מה עושים אם.....

../images/Emo24.gifקודם כל

כל אדם מוצא את עצמו בנקודה קשה של מעבר בין שלב לשלב בחיים, ולפעמים הנקודה הזו היא שיא השפל שלו. הערכה עצמית קשורה להמון דברים שנבנו מהרגע שנולדת למול כל החוויות שעברת בחיים עם ההורים ועם הסביבה שלך.שכך המוכנות שלך לקבל את הפגמים, הכשלונות או כל דבר אחר ,תלויה רק בך בלהחליט האם להפיל את הצער, הכאב העצב, הכישלון על כל מה שסובב אותי, או האם לנטרל את הכאב לאותה חוויה בלבד. אנשים שלא מצליחים להפריד בין משהו ספציפי לשאר עיסוקים בחיים, לרוב שרויים בדיכאון עמוק יותר. טיפול פסיכולוגי תפקידו לתת לך כלים למציאת פתרונות, לכוון, לייעץ, להעלות תכנים לא נעימים מפנים הנפש.אך הוא לא "מרפא" אותך. אם זה טיפול קוגניטיבי, או בכל שיטה אחרת, הוא עוזר לך להיכנס לרבדים נסתרים ןלהציף את הכאב החוצה. מצד אחד, טוב תמיד לקבל עזרה מגורם חיצוני שמראה ומגלה לך צדדים שלא שמת לב אליהם, והוא כמו "שק האיגרוף" שלך שאת יכולה לכעוס, לשמוח או לעשות כל פעולה שתרצי בו.האם ללכת לפסיכולוג- זה עסק לא זול. אפשר לקבל גם דרך קופת חולים. הוא עלול גם לתת פיתרון שלילי במיוחד אם הוא מבוסס על תרופות או אבחון לא נכון.באותו מידה את יכולה להיעזר בחברותייך, ובאנשים שאוהבים אותך. לפעמים קצת תשומת לב הוא בדיוק מה שבעתם חסר לך וגרם לך למחשבות השליליות. עצם העובדה שמישהו שאת מכירה לצידך, יכול לתרום לך להתרומם חזרה. והכי פשוט הוא -שאת יכולה גם לשבת עם עצמך, ולהתחיל להעצים את עצמך בפעילויות שונות או בכל מיני דברים "שתמיד רצית, אך לא העזת.." עצם העובדת שאת מבינה כבר את המקום שלא טוב לך איתו, כבר עברת חלק מהדרך ומה שנותר לך הוא, ליישם. תהיי חזקה, עוד תעברי את זה.
 
למעלה