צ'אט
- פותח הנושא BabyBoy1
- פורסם בתאריך
קשקוש בלבוש המקורי
New member
כמה מקבלים על נפקדות?
קשקוש בלבוש המקורי
New member
משכב זכר
בראשי דבריי אקדים ואומר: טוב, שאתה איתנו כאן, תל אביבי. אני מקווה, שגם סבבב וגם שאר משתתפי הפורום הקבועים יסכימו איתי. הבאתי את ההקדמה, משום שאני סבור, שיש לכבד גם דעות אחרות. שיחתך נעימה לנו ודעותיך חשובות מאוד, משום שאני בטוח, שאינך מבטא אותן להכעיס אלא בתמימות של אדם חילוני, שלא למד והתחנך במסגרת דתית. בעבר הפסקתי ויכוח אתך בנושא דת, כיוון שסברתי, שפורום זה איננו המקום לכך ואין הוא עוסק ב"גיורים". עם זאת גם לא נראה לי, שעומד על הפרק איזשהו ניסיון לשנות דעותך, כי הוא לא יצלח. זה יכול לבוא אך ורק מתוך הכרה עצמית. לעניין הוויכוח לגבי משכב זכר, כפי שהובא בפורום "גאווה וזוגיות גאה" (האם הוא לא מתחרה באיכות עם הפורום שלנו?! לא בדקתי...), אנו חייבים להבין, שיש בכל התנ"ך דברים רבים סתומים מאיתנו. רבים מקרב הציבור החילוני רואים בתקופת התנ"ך איזושהי תקופה אפלה וחשוכה, משום שהיום אנחנו מתקדמים יותר. אכן המדע המודרני התפתח בממדים עצומים ושוב אין כאן המקום להאריך. השאלה העקרונית היא: האם יש סתירה בין המדע לתורה?! מחקרים מדעיים מוכיחים לא אחת דברים, שכבר היו ידועים לפני אלפי שנים ו... פתאןם הפכו לחידוש מדעי. המדע יכול לשמש כלי אדיר להבנת המקרא, אם רק יפסע בד בבד עם התורה. לעניין משכב זכר. לגביך, תל אביבי, כל מצווה, שמבדילה אותנו מן העמים, נראית בעיניך כגזענית. מדוע? התורה מבדילה אותנו מן העמים בכך, שאנחנו עם קדוש. ברגע, שהגוים יצטרפו אלינו (לאחר גיור, כמובן), הם יהפכו להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו (והאמן לי, שאני מדבר גם מתוך ניסיון אישי). לגוים יש תכונות, שסותרות את הערך היהודי המקודש. משום כך הם חויבו רק בשבע מצוות לעומת 613 מצוות, שבהם חייב היהודי. איננו חייבים, מדוע משכב זכר אסור מן התורה (למרות הנימוקים בתורה עצמה) ואיננו חייבים לחפש דרכים להתיר דברים, שהתורה אסרה. אם אינך מאמין בתורה, אז מה לך משכב זכר; מה לך חילול שבת; הכל מותר. ליהודי המאמין קשה. אמונתו איננה נובעת ממקור חיצוני אלא ממקור פנימי עמוק. הוא יודע שאסור אבל ישנם גורמים שונים, שמביאים אותו לידי כך, שלא יוכל להישמר מפני עבירות שבינו לבינו מבלי להיכנס להבדל המהותי ביניהן. לאדם זה לא מגיע עונש מיתה ולא שמתא (קללה) ולא ארור. לאדם זה מגיעה תמיכה רגשית מלאה. הניסיונות שלך להציע לכ-ו-ל-ם להשתחרר ולהתנתק מהערכים, שעליהם הם גדלו, לא יצלחו. הם עלולים עוד להחריף את הבעייה במלוא העוצמה ולהעמיד את הנפגע בסכנת חים אמיתית. בטוחני, שאין זו כוונתך, אבל לשם כך טענתי כל הזמן, שעלינו להיזהר מקביעת מסקנות חד משמעיות, אם לצאת מהארון או לאו, או להקים משפחה עם אשה או אם לאו. אנחנו קטנים ולא נמצא איש מקצוע, שיוכל לקבוע מסמרות ולייעץ כאן בפורום. כל אחד הוא שונה מחברו אבל לכעולנו יש מקום של אהבה הדדית ותמיכה רגשית זה בזה. לכן מוטב היה לו היית מחפש את המאחד, מאשר את המפריד בינינו, ובטוחני, שאם תחפש היטב, גם תמצא... הרבה מאוד.
