סקר חדש

[בנדק חביב]

מה זה "מטרגט"?

 

[דלית - delete]

targeting בעברית סחה

 

[דלית - delete]

ר"ל איכון, בלעזם

מאכנים אל מטרות? למה? למה שם העצם "מטרה" והפעולה של כיוון אל המטרה אינם באותו שורש?

 

[ailag]

מטרז'ה?

 

[e-magine]

קטונתי, אבל מה רע במכוון למטרה?

או סתם מכוון?

 

[דלית - delete]

מכוון אותי?

מכוון אלי? שניהם לא מדויקים בהקשר. בעברית הייתי צריך לכתוב "שם אותי כמטרה" או משהו דומה. מסורבל ולא נוח. אבל קרוב לוודאי שאני טועה.

 

[lilo4]

הכוח

היכולות העצומות האלה, שטמונות באינטרנט. כוח הוא דבר טוב, אבל גם דבר כל כך הרסני, מכמה וכמה סיבות. דבר ראשון- אנשים בעמדת כוח לא תמיד ידעו להשתמש בכוח שלהם נכון, ויטו את הכוח הזה רק לרעה. מעבר לזה, כוח מעביר אנשים על דעתם. המון אנשים שמקבלים כוח, מדגדג להם בקצוות של האצבעות לעשות רע, לנצל את הכוח בצורה הכי בולטת והכי מיידית. כוח שלא מוגבל בשום דבר (כי אחרי הכל, גם אם כבר יש חקיקה כלשהי בנושא, אין שליטה אמיתית על האינטרנט), מלבד רצון טוב של אנשים והגבלים טכניים, זה דבר רע. מפחיד אותי גם חוסר הידע, איך באמת לנצל את הכוח הזה לטובה. איך לברוח מאנשים שמנצלים את הכוח הזה לרעה, איך להתמודד איתם. מפחיד אותי שכוח מסנוור אנשים. גורם לאנשים להיות פחות זהירים, פחות חשדנים, לא לדעת כמה הם פגיעים. הצבעתי "אחר או שאיני יכול להחליט", ולמעשה רציתי לבחור בהכל. בסוף בחרתי לסכם את הכל תחת ההגדרה של כוח.

 

[דלית - delete]

ההפך

מה שאת כותבת, מפחיד הרבה יותר. הלך הרוח הזה - שצריך חקיקה נוספת באינטרנט - זה מפחיד. זה סימפטום לחברה שנותנת לגיטימציה לחוסר ידע כתירוץ לפעולה. אנשים לא יודעים? לא נחנך אותם. לא ניידע. לא נתייחס אליהם כאל בני אדם נבונים שיודעים בעצמם לא להתעסק עם מה שלא מבינים, ואם בכל זאת מתעסקעם לקחת על פעולותיהם אחריות. לא, אם אנשים לא יודעים, נגן בחירוף נפש על זכותם להשאר בורים ועם זאת לא לקחת אחריות על עצמם. זה מפחיד.

 

[lilo4]

מסכימה ולא מסכימה

נכון- חוסר ידע זה אחד הדברים הכי גרועים בעולם. אבל, חקיקה היא לא בהכרח השארת אנשים בורים. כן צריך ללמד אנשים, צריך ללמד אותם איך לנווט נכון את הכוח שלהם. אבל, גם צריך למצוא פתרונות לדברים שאדם בודד לא יכול להשתלט עליהם. לדוגמא: פריצות למחשבים פרטיים, גנבת נתונים וכד'. כי לא משנה כמה תדע, ולא משנה כמה תגן על מחשב שלך- עדיין, אנשים יוכלו לעבור את כל ההגנות האלה, ולפגוע בך. וזאת רק דוגמא קטנה. זה דומה למצב שבו אדם נעל את הבית שלו, ושם סורגים על החלונות, אבל בכל זאת- מישהו פרץ לבית שלו וגנב לו את כל הדברים. אז מה? אז לא תעניש את הגנב, רק בגלל שבעל הבית לא שם אזעקות מתוחכמות וכלבי שמירה? צריך לעשות את ההפרדה בין ידיעת דברים, לבין הענשת פושעים. הדברים לא סותרים אחד את השני, ולא צריכים לבוא על חשבון משהו אחר. אני תוהה למה כתבת שחקיקה היא לגיטימציה לחוסר ידע. האם חקיקה היא בהכרח דבר שבא על חשבון ידיעה ולמידה? אני לא מסכימה. אני גם לא מסכימה שבאינטרנט לא צריך חוקים מוגדרים. חברה, בכל מקום בעולם ובכל צורה- צריכה חוקים. גם אם 99.9% מהאנשים ינהגו נכון ולא יפגעו באחרים, עדיין יהיה 0.1% שכן ינצלו את הכוח שלהם כדי לפגוע. מעבר לזה, אנשים צריכים כללים מוגדרים כדי לדעת איך להתנהג.

