מה עושים אם.....

../images/Emo41.gif מה עושים אם.....

בתור אנשים בוגרים הבנו שאחת הבעיות המרכזיות זה הערכה עצמית נמוכה דבר שמן הסתם מונע מאתנו לעשות דברים שאנחנו חולמים ולחיות את החיים בצורה הכי טובה ובואו נהיה דוגרים....גורם לנו להיות עם בני זוג שמנציחים את ההערכה העצמית הזו... ויש כאלה שיאמרו שלהגיע למסקנה זה החלק העיקרי לתוצאה...לריפוי אם תרצו..השאלה מה עושים????הגעתי למסקנה אבל איך משנים את הערכה העצמית הזו?? איפה "קונים" אחת חדשה ואיך??? בכל זאת ההערכה הזו נבנתה במהלך 26 שנים היא לא תשתנה ביום אחד...אבל איך משנים???? אילו דרכים מעשיות בעצם יש????
 

© RoNa

New member
פסיכולוג

וזו תשובה מאוד רצינית. מאוד קשה לשנות דפוסי התנהגות שמושרשים בנו, אם בכלל. ניתן לעשות זאת בעזרת הדרכה של פסיכולוג ולמידה של דפוסי התנהגות וחשיבה נכונים. זה לוקח זמן, אבל ההשקעה כדאית למי שלא מסוגל לבד וחושב שזה דופק לו את החיים.
 

ד נ י ת3

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

ד נ י ת3

New member
נכון מחשל,

מצד שני - שווה להתעמת עם ההרגלים ועם הכאבים ולא לברוח מהם. פסיכולוג מתאים בהחלט.
 
תלוי בך

אם את מודעת לכל זה ומבינה שזו בעיה התנהגותית ומודעת לזה שההרגשות האלו הן לחינם, והיום את מרגישה אחרת כלפי עצמך, ולמרות שאת עדיין מרגישה שהבטחון העצמי נמוך, אבל את יודעת שאין סיבה, וזה רק עניין של הרגשה מתוך הרגל ודפוס התנהגות ישן, אז את יכולה לשנות את זה. בהתחלה את פשוט תכריחי את עצמך להתנהג לפי מה שאת חושבת שאת צריכה להרגיש, ולאט לאט זה יהפוך להרגל, את תשדרי את זה כלפי חוץ, תקריני את זה, תקבלי פידבקים בהתאם, ותגלי את עצמך ואת הבטחון העצמי שלך מחדש. זה לא משהו שנבנה תוך יום או יומיים אבל זה משהו שיכול להשתנות, ולא כל אחד צריך פסיכולוג לשם כך. הבעיה היא אם את עדיין חושבת שיש לך סיבות להרגיש ככה. אם את השלב הזה עברת, שהוא הכי חשוב. את פשוט צריכה לסגל לעצמך התנהגות חדשה ואת לא תאמיני איך את תתרגלי לזה ותרגילי את כולם, ואני יודעת מה אני אומרת.
 
ואחד הדברים הראשונים

שאת צריכה לעשות זה נקיון יסודי של האנשים סביבך. להתרחק מאנשים שתורמים להערכה העצמית הנמוכה הזאת ועוטפים אותה, ולהתקרב דווקא לאנשים שאת יודעת ומרגישה שרואים בך מה שאת אף פעם לא ראית בעצמך, וישמחו לפתח את זה עבורך ביחד איתך
 
רמת הבטחון...

האפסי שיש לנו כתוצאה מהפחד מה"לא נודע"... גורם לנו להיכנס לדמות חוצפנית..עצבנית..שקטה... או כל דמות שאת בוחרת לברוח איתה... לא חשוב איזו תקופה את נמצאת... דבר אחד תזכרי.. "כל זמן שלא אכפת לך איפה את... עדיין לא הלכת לאיבוד...!!!
לילה טוב..
 

יובל 33

New member
מה לעשות ? ובכן הקשיבו נא:

נכון שלהכיר בבעיה זה שלב חשוב אבל הוא לא משמעותי אם לא עושים משהו אז פשוט לעשות ולעשות בדיוק ההיפך ממה שעשית עשד היום. דיברת על בן זוג שמנציח ? תתרחקי מהטיפוסים שהיית איתם עד היום , תנסי דפוס חדש של בחורים ....... פשוט תעשי דברים שלא עשית עד היום , לכי לטייל , תעשני , תשתי , תשתוללי , תקראי , תלמדי העיקר תמצאי את הדרך למצוא את החיובי שבך , את אותם הדברים שיגרמו לך לחשוב - אני הכי הכי בעולם.וכמובן אל תשכחי לרגע כולנו באותה סירה . יש לך אוזן קשבת לכל נפילה. זהו. זו דעתי .
 
נכון. ועוד משהו לשירי

לפי איך שאת כותבת ומה שאת כותבת זה לא את ההערכה העצמית את צריכה לשנות כי אם הערכה העצמית שלך לא היתה משתנה וגדלה, לא היית יכולה לזהות בכלל את העובדה שנהגת לא להעריך את עצמך מספיק. ולכן אני חוזרת ואומרת שאת מודעת לבעיה , ולכן את לא צריכה לשלם לאיזה פסיכולוג שיספר לך מה הבעיה שלך. חבל על הכסף. את ההערכה העצמית שלך את מתחילה להבין. מה שנשאר לך זה בכוח להתאים את ההתנהגות . למזלך המאוד גדול, את דווקא יודעת להבחין בין טוב ורע. את לא מאלו שעדיין חושבות שמגיע להן יחס רע. נכון? אז תשתמשי בידע הזה שיש לך. ידע זה כוח עם הזמן את גם תתחילי להרגיש את זה בינתיים לכי עם הראש. הבטן כבר תצטרף בהמשך.
 