בראשי דבריי אקדים ואומר: טוב, שאתה איתנו כאן, תל אביבי. אני מקווה, שגם סבבב וגם שאר משתתפי הפורום הקבועים יסכימו איתי. הבאתי את ההקדמה, משום שאני סבור, שיש לכבד גם דעות אחרות. שיחתך נעימה לנו ודעותיך חשובות מאוד, משום שאני בטוח, שאינך מבטא אותן להכעיס אלא בתמימות של אדם חילוני, שלא למד והתחנך במסגרת דתית. בעבר הפסקתי ויכוח אתך בנושא דת, כיוון שסברתי, שפורום זה איננו המקום לכך ואין הוא עוסק ב"גיורים". עם זאת גם לא נראה לי, שעומד על הפרק איזשהו ניסיון לשנות דעותך, כי הוא לא יצלח. זה יכול לבוא אך ורק מתוך הכרה עצמית. לעניין הוויכוח לגבי משכב זכר, כפי שהובא בפורום "גאווה וזוגיות גאה" (האם הוא לא מתחרה באיכות עם הפורום שלנו?! לא בדקתי...), אנו חייבים להבין, שיש בכל התנ"ך דברים רבים סתומים מאיתנו. רבים מקרב הציבור החילוני רואים בתקופת התנ"ך איזושהי תקופה אפלה וחשוכה, משום שהיום אנחנו מתקדמים יותר. אכן המדע המודרני התפתח בממדים עצומים ושוב אין כאן המקום להאריך. השאלה העקרונית היא: האם יש סתירה בין המדע לתורה?! מחקרים מדעיים מוכיחים לא אחת דברים, שכבר היו ידועים לפני אלפי שנים ו... פתאןם הפכו לחידוש מדעי. המדע יכול לשמש כלי אדיר להבנת המקרא, אם רק יפסע בד בבד עם התורה. לעניין משכב זכר. לגביך, תל אביבי, כל מצווה, שמבדילה אותנו מן העמים, נראית בעיניך כגזענית. מדוע? התורה מבדילה אותנו מן העמים בכך, שאנחנו עם קדוש. ברגע, שהגוים יצטרפו אלינו (לאחר גיור, כמובן), הם יהפכו להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו (והאמן לי, שאני מדבר גם מתוך ניסיון אישי). לגוים יש תכונות, שסותרות את הערך היהודי המקודש. משום כך הם חויבו רק בשבע מצוות לעומת 613 מצוות, שבהם חייב היהודי. איננו חייבים, מדוע משכב זכר אסור מן התורה (למרות הנימוקים בתורה עצמה) ואיננו חייבים לחפש דרכים להתיר דברים, שהתורה אסרה. אם אינך מאמין בתורה, אז מה לך משכב זכר; מה לך חילול שבת; הכל מותר. ליהודי המאמין קשה. אמונתו איננה נובעת ממקור חיצוני אלא ממקור פנימי עמוק. הוא יודע שאסור אבל ישנם גורמים שונים, שמביאים אותו לידי כך, שלא יוכל להישמר מפני עבירות שבינו לבינו מבלי להיכנס להבדל המהותי ביניהן. לאדם זה לא מגיע עונש מיתה ולא שמתא (קללה) ולא ארור. לאדם זה מגיעה תמיכה רגשית מלאה. הניסיונות שלך להציע לכ-ו-ל-ם להשתחרר ולהתנתק מהערכים, שעליהם הם גדלו, לא יצלחו. הם עלולים עוד להחריף את הבעייה במלוא העוצמה ולהעמיד את הנפגע בסכנת חים אמיתית. בטוחני, שאין זו כוונתך, אבל לשם כך טענתי כל הזמן, שעלינו להיזהר מקביעת מסקנות חד משמעיות, אם לצאת מהארון או לאו, או להקים משפחה עם אשה או אם לאו. אנחנו קטנים ולא נמצא איש מקצוע, שיוכל לקבוע מסמרות ולייעץ כאן בפורום. כל אחד הוא שונה מחברו אבל לכעולנו יש מקום של אהבה הדדית ותמיכה רגשית זה בזה. לכן מוטב היה לו היית מחפש את המאחד, מאשר את המפריד בינינו, ובטוחני, שאם תחפש היטב, גם תמצא... הרבה מאוד.
אני לא מסכים...
אני מסכים לכך שתלאביבי תורם רבות מנקודת מבטו - שהיא בהחלט שונה משל רובנו, בגלל היותו מחוץ לארון, בקשר זוגי חד-מיני פלוס ילד, וכמובן חילוני. אני חושב שהתפיסות שהוא מציג - גם אם לא תמיד נעים לשמוע אותן - הן לרוב נכונות. עם זאת, חשוב לזכור שזה לא מפריע לא להסכים עם כמעט כל מה שהוא כותב...
אני מסכים לכך שתלאביבי תורם רבות מנקודת מבטו - שהיא בהחלט שונה משל רובנו, בגלל היותו מחוץ לארון, בקשר זוגי חד-מיני פלוס ילד, וכמובן חילוני. אני חושב שהתפיסות שהוא מציג - גם אם לא תמיד נעים לשמוע אותן - הן לרוב נכונות. עם זאת, חשוב לזכור שזה לא מפריע לא להסכים עם כמעט כל מה שהוא כותב...
קשקוש בלבוש המקורי
New member
לא הבנתי
כל כך, על מה אתה לא מסכים. קרא פעם נוספת את תגובתי לתל אביבי וגם את התגובות, שקדמו לה, ותמצא, שעל אף שאני (וכנראה גם אתה) חלוק על תל אביבי בעניינים רבים, בכל זאת אני מלא הערכה כלפיו ואף גאה בו על כנותו ועל יושרו. הללואי כך על כל מי שאני חלוק עליו. אני מסכים בהחלט, שכללי הדמוקרטיה נשמרים כאן בקפידה ותמיד טוב לשמוע גם דעות אחרות. ידוע הפתגם "דברי חכמים בנחת נשמעים" ואני מפרש זאת: "דברי חכמים בנחת - נשמעים". אז תל אביבי! המשך להשמיע את דעותיך! גם אם לא נסכים להם, תמיד תהיה אורח מכובד אצלנו משום הכבוד הרב, שלו אנו זוכים ממך.
כל כך, על מה אתה לא מסכים. קרא פעם נוספת את תגובתי לתל אביבי וגם את התגובות, שקדמו לה, ותמצא, שעל אף שאני (וכנראה גם אתה) חלוק על תל אביבי בעניינים רבים, בכל זאת אני מלא הערכה כלפיו ואף גאה בו על כנותו ועל יושרו. הללואי כך על כל מי שאני חלוק עליו. אני מסכים בהחלט, שכללי הדמוקרטיה נשמרים כאן בקפידה ותמיד טוב לשמוע גם דעות אחרות. ידוע הפתגם "דברי חכמים בנחת נשמעים" ואני מפרש זאת: "דברי חכמים בנחת - נשמעים". אז תל אביבי! המשך להשמיע את דעותיך! גם אם לא נסכים להם, תמיד תהיה אורח מכובד אצלנו משום הכבוד הרב, שלו אנו זוכים ממך.
