The Election
בוא נודה בזה בהתחלה: הפרק היום הוא אחד מהחלשים העונה. מה כ"כ רע בו? זה מתחיל מהעלילה הפוליטית שמקוריות היא לא הצד החזק שלה. למה שג'ואי תתמודד בבחירות, בקושי הצלחתי להאמין ב"beautuy contest" כשהיה לה ים אינטרסים, וכשהיא נראתה כאילו הצמידו אקדח לרקה חצי מהזמן, אבל פה הערה נבזית של אבי מחדירה בה מוטיבציה? מה קרה לג'ואי שהערה דומה גרמה לה כמעט לפרוש? חוץ מזה, הסיום היה מאכזב במיוחד כשאבי, השטן בכבודו ובעצמו יש אומרים, נפלה קורבן לתרגיל דיבוב הנבל העלוב, שבסרט ג'יימס בונד מלפני 50 שנה נראה מיושן. דוסון וג'ן היו קצת יותר מעניינים, כשניתחו את דוסון, אבל גם זה היה בעייתי. הניתוח של דוסון, ושל הסרט שלו, כפי שנעשה בפתיח, הוא מקדמה לאחד החלקים הפחות האהובים לטעמי בעונה, ההתעסקות ב"creek daze", או במילים אחרות, בעונה הראשונה. יש בדבר הזה עודף מודעות עצמית, ומה שמתחיל פה כקצת חביב ממשיך בקו די מעיק בהמשך. אם דוסון וג'ן עוד הצליחו לפחות לייצר איזה קידום עלילתי אז המצב אצל ג'ק וג'ואי. יש משהו שלא ממש עובד אצל השניים (מעניין מה...) והם מצליחים להיול די דלוחים. איכשהו, אחרי הרדיפות של דוסון אחר ג'ואי, ג'ואי נכנסת לתפקיד הרודף. פתאום ג'ק הוא הקורבן המסכן שג'ואי לא מצליחה להבין איך לרצות אבל מוצאת את עצמה רוצה נואשות לעשות זאת. וכך אנחנו מקבלים סיפור נוגע ללב על רגישותו של דוסון שמוביל ל... רגע רומנטי בין ג'ק לג'ואי. טיפה הזוי. והסצנה הזה הבליטה מה שהיה חסר בפרק הזה, מה ששום פרק בעונה השנייה לא יהיה ממש טוב בלעדיו, דוסון וג'ואי. אם בעונה הראשונה ציינתי שישנו יחס ישיר בין זמן המסך של ג'ואי לאיכות הפרק, אז העונה העסק קצת הסתבך. גם בגלל שג'ואי היא כבר לא אותה ג'ואי, וגם כי אחרי הנשיקה לא היתה ברירה. ישנו יחס ישיר בין זמן המשך של דוסון וג'ואי, יחד, לבין איכות הפרק. או לכל הפחות, יש צורך בדוסון וג'ואי יחד מתישהו בפרק. הניתוק המוחלט של דוסון וג'ן מהפרק, וחיבורם רק לעלילה המיגעת של גירושי ההורים (תוך כדי חיקוי זול של סצנת הסיום מ"Fool moon rising". בדר"כ הייתי אומר שזה הקבלה למשהו, אבל הסיפור הזה כ"כ שחוק, מעצבן, וחסר קשר לכלום, שזה סתם חסר השראה כמו ההערה של ג'ן) יצר פרק קטוע. גם שאר העלילות לא היו מחוברות וזה מאוד פגם בפרק. פייסי היה כרגיל פייסי וממשיך להיות גיבור, למרות שהוא הופך לאט לאט לאחות סיעודית לאנדי. לאנדי משתחררים הברגים ולמרות חביבות הקשר הזה, חייבים לתהות: האם הוא לא מבוסס על תמיכה יותר מכל דבר? כמה אהבה באמת יש שם? בסה"כ זה פרק של פתיחות. תחילת התדרדרותה של אנדי, דוסון וג'ן מתחילים להתקרב, וגם אות הפתיחה הרשמי לירידה ברמה של אמצע העונה השנייה, אותה תקופה שאחרי הפרידה ולפני החזרה שמתאפיינת בכמה נפילות פה ושם. בכל זאת, לא מדובר בפרק איום, ועם קצת סבלנות נקבל פרקים טובים יותר בהמשך.