 

[דלית - delete]

אבל לא על זה מדובר

כבר קיום קיימת חקיקה מוסדרת כנגד פריצה למחשבים. החקיקה המיותרת נגדה אני מלין היא כדוגמת הדיון שהיה כאן לא מזמן על חקיקה בנושאי שיחות בעלות אופי מיני עם קטינים. וכוח? תמיד יש לאנשים כוח לפגוע באחרים. אם את הולכת ברחוב, מישהו יכול סתם כך לבעוט בך כי הוא גדול יותר. לבד מהעובדה שהוא עובר על החוק (עובדה חסרת משמעות לחלוטין - על בעיטה יחידה שלא גרמה מוות או שיתוק או נזק חמור אחר, כמעט לעולם לא נפתח תיק פלילי אם אין מדובר באישיות ציבורית מצד כלשהו) הסיבה שאת הולכת ברחוב מבלי לחשוש כל רגע שיבעטו בך זו הנורמה החברתית. כנ"ל באינטרנט. מי שרוצה לפגוע יפגע גם אם יהיו חוקים. החוקים ישמשו בעיקר כדי להגביל את אלה שבין כה לא עושים עבירות, או כדי לאפשר לרשויות החוק Leverage כנגד אזרחים, כאשר בית המשפט אינו מאפשר מעצר מנהלי סתם. הכוח כאן, הוא הכוח בידי השלטון כנגד האזרח. גם כך זהו כוח רב מדי, ויש להגבילו כל אימת שאפשר.

 

[שְׁלוֹמִית]

עוד משהו שלא לקחת בחשבון

לנורמות חברתיות בחיים האמיתיים יש כוח להשפיע על הפרט בגלל הסנקציות המבוטאות בעזרת שפת הגוף. מבטים מסוג מסויים, התעלמות, אינטונציה מסויימת בפניה אל מישהו וכו'. הסנקציות המסויימות הללו אינן תקפות באינטרנט. אדם יושב אל מול המחשב שלו לבד, ואין אף אחד שיכול להשפיע עליו באמצעים מקובלים של שפת גוף. ואז.. אם הוא לא חונך מראש לפחות לסוג מסויים של הגינות או לתרבות התנהגותית מסויימת, קשה לי לראות מה יעצור אותו.

 

[lilo4]

מעבר לזה

יש באינטרנט תחושה שהגבולות פרוצים. אף אחד לא מכיר אותי, אף אחד לא יודע מי אני באמת, לכן אף אחד לא יבוא לדפוק לי בדלת ולהזהיר אותי לא לעשות שוב את מה שעשיתי. זה יתרון וחסרון, מכיוון שפתיחות בין אנשים היא דבר מדהים, אבל חוסר עכבות זה גם דבר רע לפעמים

 

[ailag]

אז איך פעם הסתדרנו עם זה?

כי לחברה שהיתה באינטרנט היו מוסכמות מסויימות ונורמות מסויימות. לחברה שכיום גולשת בנט אין ממש מוסכמות או נורמות ולכן הם עושים דברים כאלו.

 

[lilo4]

פעם היה פעם...