להתנתק מערכים?
אני מציע דווקא להתחבר לערכים. לפי הערכים שלי לשקר בני משפחה, להתבייש מהם במה שאתה עושה, לחיות בפחד מהם - זה רע. לחיות בשימחה עם עצמך, לחוש ביטחון ואהבה כלפי בני משפחתך ולדעת שהם אוהבים ומכבדים את האדם שאתה ולאהוב כל דבר שאתה חושב ועושה - זה טוב. האם יש לך, או ליהדות, איזה התנגדות מהותית לערכים האלה?
אני מציע דווקא להתחבר לערכים. לפי הערכים שלי לשקר בני משפחה, להתבייש מהם במה שאתה עושה, לחיות בפחד מהם - זה רע. לחיות בשימחה עם עצמך, לחוש ביטחון ואהבה כלפי בני משפחתך ולדעת שהם אוהבים ומכבדים את האדם שאתה ולאהוב כל דבר שאתה חושב ועושה - זה טוב. האם יש לך, או ליהדות, איזה התנגדות מהותית לערכים האלה?
קשקוש בלבוש המקורי
New member
אני מסכים
עם כל מלה, שנאמרה בדבריך. השאלה היא, אם גם בני המשפחה יסכימו אתך. כבר קראנו כאן בפורום לפני כמה שבועות על גילוי ההומופוביה בחתונה, שהביאה לגל של פרץ מעשי אלימות (היה או לא היה, אין זה רלוונטי לכאן...). רק כדי להגיע לקונצנזוס בעניין זה יש להגיע לידי הבנה, שהומוסקסואליות (וכן לסביות) איננה רק אהבה זה כלפי זה או זו כלפי זו. על פי התורה יש לאהוב כל אדם מדין "ואהבת לרעך כמוך" וזה איננו קשור להנומוסקסואליות. עם זאת יש ללבן היטב סוגיה זאת. לנו כאבשים דתיים יש קונפליק עם הדת. מצד אחד אנו מאמינים בכל התורה אולם מצד שני אנו עוברים במידה על איסור חמור. כיצד זה מתיישב? אפשר לפרש זאת רק בדרך מדעית, שלרוב - תופעה זאת נובעת מחמת סיבות מסוימות, שלא תמיד יש לאדם שליטה עליהן. כיוון שלא תמיד ניתן לגלות את הסיבות האמיתיות, הרי חזקת האונס עומדת לכולם. הבעייה היא לא הגילוי העצמי אלא ידיעת הרבנים את שורש הבעייה. יפה נוהג הרב שרלו, שמתייחס בהבנה לכל אדם גם מבלי להסכים לעצם המעשה. גם הרבנים האחרים אינם צריכים להסכים עם דבר האסור על פי התורה, אבל אין סיבה, שלא יכבדו את כל בני האדם, גם אם הם שונים מהם, ולא חשוב באיזה מובן. בכל אופן, כפי שהגבתי לדברי סבבב, אני גם גם ישירות כלפיך: מלוא הערכתי לך על כנותך ועל אומץ לבך. הלוואי וירבו כמותך בישראל. שבת שלום!
עם כל מלה, שנאמרה בדבריך. השאלה היא, אם גם בני המשפחה יסכימו אתך. כבר קראנו כאן בפורום לפני כמה שבועות על גילוי ההומופוביה בחתונה, שהביאה לגל של פרץ מעשי אלימות (היה או לא היה, אין זה רלוונטי לכאן...). רק כדי להגיע לקונצנזוס בעניין זה יש להגיע לידי הבנה, שהומוסקסואליות (וכן לסביות) איננה רק אהבה זה כלפי זה או זו כלפי זו. על פי התורה יש לאהוב כל אדם מדין "ואהבת לרעך כמוך" וזה איננו קשור להנומוסקסואליות. עם זאת יש ללבן היטב סוגיה זאת. לנו כאבשים דתיים יש קונפליק עם הדת. מצד אחד אנו מאמינים בכל התורה אולם מצד שני אנו עוברים במידה על איסור חמור. כיצד זה מתיישב? אפשר לפרש זאת רק בדרך מדעית, שלרוב - תופעה זאת נובעת מחמת סיבות מסוימות, שלא תמיד יש לאדם שליטה עליהן. כיוון שלא תמיד ניתן לגלות את הסיבות האמיתיות, הרי חזקת האונס עומדת לכולם. הבעייה היא לא הגילוי העצמי אלא ידיעת הרבנים את שורש הבעייה. יפה נוהג הרב שרלו, שמתייחס בהבנה לכל אדם גם מבלי להסכים לעצם המעשה. גם הרבנים האחרים אינם צריכים להסכים עם דבר האסור על פי התורה, אבל אין סיבה, שלא יכבדו את כל בני האדם, גם אם הם שונים מהם, ולא חשוב באיזה מובן. בכל אופן, כפי שהגבתי לדברי סבבב, אני גם גם ישירות כלפיך: מלוא הערכתי לך על כנותך ועל אומץ לבך. הלוואי וירבו כמותך בישראל. שבת שלום!
