משימה!

אני שונאת תספר הזה!

האמירות שם עיצבנו אותי, הפלצנות הזאת. לא אהבתי. ולא הצלחתי לסיים אותו בכלל...
 

SHiRA110

New member
../images/Emo142.gifתוסיפי להם גם סיפורים קלאסיים:)

כמו ילד מחרבן, להרוג את הצלופח, ההד, בנק הזמן, וכל שאר הדברים שתמיד-תמיד שומעים בתנועה:) ואז החוברת הזו תמשיך ללוות אותם גם בהדרכה וכאלה.. את יכולה גם להוסיף כל מיני משפטי חוכמה.. אמממ לאח שלי רשמו כלמיני שטויות.. *מנסה להזכר* טוב, אני לא מצליחה להזכר במדוייק.. בלילה כשהוא יחזור אני אבקש ממנו להראות לי את זה
 

foofi

New member
../images/Emo12.gif../images/Emo12.gif../images/Emo12.gif../images/Emo12.gif

יש מצב שתעלי לאתר או משהו את להרוג את הצלופח ובנק הזמן? [אם זה סיפורים ששומעים תמיד, אז מאיפה הבור הזה שלי?!
] תודה
 
בהחלט בורות!!!../images/Emo12.gif

להרוג את הצלופח:
דני הקטן היה בן 7 וכמו שאר הילדים היה מאד סקרן. הוא שמע הרבה מילדים אחרים על חיזור ולא הבין איך זה נעשה. יום אחד הוא שאל את אמא שלו את השאלה והיא לא ידעה להסביר, במקום להסביר לו את העניין, היא ייעצה לו להתחבא מאחורי הוילון לילה אחד ולהציץ לאחותו הגדולה והחבר שלה ולראות מה זה חיזור. ככה הוא עשה ולמחרת בבוקר הוא תאר את הכל לאמא שלו: " אחותי והחבר שלה ישבו ודיברו קצת, אחר כך הוא כבה כמעט את כל האורות, התחיל לחבק ולנשק אותה, אני חושב שהיא התחילה להרגיש רע כי הפנים שלה קיבלו הבעה משונה. גם הוא הבין שהיא מרגישה לא טוב כי הוא הכניס את היד שלו מתחת לחולצה שלה כמו שהרופא עושה. אבל הוא לא כל כך טוב כמו הרופא, כי כנראה שהייתה לו בעייה למצוא את הלב והוא ממש חיפש במרץ. אחר כך גם הוא התחיל להרגיש לא טוב כי שניהם התחילו לנשום מאוד בכבדות , היה לו ממש קר בידיים כי הוא שם אותם מתחת לחצאית שלה. באותו הרגע היא עברה לקצה הספה ונשכבה , זה היה כשהחום שלה התחיל לעלות. אני יודע שזה היה חום כי היא אמרה לו שהיא ממש חמה. אחר כך ראיתי והבנתי מה עשה אותם כ"כ חולים… צלופח גדול נכנס לו למכנסיים איכשהו, שאני לא יודע, הוא רצה לשחרר אותו והוא קפץ מהמכנסיים ונעמד שם , משהו גדול , בערך 25 ס"מ, אלוהים ישמור, ואז הוא תפס אותו ביד לשמור שלא יברח, כי אחותי ראתה את זה והיא נהייתה מאוד מאוד מבוהלת, עד כדי כך שהיא התחילה לקרוא בקול רם לאלוהים ודברים כאלה. ממש אחר כך היא נהייתה גיבורה וניסתה להרוג את הצלופח. כנראה לא הצליח לה בידיים ואז היא פתחה פה גדול וניסתה לנשוך לו את הראש. פתאום היא עשתה רעש ועזבה את הצלופח, אני חושב שהוא נשך אותה בחזרה. אחר כך היא תפסה אותו בשתי ידיים והחזיקה אותו בזמן שהחבר שלה הוציא מין מחסום גומי מהכיס והחליק אותו מעל הצלופח כדי שלא ינשוך שוב. אחותי נשכבה ופתחה את הרגליים כדי שהיא תוכל לתפוס אותו בתפיסת מספריים, החבר שלה גם נשכב מעל הצלופח, הצלופח נלחם, אחותי התחילה להתפתל ולהילחם. החבר כמעט הפך את הספה, אני חושב שהם לא ידעו מה לעשות ורצו להרוג את הצלופח בלמעוך אותו ביניהם. אחרי כמה זמן זה כנראה הצליח כי שניהם הפסיקו לזוז ונאנחו. החבר שלה התישב ועל בטוח הם הרגו את הצלופח, אני חשבתי שבטוח שהוא מת כי חלק מהבפנים שלו יצא החוצה , היה מגעיל. אחותי והחבר שלה היו קצת עייפים מהמלחמה, אבל הם המשיכו לחזר אחד אחרי השני. הוא התחיל לחבק אותה ולנשק אותה שוב ושוב. ושוב הצלופח כנראה לא היה מת אחרי הכל! הוא קפץ בחזרה והתחיל להילחם שוב. אני חושב שהצלופחים הם כמו חתולים, יש להם 7 נשמות או משהו, באותו הרגע אחותי קפצה וישבה על הצלופח כדי למעוך ולהרוג אותו. אחרי בערך 15 דקות של מלחמה הם סוף סוף הרגו את הצלופח סופית. אני יודע את זה כי ראיתי את החבר מקלף לו את העור וזורק אותו בתוך השירותים ומוריד את המים.
בנק הזמן:
תארו לעצמכם, שיש בנק המזכה אתכם בכל בוקר בסכום של 86,400 ש"ח היתרה אינה עוברת מיום ליום. בכל לילה, כל סכום של הוצאתם במשך היום נמחק. מה הייתם עושים? מוציאים כל שקל כמובן. לכל אחד מאתנו בנק שכזה. שם הבנק : ז מ ן בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד. היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש. בכל לילה, מה שנותר נמחק. אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון- ההפסד כולו שלכם. אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר. מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום. השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד. השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום! על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת- שאלו תלמיד שנשאר כיתה. על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד- שאלו אמא שילדה פג על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד- שאלו עורך של עיתון שבועי. על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת- שאלו אוהבים המחכים לפגישה. על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת- שאלו את האדם שפספס רכבת. על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת- שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים. על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה- שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף. תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד, אדם יקר, זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם. האתמול הוא היסטוריה. המחר אינו ידוע. היום הוא מתנה. לכן באנגלית קוראים לזמן ההווה : PRESENT. יש טור כזה בטורים.. שדני העלה נראה לי
 
