דפנה בוסטון
New member
True Life on MTV
בוקר טוב. למי שלא מכיר, ל-MTV יש תכנית מצויינת בשם True Life. התכנית קיימת כבר כ-4 שנים ומביאה סיפורים בנושאים שונים כמו אמהות חד הוריות ואימוץ, ניתוחים פלסטיים, הפרעות אכילה, פוביות למינהן, בנים שיוצאים מהארון ומספרים להורים מול המצלמות וכ"ו הכל אמיתי. תמיד מרגש ותמיד עשוי טוב (לטעמי כמובן). אתמול הנושא היה I live in the Terror Zone המצלמות עקבו אחרי 6 צעירים. 3 ערבים ו-3 יהודים. הבחירה לדעתי היתה מאוד חכמה ומאוד מייצגת. חייל ביחידה מובחרת של הצנחנים, מתנחל שאמו נרצחה ע"י פלסטינאים(ויסלחו לי הימניים אם אפרת היא לא התנחלות) ובחורה בת 17(עם אנגלית מדהימה) שפעילה בארגון אחווה של יהודים וערבים. הפלסטינאים יוצגו ע"י סטודנטית בביר זית (בעלת דיעות קיצוניות יחסית), סטודנטית שחיה בעוצר 24 שעות ביממה ובחור נוצרי שלבסוף יורד מהארץ עם משפחתו. אני חייבת לציין שהתחלתי לראות את התכנית במצב רוח קרבי ישראלי טיפוסי והייתי בטוחה ש"ידפקו" אותנו אך ככל שהתכנית התקדמה ראיתי כמה שהיא מאוד מאוזנת וממש הרגשתי את הכאב של כל אחד ואחד מהם. רוב התכנית ישבתי עם דמעות בעיניים (טוב זה גם קצת קשור למצב הנפשי שלי בימים אילו
) ואין לי מלה רעה על ההפקה/עריכה. לדוגמא ג'וליה, ישראלית יהודייה ירושלמית שמאוד פרו-ערבית ומשתתפת בארועים מעורבים רבים, מציגה גם את הפחד שלה מנסיעה באוטובוס ומספרת על חברים שנפצעו בפיגוע (נראה כאילו MTV הגיעו לאירוע דקות ספורות לאחר הפיצוץ). אני מאוד ממליצה לבדוק מתי השידור החוזר (בדרך כלל יש יותר מאחד). מצרפת את הקישור ל- True Life
בוקר טוב. למי שלא מכיר, ל-MTV יש תכנית מצויינת בשם True Life. התכנית קיימת כבר כ-4 שנים ומביאה סיפורים בנושאים שונים כמו אמהות חד הוריות ואימוץ, ניתוחים פלסטיים, הפרעות אכילה, פוביות למינהן, בנים שיוצאים מהארון ומספרים להורים מול המצלמות וכ"ו הכל אמיתי. תמיד מרגש ותמיד עשוי טוב (לטעמי כמובן). אתמול הנושא היה I live in the Terror Zone המצלמות עקבו אחרי 6 צעירים. 3 ערבים ו-3 יהודים. הבחירה לדעתי היתה מאוד חכמה ומאוד מייצגת. חייל ביחידה מובחרת של הצנחנים, מתנחל שאמו נרצחה ע"י פלסטינאים(ויסלחו לי הימניים אם אפרת היא לא התנחלות) ובחורה בת 17(עם אנגלית מדהימה) שפעילה בארגון אחווה של יהודים וערבים. הפלסטינאים יוצגו ע"י סטודנטית בביר זית (בעלת דיעות קיצוניות יחסית), סטודנטית שחיה בעוצר 24 שעות ביממה ובחור נוצרי שלבסוף יורד מהארץ עם משפחתו. אני חייבת לציין שהתחלתי לראות את התכנית במצב רוח קרבי ישראלי טיפוסי והייתי בטוחה ש"ידפקו" אותנו אך ככל שהתכנית התקדמה ראיתי כמה שהיא מאוד מאוזנת וממש הרגשתי את הכאב של כל אחד ואחד מהם. רוב התכנית ישבתי עם דמעות בעיניים (טוב זה גם קצת קשור למצב הנפשי שלי בימים אילו