לגבי היהדות והערכים שציינת
אמנם אין להתבייש בכך שאתה הומו, כי כך נבראת. אבל התורה בהחלט דורשת להתבייש מחטאים, ולגבי התורה משכב זכר הוא חטא. וגם אתה לא תאהב ותכבד כל מה שבן משפחתך יעשה. אם הוא יהיה גנב או אנס אתה לא תכבד אותו וספק אם תאהב אותו. וכך גם התורה קובעת. רק שיש מחלוקת בינך לבין התורה מהו חטא. מה שלגביך הוא אור השמש והחירות, לגבי התורה הוא חושך וחטא. התורה לא אומרת לשמוח במה שאתה בכל מצב. היא לא אומרת לשמוח כשאתה גנב. אלא להתחרט על זה. מה שכן, היא דורשת לשמוח בעבודת ה', ולהיות שלם מול האלוקים. ואתה יודע גם שחברי הפורום אומרים בתפילות ובכל קידוש "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו" ובעיניך זו אולי גזענות. (האם אתה מחרים טקסים כאלו?). אם הומו דתי, הצליח לבנות לו השקפת עולם כזו שהוא רואה בחיים עם בן זוג כדבר שאינו סותר את התורה, ואולי הגשמת רצון ה', אז אני מבין שהוא ישאף לצאת מהארון כי אין לו במה להתבייש. וככה אכן חושבים הדתיים שהוזכרו פה בפי אחד הדוברים. לא יודע על מה הם סומכים, אבל זכותם. אבל מי שרואה במעשיו הכרח ובדיעבד, איזה אור זה לצאת מהארון. אני מסכים שזה חשוב בכל מקרה לשתף משפחה והורים וחברים, ולא לשמור דברים בבטן, וכשהם מגלים הבנה זה טוב. אבל אין זה בהכרח אומר שהם יאהבו את מה שאתה עושה אם זה בניגוד לאמונתם. אולי הם יבינו שאין לך ברירה. בכל אופן מכאן ועד יציאה לגמרי מהארון ולחיות בזוגיות, ולתבוע הכרת המימסד, למי שחושב שכל מעשיו רק מכוח ההכרח, אין בזה שום הגיון. לכן, בסופו של דבר, מה שקובע הוא, איך האדם מסדר את אמונתו מול הנטיה. ויתכן מאוד שיש גם דתיים הומואים, שרואים בתפילה ובאמונה, בשבתות ובחגים ובלימוד תורה, את זריחת השמש, וויתור על כל אלה ריקנות גדולה. ולגביהם לא בראש מעייניהם שכל העולם ידע אם הם הומואים או לא. לכן הקביעה הבסיסית שלך היא תלויה בהשקפת העולם הכללית של הבן אדם ואין לקבוע בה מסמרות. איפה אני בכל זה? אשמור את זה לעצמי.
אמנם אין להתבייש בכך שאתה הומו, כי כך נבראת. אבל התורה בהחלט דורשת להתבייש מחטאים, ולגבי התורה משכב זכר הוא חטא. וגם אתה לא תאהב ותכבד כל מה שבן משפחתך יעשה. אם הוא יהיה גנב או אנס אתה לא תכבד אותו וספק אם תאהב אותו. וכך גם התורה קובעת. רק שיש מחלוקת בינך לבין התורה מהו חטא. מה שלגביך הוא אור השמש והחירות, לגבי התורה הוא חושך וחטא. התורה לא אומרת לשמוח במה שאתה בכל מצב. היא לא אומרת לשמוח כשאתה גנב. אלא להתחרט על זה. מה שכן, היא דורשת לשמוח בעבודת ה', ולהיות שלם מול האלוקים. ואתה יודע גם שחברי הפורום אומרים בתפילות ובכל קידוש "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו" ובעיניך זו אולי גזענות. (האם אתה מחרים טקסים כאלו?). אם הומו דתי, הצליח לבנות לו השקפת עולם כזו שהוא רואה בחיים עם בן זוג כדבר שאינו סותר את התורה, ואולי הגשמת רצון ה', אז אני מבין שהוא ישאף לצאת מהארון כי אין לו במה להתבייש. וככה אכן חושבים הדתיים שהוזכרו פה בפי אחד הדוברים. לא יודע על מה הם סומכים, אבל זכותם. אבל מי שרואה במעשיו הכרח ובדיעבד, איזה אור זה לצאת מהארון. אני מסכים שזה חשוב בכל מקרה לשתף משפחה והורים וחברים, ולא לשמור דברים בבטן, וכשהם מגלים הבנה זה טוב. אבל אין זה בהכרח אומר שהם יאהבו את מה שאתה עושה אם זה בניגוד לאמונתם. אולי הם יבינו שאין לך ברירה. בכל אופן מכאן ועד יציאה לגמרי מהארון ולחיות בזוגיות, ולתבוע הכרת המימסד, למי שחושב שכל מעשיו רק מכוח ההכרח, אין בזה שום הגיון. לכן, בסופו של דבר, מה שקובע הוא, איך האדם מסדר את אמונתו מול הנטיה. ויתכן מאוד שיש גם דתיים הומואים, שרואים בתפילה ובאמונה, בשבתות ובחגים ובלימוד תורה, את זריחת השמש, וויתור על כל אלה ריקנות גדולה. ולגביהם לא בראש מעייניהם שכל העולם ידע אם הם הומואים או לא. לכן הקביעה הבסיסית שלך היא תלויה בהשקפת העולם הכללית של הבן אדם ואין לקבוע בה מסמרות. איפה אני בכל זה? אשמור את זה לעצמי.