וההד../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

כלכך משעשע זה שאנשים שים שים שים נדבקים קים קים לזה חצי שעה אחר כך חר כך חר כך!
ואז מגלים עוד דברים סתומים
בין ההרים ישנו עמק מופלא שההד העולה מתוכו עונה על כל שאלה ומשאלה. אל העמק הזה הגיע צעיר לבקש עצה מההד - מה עליו לעשות וכיצד לנהוג עם נערתו. "הד יקר, מזמן רציתי להתייעץ בך, אתה ודאי יודע על מה". "עלמה... עלמה... עלמה..." "צדקת ההד, פגשתי בחורה נאה". "אהה... אהה... אההה..." "אך עדיין לא אדע מה שאיפתה". "אתה... אתה... אתה..." "אמור לי ההד, מה היא רוצה כשהיא מצטבעת?". "טבעת... טבעת... טבעת..." "ומה היא תאמר לי אחרי שנתחתן? "תן... תן... תן..." "מה היא תרצה שאביא לה?". "וילה... וילה... וילה..." "האם היא תכבד אותי, בעלה, ותשמע בקולו?". "לא... לא... לא..." "תגיד, מה היא תרצה, את כל הרגלי לתקן?". "כן... כן... כן..." "וכשארצה לתת לה תכשיט, מה היא תרצה לדעתך, כסף או זהב?". "הב... הב... הב..." "מה צפוי לאדם כמוני?". "עוני... עוני... עוני..." "ומה יהיה גורלי לאחר שאת חיי על מזבח הנישואים אקריב?". "ריב... ריב... ריב..." "ואיך אעמוד מול כל הדרישות?". "שוט... שוט... שוט..." "ומה יהיה בסוף גורלי, התוכל לי לומר?". "מר... מר... מר..." "ובכן, ההד, אם כך כדאי לי להינשא?". "נסה... נסה... נסה..." "ואיך יהיו חיי ללא הנערה?". "רע... רע... רע..." "אז איך זה להיות נשוי?". "אוי... אוי... אוי..." "מה אעשה נגד כל ההנמכות?". "מכות מכות מכות". "מה מנסה היא להשיג בצום ובשיגוף?". "גוף גוף גוף". "איך היא עושה עצמה יפה מקודם?" "אודם אודם אודם".
 

foofi

New member
את ההד אני מכירה...

אבל את השניים לא.... איזה מין אמא זאת, מה היא אומרת לילד שלה להציץ לאחותו!
זה גס לגילי. |
 

justsilly

New member
אני מגזר ולא הכרתי את הסיפור..

נראה לי שהסיפור דילג על השכבה שלנו
 
סיימתי אחד!!!!../images/Emo9.gif

שמתי על הכריכה חולצה כחולה שגזרתי משאריות שלי.. שמתי שרוך מגניב ורשמתי עלזה "קורס מדצים 2007 גזר אימפריה" עשיתי:
מכתב לערב הראשון
מכתב ללילה האחרון
עשר דרכים לשרוד קורס מדצים
משחקים [ממני ושגם הם ירשמו]
עשר דרכים למשחק נכון
מורלים [רשמתי אני, וגם שהם ירשמו]
ציטוטים
ערכת יומולדת [גפרורים, בלונים וזיקוקים]
ערקקי [גפרורים, נייר טואלט] ורשמתי- לא משאירים שבויים בשטח
למקרה של שעמום בק'ופים.. [סודוקו, תפזורת של הצוות הדרכה, בדיחות]
ק'ופים שחייבים לזכור! [וציירתי קופים P: השנינות..]
המדריך אינו
להיות מדריך
מקום שאנשים ירשמו
רשימת קשר שהם ימלאו... זהו
עכשיו עוד שניים כאלה! פתאום אני שמחה שרק שלשוה טרומפים יוצאים
 
כן, ראיתי אותו לא מזמן...../images/Emo9.gif

|פאדיחה| ואני פתחתי את השרשור הזה, מהמחשב של הגמדובה P:
 
אוחחח אידיוטטטה

אני כזה מתלהבת "יאוו אני פתחתי שירשור" איזו מאגניבה ועכשיו- את דיכאת אותי, יופי עדי. תודה לך!~ תודה אחרי כול השנים האלה
 
למעלה