אז ככה:
באמת היה עוד פרק בו המקומיים הסכימו לעשות את העבודה (כרייה) עבור הטאורי - וגם שם, זה היה כדי לא לפגוע ברגשות המקומיים - בפרק Spirits (עם האינדיאנים והטריניום). בקשר לסיילר - זה אכן הוא, כפי שניתן לראות בתמונה (שלקוחה מהאתר של FROZEN). בקשר לשפת האונאס - מאחר וקצת קשה לדבר עם כל האביזרים/איפור על הפנים, הם חייבים להגביל את עצמם להברות יותר קלות להגיה. אבל עדין יש בה יותר הברות מש-Niro85 ציין. היא גם מבוססת, עד כמה שהבנתי, על שפת הגואולד: כך "קק", שמשמעותו מוות אצל האונאס, משמעותו מוות או חולשה אצל הגואולד/ג'אפה (כפי שראינו בפרק Orpheus). בעניין פרקי אונאסים ושאר ירקות - אמנם זה לא היה פרק מדהים, אבל הוא גם לא היה רע בכלל. עד כמה שפרקי אונאס יכולים להיות משעממים, אלה הם פרקים חשובים, לדעתי - ואם לא לעלילה, אז לרעיונות שלהם: בפעם הראשונה שראינו אונאס (Thor's Hammer), הוא היה פונדקאי לגואולד, טיאלק חשב שהוא אגדה - ובכלל, הוא נראה נורא מאיים ומרושע (הודות ל"נחש בראש"). בפעם הבאה שפגשנו באונאס (Demons), גילינו שמדובר בגזע שלם, ולאו דוקא באונאס אחד ("אונו"). גם שם הוא היה גואולד, וגם שם הוא עדין נראה מרושע למדי. בתחילת The First Ones, שוב נראה שמדובר באונאס המרושע הטיפוסי, שחוטף את דניאל, ומתכנן להפוך אותו לארוחת הערב שלו. אך כאן - האונאס כבר לא פונדקאים של הגואולד (הודות לשרשרת העצמות שהם עונדים מסביב לצואר). לכן - הם גם לא מרושעים כמו האונאסים שפגשנו בפרקים הקודמים. דניאל מצליח לדבר עם חוטפו - צ'אקה - ולהגיע איתו לשפה משותפת בסיסית. צ'אקה מחליט לחוס על חייו של דניאל, ומציל אותו. בפרק Beast of Burden, צ'אקה (קצת באשמת דניאל, שהשאיר לו שוקולד כדי למשוך אותו למצלמה שהשאיר שם), נתפש, והופך לעבד בעולם שבו בני-אדם משעבדים אונאסים. האונאסים באותו עולם הם מאד כנועים ומסכנים, ו-SG-1, בראשות דניאל, מחליטים לעזור להם. פרק האונאס הבא הוא Enemy Mine. בתחילת הפרק דניאל אומר שהוא עדין בקשר עם צ'אקה, ומספר מה קרה באותו עולם מאז הפרק Beast of Burden - עוד דוגמא לכך שהרבה דברים קורים בין הפרקים, על אף שאנחנו בדרך-כלל לא שומעים עליהם. כאן - האונאס המקומיים חשים פגועים על-ידי אנשי ה-SGC, ולכן תוקפים אותם. אדווארדס, בעל התפישה הצבאית הטיפוסית, ישר מעונין לפגוע בהם וכך גם לנקום בהם על מות חבר צוותו, וגם לאפשר את כריית הנאקוואדה. זוהי הפעם הראשונה בה הוא נתקל באונאס, והם נראים בעיניו חיות חסרות בינה. דניאל הוא זה שמצליח ליישר את ההדורים, בעזרתו האדיבה של צ'אקה, ולמנוע טבח דו-צדדי. אז מה אני בעצם מנסה להגיד כאן? האונאס בהתחלה נראים מאיימים ומרושעים (ופונדקאים לגואולד). אבל עם הזמן מסתבר שהם לא מרושעים מטבעם, שהם יצורים תבוניים, ושאפשר לשוחח איתם. על אף שהם נראים לא סימפטיים ויפי תואר במיוחד, הם לא בהכרח אויבי הטאורי. להפך - הם יכולים אפילו להיות בעלי-בריתנו. אז אולי פרקי האונאס הם לא הטובים שבפרקי סטארגייט, אבל, כמו שכבר כתבתי, הם מעבירים רעיון חשוב. זה די מזכיר את Forsaken (בהקשר ל-Space Race), שם אלה שנראים שונה, הם ה"טובים" בעוד שהאנושיים - הם האסירים הנמלטים. ותודה למי שקרא עד כאן...