אבל זה הכי מעניין
אוף איתך! דווקא החלק הכי מעניין הוא איפה אתה נמצא בכל הסיפור הזה. תחשוף איזה טפח? התורה קובעת שמשכב זכר הוא חטא. הבנתי. אני מכיר את "כזה ראה וקדש" וגם את "במופלא ממך אל תחקור". מה שלא מובן לי זה איפה מקומו של האדם. האם אנחנו בובות צייתניות שלעולם לא שופטות, מבקרות, חושבות? האדם נברא בצלם אלוהים, לא? והתורה חייבת להיות משהו קצת יותר עמוק מרשימה סתמית של הוראות הפעלה חסרות הגיון. יש לי תחושה שאתה מבין לגמרי על מה אני מדבר - אז בא תסביר לי על איזה בסיס מוסרי נשען האיסור על משכב זכר והגדרתו כחטא. ייתכן שלא אכבד מעשים של בן משפחה שלי (חו"ח). אבל זה יקרה בגלל שהמעשים יזעזעו את אמות הסיפים של נשמתי, את המוסר הפרטי והמנומק שלי. לא בגלל שיש איזה חוק נגד המעשים. אני עצמי עובר על חוקים באופן יומיומי - ואין לי בעיה מוסרית עם זה. יש לי בעיה מוסרית עם אדם שמשקר את בני ביתו או את הוריו, מתחזה למישהו אחר בפניהם, מפחד בביתו שלו ומתחבל תחבולות כדי שלא יחשפו לעיני משפחתו האתרים בהם הוא גולש - למרות שהאדם הזה לא עובר על שום חוק. לכן, אפשר לקבוע מסמרות. האמת עדיפה על השקר והאהבה טובה מהפחד - ולא חשוב לאיזה מערכת חוקים בחרת להכפיף את עצמך ובאיזה זמן ומקום אתה חי. ולשאלתך - אני מחרים טקסים בהם נערכת סלקציה לפי מין. לא מסוגל, נפשית, להיות במקום בו חלק מהאנשים ממין מסויים נשלחים אחר כבוד לחדר אחר ומחויבים להסתתר מאחורי קירות ווילונות ונאסר עליהם להשתתף כאחד האדם בטקס. ככה ש"אתה בחרתנו" - זה כסף קטן בשבילי.
אוף איתך! דווקא החלק הכי מעניין הוא איפה אתה נמצא בכל הסיפור הזה. תחשוף איזה טפח? התורה קובעת שמשכב זכר הוא חטא. הבנתי. אני מכיר את "כזה ראה וקדש" וגם את "במופלא ממך אל תחקור". מה שלא מובן לי זה איפה מקומו של האדם. האם אנחנו בובות צייתניות שלעולם לא שופטות, מבקרות, חושבות? האדם נברא בצלם אלוהים, לא? והתורה חייבת להיות משהו קצת יותר עמוק מרשימה סתמית של הוראות הפעלה חסרות הגיון. יש לי תחושה שאתה מבין לגמרי על מה אני מדבר - אז בא תסביר לי על איזה בסיס מוסרי נשען האיסור על משכב זכר והגדרתו כחטא. ייתכן שלא אכבד מעשים של בן משפחה שלי (חו"ח). אבל זה יקרה בגלל שהמעשים יזעזעו את אמות הסיפים של נשמתי, את המוסר הפרטי והמנומק שלי. לא בגלל שיש איזה חוק נגד המעשים. אני עצמי עובר על חוקים באופן יומיומי - ואין לי בעיה מוסרית עם זה. יש לי בעיה מוסרית עם אדם שמשקר את בני ביתו או את הוריו, מתחזה למישהו אחר בפניהם, מפחד בביתו שלו ומתחבל תחבולות כדי שלא יחשפו לעיני משפחתו האתרים בהם הוא גולש - למרות שהאדם הזה לא עובר על שום חוק. לכן, אפשר לקבוע מסמרות. האמת עדיפה על השקר והאהבה טובה מהפחד - ולא חשוב לאיזה מערכת חוקים בחרת להכפיף את עצמך ובאיזה זמן ומקום אתה חי. ולשאלתך - אני מחרים טקסים בהם נערכת סלקציה לפי מין. לא מסוגל, נפשית, להיות במקום בו חלק מהאנשים ממין מסויים נשלחים אחר כבוד לחדר אחר ומחויבים להסתתר מאחורי קירות ווילונות ונאסר עליהם להשתתף כאחד האדם בטקס. ככה ש"אתה בחרתנו" - זה כסף קטן בשבילי.
קצת התפלספות בשביל הכייף
בעצם, אין הבדל בקיצוניות בינך לבין נטורי קרתא. אתה מחרים כמותם מה שמרעיד אצלך את אמות הסיפים של המוסר. ההבדל הוא רק בקביעה מהו המוסר. אצלם עריות זה סוף העולם, ואצלך מחיצה בין המינים. ועוד כהנה וכהנה. אלא מה. אתה טוען לזכותך, שאצלך המוסר נובע מהכרה שכלית ומהחלטה שאתה קבלת. אבל לא בטוח שזה אכן לזכותך. כי מוסר שאתה מחליט עליו, הוא בשליטה שלך, לעומת אלה שמאמינים שזה נגזר עליהם ממרום, הרי אין להם שליטה על זה והם מחוייבים לנהוג כפי שנצטוו. לפיכך אולי דוקא אתה הקיצוני מביניהם. ובכלל, למי שמאמין שאין נשמה ואין אלוקים, והמוח הוא רק פעילות ביולוגית וכימית, הרי אם כן הכל מוכתב בעצם לאדם, לפי מבנה מוחו מברייתו ולפי איך מוחו הגיב להשפעות סביבתיות. וגם האהבה וגם המוסר, זה סתם פעילויות ביולוגיות שיצרה האבולוציה. אם כן, גם מה שנדמה לאדם שהוא החליט עליו, זה בעצם רק דמיון שוא, ואין הבדל אמיתי, למי שמוסרו כביכול ליברלי ועצאי, לבין מי שמוסרו דתי. כל אחד והפעילות הרוחשת במוחו. יתירה על כן. אם הכל תולדה של אבולוציה, הרי לפי חוקיה החזק הברוטלי הוא השורד. החזק טורף את החלש. ככה זה בטבע. והאדם הוא חלק מהטבע. זה היה אחד מיסודות הנאציזם, שקבעו, שהחזק ישלוט והחלשים צריכים להיעלם או לשרת את החזקים. לפיכך ראו ביהדות שלדעתם היתה מקור המצפון והרצון לעזור לחלש, חולשה אנושית שיש להילחם נגדה, וגם את הנצרות שנאו שראו בה תולדה של היהדות. והם היו אכן מנצחים לולי מזלה של אנגליה שיש בינה לאירופה תעלה, ולולי היפנים היו תוקפים את ארה"ב. חולשת המערב בגלל רודפי השלום ושונאי המלחמה כמעט הביאה לאובדן העולם התרבותי והמוסרי, וגרמה למליוני הרוגים בעולם.