קצת קשה לי להתייחס לפעם, מכיוון שאני לא כל כך בטוחה באיזה "פעם" מדובר. בכל אופן, לדעתי, בתחילת הדרך האינטרנט היה מקום קטן, ומי שהיה מחובר לאינטרנט ברוב המקרים היה "פריק מחשבים", אדם שנקודת הפתיחה שלו מבחינת ידיעות וגישה שונה מהרבה מאוד אנשים שמחוברים היום לאינטרנט. בחברה קטנה, הרבה יותר קל לשמור על מוסכמות מסוימות, בעיקר בקבוצה שמחוברת לאינטרנט מסיבות מסוימות. קשה לי לנסח את זה בצורה סבירה, ככה שזה לא ישמע גזעני חלילה, אבל אני לא מאמינה שאני אצליח. אז סליחה מראש אם מישהו נפגע, וההודעה הזאת לא באה במטרה לשפוט או להוריד מערכם של אנשים. כדי לנסות להסביר, אני אשתמש בדוגמא של ישראבלוג (ישראבלוג, למי שלא מכיר, הוא בין האתרים הישראלים הראשונים שהוקם למען אנשים שרוצים לפתוח בלוגים). אני הגעתי לישראבלוג כחצי שנה אחרי הקמתו פחות או יותר, וכשהגעתי הקבוצה שכתבה הייתה קבוצה קטנה, תומכת מאוד. היום בסה"כ כ-1000 חברים להערכתי. לא היה כמעט בלאגן, מכיוון שהקבוצה הראשונה שהגיע, הגיע עם מטרה ברורה יחסית וידיעה ברורה לאן היא מגיעה. היה כבוד. היום, ישראבלוג מוצף באלפי משתמשים, באלפי בלוגים. כמובן שיש בלאגן, שיש בעיות. ישרא נמצא בשלב שמגיעים אליו אנשים רק כי זה אופנתי לפתוח בלוג,רק כי לכל החברים שלי בשכבה יש בלוג, אז גם אני אבוא. כשיש הרבה אנשים, הרבה יותר קשה לגרום להם לשמור על נורמות מסוימות. כשיש יותר אנשים, הסיכוי שיהיו מפרי סדר הרבה יותר גדול. מה גם, שלדעתי (ואין לי נתונים סטטיסטים, אז יכול להיות שאני טועה), בתחילת הדרך אינטרנט היה מיועד לשכבה בוגרת יותר, פחות לילדים בני 12. מטבע הדברים, כשקבוצה בוגרת יותר מתאספת במקום אחד, כללי ההתנהגות שונים. היום, כשכל ילד בן 8 יכול להתחיל לגלוש, יש פחות הקפדה על כללים.

 

[ailag]

../images/Emo46.gif

 

[ailag]

הערה

מכיוון שלא היתה תגובה כמה זמן, ושאני לא אובן לא נכון: זו היתה דוגמה לתגובה של החברה באינטרנט שמהווה סנקציה דומה לסנקציות החברתיות.

 

[שְׁלוֹמִית]

לא ממש הבנתי למה את כועסת

אפשר לקבל הסבר, בבקשה?

 

[ailag]

אני לא כועסת../images/Emo13.gif

עשיתי דוגמה חיה של סנקציה רעה שנותנת הסביבה באינטרנט .. האמוטיקונים היו לשם הדגמה בלבד.

 

[שְׁלוֹמִית]

אההה ../images/Emo13.gif

דווקא התעלמות היא סנקציה שקיימת במציאות בצורה הרבה יותר חזקה. באינטרנט תמיד יכול להיות שהאדם באמת לא ראה...

 

[ghost7]

מסתייג

גם אני חושב שמעשי הפרט אינם ענינו של השלטון- כל עוד מימוש זכויות אלה אינו על חשבון זכויות דומות, או מקבילות של אחרים. וכאן תפקידו של השלטון לקבוע את קוי הגבול. זה נכון שהשלטון, מסיבות שלו, מעדיף לפקח על שומרי החוק, ולגרור רגלים כאשר מדובר בחזקים, המרויחים מפגיעה באנשים תמימים. די אם נזכיר את הדיון מהימים האחרונים על הספאמרים. ועוד יותר מהם- מפיצי ה spywares למינהם. לדעתי די בחקיקה ברורה ופשוטה שתגדיר את הדברים, ותביא להפחתה משמעותית בהם. אבל המחוקקים והרשויות מעדיפים חקיקה מסובכת, ולא אפקטיבית (שלא תפגע במטרידים הגדולים, דוקא). וזה לא רק באינטרנט. זוכרים את נושא השיחות הארוטיות בטלפון? משום מה משרד התקשורת ראה את תפקידו בניהול קרב המאסף של ספקי השיחות, דוקא.