סוף , כניצול שואה אני מצאתי באומנות לחימה מטרה לחיים וזה חוסך לי הרבה לקיחת כדורי הרגע . כידוע התחלתי עם הג'ודו יחד עם נכדי כעת אני ממשיך עם הקראטה לא משנה זה תחרותי או לא למבוגרים זה ספורט כושר גופני ולילמוד היסרדות בחיים . כול אחד זכות להתרנס ממה שהוא חושב שהוא מסוגל לעשות . וזה פתח הדרך לסיגנונות רבות וברוכות . הפשר להתווכח אלף שנים לא נמצא הסוף קבלו הטוב שבעולם אוס סבא אריה

 

[סבא אריה]

תיקון טינני = אינני--להתרנס= להתפרנס

 

[d y s]

מוריד את הכובע בפניך

 

[סבא אריה]

מספיק " אוס "

 

[ננדין]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

 

[d y s]

איפה המושג

אומנות בבודו?בודו מדבר על דרך.גיטסו מדבר על שיטה?אם כן מהיכן המושג אומנות?לדעתי חלק מעניין האומנות זה המעבר משיטה לדרך.היכולת לתרגם טכניקה טאקטיקה ואסטרטגיה קרביים לגישהלהתמודדות יומיומית בנאלית ככל שתראה.וכמובן יש אספקטיים תנועתיים וכ"ו.אין דרך אחת ולא אומנות אחת.לדידו של סנסיי יונה הוא איש בודו ואומן וגם בעיני.אומנותי שונה ואולי גם דרכי אך מעצם השענות על עקרונות מוחלטיים אשר בתוכם קימות דרכים ואומניות רבות.(הדימיון מנותק מחוקים אלו והוא יכול להביא אותנו לנגיעה קרובה בהם)ויש ממשקים רבים בין דרכים שונות.לגבי תחרות וספורט לדידי הן מגדילות אגו ומנתבות לדרך מאוד צרה שלי לי לי לי פוגמות באומנות ובדרך.

 

[Tonjin]

אתה כנראה מביא לתחרות משהו שכבר יש בך..

תחרות אינה בהכרח "מגדילה אגו" ו"מנתבת לדרך צרה", זוהי הנחה מוקדמת שלך ופילטר שדרכו בחרת לראות תחרויות.. בגישה הנכונה תחרות אינה חייבת להיות דרך להשוואת גדלים ועידוד אגו אלא היא יכולה להיות כלי לעודד אימון, כלי לבדוק את הרמה שלך בתחומים מסויימים מול אנשים אחרים שמתאמנים בהם (ואולי ללמוד דבר אחד או שניים על עצמך בדרך, כולל אך לא מוגבל רק לצדדים הטכניים החזקים והחלשים שלך), ודרך לבדוק את עצמך תחת לחץ. ברור שבהנחה שהתחרות הופכת להיות חזות הכל אתה לא מפיק את המירב או המיטב מהאמנות/שיטה בה אתה עוסק (בדיוק כמו שאם אתה מתאמן רק על להרוג להרוג להרוג את היריב אתה מפסיד הרבה מה"אמנות" שלך), אבל במידה והתחרות הופכת לכלי ואתה יודע ומוכן לערוך בו שימוש מושכל אתה בהחלט עשוי לצאת מורווח. הדו של בודו מדבר על דרך, שביל, שיטה או מסלול התקדמות והתפתחות, הוא כולל חתירה מתמדת להתפתחות (במקרה הזה לחימתית ואישית) דרך מיומנויות שונות (חלקן אמנויות לכל דבר) - אם זה לא אמנות (אמיתית, לא כזו בה משפריצים כמה כתמי צבע על בד ומסתמכים על-כך ש"באמנות אין חוקים" ושיהיה מי שיגיד שזה יפה) אז אני לא יודע מה כן..

 

[d y s]

תגיד

זה לא קצת אגוצנטרי ועל גבול הפאשיסטי לזלזל בנחרצות כזו בזכות הביטוי ובשונות של אחרים?גם אם ביטויים נראה לך ככתמי צבע. אולי הפחתה במינון התחרותיות תעזור?!אגב הניתוח שלך את אישיותי מעמיק. האם אתה מקבל מטופלים?

 

[Tonjin]

הבנתי תודה..

בהצלחה בהמשך הדרך

 

[d y s]

גם לך

 

[d y s]

הבהרה

גם שיטות שעדיין נקראות גיטסו וכן שיטות לא יפניות עשו מעבר לדו.הלכה למעשה.