בעצם, אין הבדל בקיצוניות בינך לבין נטורי קרתא. אתה מחרים כמותם מה שמרעיד אצלך את אמות הסיפים של המוסר. ההבדל הוא רק בקביעה מהו המוסר. אצלם עריות זה סוף העולם, ואצלך מחיצה בין המינים. ועוד כהנה וכהנה. אלא מה. אתה טוען לזכותך, שאצלך המוסר נובע מהכרה שכלית ומהחלטה שאתה קבלת. אבל לא בטוח שזה אכן לזכותך. כי מוסר שאתה מחליט עליו, הוא בשליטה שלך, לעומת אלה שמאמינים שזה נגזר עליהם ממרום, הרי אין להם שליטה על זה והם מחוייבים לנהוג כפי שנצטוו. לפיכך אולי דוקא אתה הקיצוני מביניהם. ובכלל, למי שמאמין שאין נשמה ואין אלוקים, והמוח הוא רק פעילות ביולוגית וכימית, הרי אם כן הכל מוכתב בעצם לאדם, לפי מבנה מוחו מברייתו ולפי איך מוחו הגיב להשפעות סביבתיות. וגם האהבה וגם המוסר, זה סתם פעילויות ביולוגיות שיצרה האבולוציה. אם כן, גם מה שנדמה לאדם שהוא החליט עליו, זה בעצם רק דמיון שוא, ואין הבדל אמיתי, למי שמוסרו כביכול ליברלי ועצאי, לבין מי שמוסרו דתי. כל אחד והפעילות הרוחשת במוחו. יתירה על כן. אם הכל תולדה של אבולוציה, הרי לפי חוקיה החזק הברוטלי הוא השורד. החזק טורף את החלש. ככה זה בטבע. והאדם הוא חלק מהטבע. זה היה אחד מיסודות הנאציזם, שקבעו, שהחזק ישלוט והחלשים צריכים להיעלם או לשרת את החזקים. לפיכך ראו ביהדות שלדעתם היתה מקור המצפון והרצון לעזור לחלש, חולשה אנושית שיש להילחם נגדה, וגם את הנצרות שנאו שראו בה תולדה של היהדות. והם היו אכן מנצחים לולי מזלה של אנגליה שיש בינה לאירופה תעלה, ולולי היפנים היו תוקפים את ארה"ב. חולשת המערב בגלל רודפי השלום ושונאי המלחמה כמעט הביאה לאובדן העולם התרבותי והמוסרי, וגרמה למליוני הרוגים בעולם.
לגבי האמת והאהבה
יש לבחון אם אמירת האמת, הגם אם עושה לאדם טוב, היא בכל מקרה הטוב המוסרי, הטוב המוחלט. ובכלל אם אמירת האמת היא בהכרח המושג המוחלט שנקרא אמת. נניח שאדם מרכל על חבירו ומספר חולשה שיש לו שהיא נכונה. הרי אמת זו היא רעה. גם אם אדם יגיד לאשה בפניה, או בפני רבים, את מכוערת, האף שלך עקום, וזה יהיה נכון, הרי זה מעשה מכוער. ותוכניות הטלויזיה מלאות ב"ירידות" כאלו על אנשים. כבר חז"ל אמרו שמותר לשקר מפני השלום. כלומר השלום עדיף על אמירת אמת. אז אולי נגיד שזה כשמדובר על אחרים. אבל כשהאדם מספר תמיד האמת על עצמו ולא חי בשקר, זה גם טוב לו וגם הטוב המוחלט. אז לגבי טוב לו, כל אחד יכול להחליט מה טוב לו לפי נסיבות חייו. אבל האם זה תמיד הטוב המוחלט. בוא נניח דוגמא קיצונית, שהבן סיפר לאימו שהוא הומו וחי עם גבר והיא חטפה התקפת לב ומתה. או שסתם נכנסה לדכאון. אז אולי היא לא סובלנית, ומגיע לה קצת עונש על זה, והוא צריך לחיות את חייו שלו, אבל האם בטוח שזה הטוב המוחלט? הרי גרם לאמא שלו למות? ולגבי אהבה. נגיד שהיה נשוי, ופגש אשה אחרת והתאהב בה. אז הוא צריך ללכת עם לבו כדי להיות מאושר. אז הוא בוגד. האם תחרים חבר שתגלה שהוא בוגד? אחוז גבוה מהעולם המודרני בוגד כולל אנשי רוח ומנהיגים. אבל בוא נעזוב בגידה. הוא מתגרש. שובר את לב אשתו וילדיו מפתחים אומללות. האם זה הטוב המוחלט? אולי הפרדה בין המינים שמצמצמת אפשרות שגבר יתאהב באשה אחרת או אשה תתאהב באחר, ומונעת שברוני לב ופגיעה בילדים, אולי זה יותר טוב?
יש לבחון אם אמירת האמת, הגם אם עושה לאדם טוב, היא בכל מקרה הטוב המוסרי, הטוב המוחלט. ובכלל אם אמירת האמת היא בהכרח המושג המוחלט שנקרא אמת. נניח שאדם מרכל על חבירו ומספר חולשה שיש לו שהיא נכונה. הרי אמת זו היא רעה. גם אם אדם יגיד לאשה בפניה, או בפני רבים, את מכוערת, האף שלך עקום, וזה יהיה נכון, הרי זה מעשה מכוער. ותוכניות הטלויזיה מלאות ב"ירידות" כאלו על אנשים. כבר חז"ל אמרו שמותר לשקר מפני השלום. כלומר השלום עדיף על אמירת אמת. אז אולי נגיד שזה כשמדובר על אחרים. אבל כשהאדם מספר תמיד האמת על עצמו ולא חי בשקר, זה גם טוב לו וגם הטוב המוחלט. אז לגבי טוב לו, כל אחד יכול להחליט מה טוב לו לפי נסיבות חייו. אבל האם זה תמיד הטוב המוחלט. בוא נניח דוגמא קיצונית, שהבן סיפר לאימו שהוא הומו וחי עם גבר והיא חטפה התקפת לב ומתה. או שסתם נכנסה לדכאון. אז אולי היא לא סובלנית, ומגיע לה קצת עונש על זה, והוא צריך לחיות את חייו שלו, אבל האם בטוח שזה הטוב המוחלט? הרי גרם לאמא שלו למות? ולגבי אהבה. נגיד שהיה נשוי, ופגש אשה אחרת והתאהב בה. אז הוא צריך ללכת עם לבו כדי להיות מאושר. אז הוא בוגד. האם תחרים חבר שתגלה שהוא בוגד? אחוז גבוה מהעולם המודרני בוגד כולל אנשי רוח ומנהיגים. אבל בוא נעזוב בגידה. הוא מתגרש. שובר את לב אשתו וילדיו מפתחים אומללות. האם זה הטוב המוחלט? אולי הפרדה בין המינים שמצמצמת אפשרות שגבר יתאהב באשה אחרת או אשה תתאהב באחר, ומונעת שברוני לב ופגיעה בילדים, אולי זה יותר טוב?
המשך
היהודים עם כל ההפרדות והגזענות כביכול, היו בגלות רחמנים בני רחמנים. האלימות ביניהם היתה מועטה בטח שלא רציחות, וגם כלפי הגויים. משרתות גויות ששרתו בבתי יהודים, התיחסו אליהם בכבוד, והשאירו אותם אפילו להזקין בבית. גם כשהיתה עבדות עוד בעולם, היהודים התיחסו אל העבדים המעטים שהחזיקו בצורה יפה. אין מה לדבר על היחס בין הורים לילדים. שהורים מסרו נפשם לטובת ילדיהם, וילדים טיפלו בהורים לעת זקנתם. לא הכל היה אידיליה, אבל המצב בכללותו בקהילות, היה מעורר כבוד. היום עם כל הליברליזם והמתירנות, שאנשים חושבים שמה טוב להם זה מה שקובע. אז יש אלימות מכוערת ברחובות. אלימות בין תלמידים ובינם לבין המורים. יחס מכוער לעיתים לעובדים זרים, ניצול מיני ועוד כהנה וכהנה. לגבי מה שטענת איך אדם מבטל חשיבה שלו. אם אדם מבטל חשיבה שלו כלפי אדם אחר זו אכן בעיה. ורוב בני האדם אכן מושפעים מסביבתם, מהתקשורת ממנהיגים מכוכבים וכהנה וכהנה. אבל ניקח נגיד אדם שבמתמטיקה הוא סתום. והוא יתחיל להתוכח עם איינשטיין. הרי זה מגוחך. אז ברגע שאדם מאמין שיש אלקים והוא ציווהו, הרי מהי חוכמת האדם לעומת החוכמה האלקית שיצרה את כל העולם הענק והמתוחכם כולל את מוחו שלו? החשיבה של האדם, היא בחלק האם להאמין או לא. אני בטוח שכולם חושבים על זה לא חשוב באיזה חינוך התחנכו. זה תמיד עובר במוח ויש התלבטויות. וכל אחד מחליט כפי שמחליט. אבל ברגע שמאמין ולו מספק בזה שיש אלקים והוא ציווה מצוות, הרי ודאי שאין מקום להתווכח מי יותר חכם. טוב. אלו היו כמה הרהורים כדי לאזן את הדברים שכתבת..
היהודים עם כל ההפרדות והגזענות כביכול, היו בגלות רחמנים בני רחמנים. האלימות ביניהם היתה מועטה בטח שלא רציחות, וגם כלפי הגויים. משרתות גויות ששרתו בבתי יהודים, התיחסו אליהם בכבוד, והשאירו אותם אפילו להזקין בבית. גם כשהיתה עבדות עוד בעולם, היהודים התיחסו אל העבדים המעטים שהחזיקו בצורה יפה. אין מה לדבר על היחס בין הורים לילדים. שהורים מסרו נפשם לטובת ילדיהם, וילדים טיפלו בהורים לעת זקנתם. לא הכל היה אידיליה, אבל המצב בכללותו בקהילות, היה מעורר כבוד. היום עם כל הליברליזם והמתירנות, שאנשים חושבים שמה טוב להם זה מה שקובע. אז יש אלימות מכוערת ברחובות. אלימות בין תלמידים ובינם לבין המורים. יחס מכוער לעיתים לעובדים זרים, ניצול מיני ועוד כהנה וכהנה. לגבי מה שטענת איך אדם מבטל חשיבה שלו. אם אדם מבטל חשיבה שלו כלפי אדם אחר זו אכן בעיה. ורוב בני האדם אכן מושפעים מסביבתם, מהתקשורת ממנהיגים מכוכבים וכהנה וכהנה. אבל ניקח נגיד אדם שבמתמטיקה הוא סתום. והוא יתחיל להתוכח עם איינשטיין. הרי זה מגוחך. אז ברגע שאדם מאמין שיש אלקים והוא ציווהו, הרי מהי חוכמת האדם לעומת החוכמה האלקית שיצרה את כל העולם הענק והמתוחכם כולל את מוחו שלו? החשיבה של האדם, היא בחלק האם להאמין או לא. אני בטוח שכולם חושבים על זה לא חשוב באיזה חינוך התחנכו. זה תמיד עובר במוח ויש התלבטויות. וכל אחד מחליט כפי שמחליט. אבל ברגע שמאמין ולו מספק בזה שיש אלקים והוא ציווה מצוות, הרי ודאי שאין מקום להתווכח מי יותר חכם. טוב. אלו היו כמה הרהורים כדי לאזן את הדברים שכתבת..
ובאשר לגבי
אני אדם שאכן חי בקו התפר בין קצוות. מתלבט נצחי. אני רחמן יותר מדי. נטיית לבי היא לליברליזם, לאחוה ושויון, נגד סבל בכלל, ושל הומואים בפרט. ואני מלא שאלות כנגד העולם שמלא באכזריות ובסבל. מצד שני, החויות הדתיות שחויתי היו חזקות. אני מתגעגע לטהרה והיא חסרה לי. מתגעגע לעתים לגמרא שהיתה מביאה תחושת נקיון הנפש ושלווה. מרגיש שהעולם בלי זה הוא ריקני. אז אני קרוע. רגל פה רגל שם.אני יודע שזה המתכון הכי לא בריא לחיים. אבל אני לא יכול לרמות את עצמי בקשר למה שאני חושב ומרגיש. זה מה יש. למרות שאני מקשיב לכל הצדדים, ואחרי שהקשבתי לטעונים שונים, זה המצב. האם הוא ישתנה? אני בספק גדול. לא נראה לי שאטוש את הדת. וגם אם אמצא איזה אהבה, היא לא תהיה ממוסדת. ומוגבלת במעשים.
אני אדם שאכן חי בקו התפר בין קצוות. מתלבט נצחי. אני רחמן יותר מדי. נטיית לבי היא לליברליזם, לאחוה ושויון, נגד סבל בכלל, ושל הומואים בפרט. ואני מלא שאלות כנגד העולם שמלא באכזריות ובסבל. מצד שני, החויות הדתיות שחויתי היו חזקות. אני מתגעגע לטהרה והיא חסרה לי. מתגעגע לעתים לגמרא שהיתה מביאה תחושת נקיון הנפש ושלווה. מרגיש שהעולם בלי זה הוא ריקני. אז אני קרוע. רגל פה רגל שם.אני יודע שזה המתכון הכי לא בריא לחיים. אבל אני לא יכול לרמות את עצמי בקשר למה שאני חושב ומרגיש. זה מה יש. למרות שאני מקשיב לכל הצדדים, ואחרי שהקשבתי לטעונים שונים, זה המצב. האם הוא ישתנה? אני בספק גדול. לא נראה לי שאטוש את הדת. וגם אם אמצא איזה אהבה, היא לא תהיה ממוסדת. ומוגבלת במעשים.
תודה רבה על המחמאות ../images/Emo140.gif
לגבי התחושות שביקשת שאתאר. קשה לבטא תחושות. בשביל זה צריך להיות משורר. ואני לא כזה. בכל אופן, בשבת מרגישים כאילו העולם השתנה, האויר אחרת, ענייני היומיום סרים הצידה, ישנה התעלות, מין אושר ושלוה כזאת, ובתפילה ובשירה יש דבקות. התלהבות. כשחושבים באותם רגעים על מקומות בילוי הכל נראה ריק וחסר טעם. האוכל מורגש אחרת. כששוכבים במיטה, השקט והשלוה, אופפים אותך. לגבי הטהרה במקוה. זו נקיות פנימית חזקה. כשמתרגלים לה, הרי כשיש טומאה כגון מאוננות אפילו, אתה מרגיש כל כך מלוכלך בפנים שעד שאתה לא מגיע למקוה אתה לא נרגע. וכשאתה נכנס, הכל סר באחת. אתה יוצא רואה עיתון, מרגיש שזה מלכלך לך את העיניים. תופסת אותך שלוה ונעימות. זה מה שאני מצליח להוציא מלשוני בתיאור. הכל היה פעם, לפני שההתלבטויות והמלחמות הפנימיות, והכאבים, השביתו את הרוב.
לגבי התחושות שביקשת שאתאר. קשה לבטא תחושות. בשביל זה צריך להיות משורר. ואני לא כזה. בכל אופן, בשבת מרגישים כאילו העולם השתנה, האויר אחרת, ענייני היומיום סרים הצידה, ישנה התעלות, מין אושר ושלוה כזאת, ובתפילה ובשירה יש דבקות. התלהבות. כשחושבים באותם רגעים על מקומות בילוי הכל נראה ריק וחסר טעם. האוכל מורגש אחרת. כששוכבים במיטה, השקט והשלוה, אופפים אותך. לגבי הטהרה במקוה. זו נקיות פנימית חזקה. כשמתרגלים לה, הרי כשיש טומאה כגון מאוננות אפילו, אתה מרגיש כל כך מלוכלך בפנים שעד שאתה לא מגיע למקוה אתה לא נרגע. וכשאתה נכנס, הכל סר באחת. אתה יוצא רואה עיתון, מרגיש שזה מלכלך לך את העיניים. תופסת אותך שלוה ונעימות. זה מה שאני מצליח להוציא מלשוני בתיאור. הכל היה פעם, לפני שההתלבטויות והמלחמות הפנימיות, והכאבים, השביתו את הרוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.