זה נראה לך קל?????

מאוד קל לדעת ולהבין בראש דברים אבל מאוד קשה לשנות בתכלס. תסתכלי על כל הנשים המוכות למשל שיודעות שזה לא בסדר אבל שותקות. תסתכלי על כל הנשים שיודעות שהן טובות במה שהן עושות ובכל זאת נותנות לבן זוג שלהן לרדת עליהן או לבוס בעבודה. היתה לי פעם חברה עם חוסר בטחון בריצפה. מה שלא עשיתי לא הצלחתי לגרום לה להרגיש יותר טוב. כל דבר היא שאלה אותי אלף פעם אם זה בסדר ואם אני בטוח ומרוצה ולא האמינה לי שטוב לי. בסוף זה נגמר כי היא היתה בסרטים ופחדים וחרדות ולא הצליחה לצאת מזה. והיא דווקא כן היתה מטופלת אצל פסיכולוג תקופה ארוכה שעזר לה קצת אבל לא מספיק לדעתי. לבד היא בכלל לא היתה מצליחה. הכל תלוי מה החומרה של המצב וכמה זה משפיע על החיים. החברה שלי לשעבר היתה אישה משכילה עם תפקיד מכובד ובכל זאת היתה כזאת. זה שיודעים שזה לא בסדר זה לא עוזר במקרים מסויימים. אני חושב שאם היא היתה יכולה לשנות את המצב אצלה היא לא היתה מחכה או שואלת אותנו פה אלא פשוט עושה משהו ומשתנה לבד. אז למה היא מחכה ולא עושה משהו אם זה מפריע לה? כנראה שהיא לא יכולה לבד. ואל תחשבי שזה קל כי זה לא.
 
הבנה איש, הבנה....

אילו היית מבין את הצורך שלה בחיזוקים- זה לא היה נגמר. הבנה- זה העיקר, כי כשאתה מודע ואתה בכל זאת לא מבין- אז זה רק עושה את זה ליותר קשה.
 
קשה להבין נשים

אבל נניח והבנתי אתה חושב שאפשר לחיות עם מישהי שאין לה ביטחון וכל הזמן אתה צריך ללכת אחריה לאסוף את השברים? מרוב שהיה לה טוב היא נכנסה לסרטים ופחדים שזה יגמר ולא היתה איתי. מעביר לך את העונג הזה, תהנה אח שלי.
 
WTF

לנשום..לנשום...לנשום...לנשום.... יופי :) נתחיל מחדש בשום שלב לא אמרתי לה שזה קל . בשום שלב לא פסלתי עזרה מקצועית במידה והיא מרגישה שזה מה שיעזור לה. אני יוצאת מנקודת הנחה שאפילו אם שירי גרה באיזה חור נידח, יצא לה לשמוע את המילה פסיכולוג איזה פעם או פעמיים
אבל היא בחרה להכנס לפורום, ולשמוע דעות של אנשים, וביקשה עצות מעשיות. אני באתי וננתי לה עצות מעשייות שאני מכירה אישית מקרים של אנשים שמאפס הגיעו להמון ללא שום עזרה מקצועית, אלא על ידי פתיחת עיניים , שינוי בחיים, שינוי סביבה טבעית הרסנית וכו' וכו'. אם שירי היתה כותבת על עצמה דברים שליליים והייתי מבינה שהיא עדיין מעריכה את עצמה נמוך, הייתי מבינה שאולי אבוד לה ללא עזרה מקצועית. אבל שירי מבינה מצויין את הטעות שלה בהערכה העצמית, ומה שהיא מנסה להבין זה איך ללמד את עצמה להתנהג אחרת ולא כמו אחת עם הערכה עצמית נמוכה. אני חושבת שהתשובות שלי כלפיה מאוד ריאליות ושכדאי לנסות אותם לפני שרצים לפסיכולוג. לשם, אם מרגישים צורך, תמיד יהיה אפשר ללכת. ברור שלבד היא לא יכולה, ובגלל זה היא באה לשאול כמו שאתה אומר. תשובות באות מבפנים. מה שהיא צריכה זה את הדרך להגיע אליהן. נקודת מבט נוספת, עוד פרספטיבה, עוד סגנון חשיבה, עוד דרך להסתכל על דברים, ואת זה היא יכולה לקבל מפסיכולוג, אבל לפעמים אפשר לקבל את זה גם מחבר , ממשפט אחד מסרט, מבית אחד בשיר, או מוירטואלית אחת בפורום שתדליק לה את "האור" והיא תגיד לעצמה "וואלה..." ותנסה. ולא זה לא קל אבל יודע משהו? זה גם לא כל כך קשה... קשה וקל זה עניין יחסי
 

ד נ י ת3

New member
טל מתוקה,

יש משפט שאומר: "כשאתה שומע עצה, הזהר - אתה צריך לדעת ממי אתה מקבל אותה" מה שנכון לגבי הפורום במיוחד: מכיוון שאת (וגם אני) לא מכירה אישית את כל הנפשות הפועלות, מה הרקע שלהם, מה ניסיון החיים שלהם: דווקא בעצות מפה הייתי נזהרת. יותר מזה - עצה של איש מקצוע היא הרבה יותר עמוקה ופחות שיטחית. פסיכולוג בהחלט יכול לתת תשובות שלא חשבת עליהם (וגם שאנשים בפורום פה לא חשבו עליהם).
 
בגדול אני מסכימה איתך

אבל במקרה הספציפי הזה אני לא חושבת שיש מה לחשוב יותר מידי או להזהר יותר מידי. לא זיהיתי בפנייה של שירי איזה טראומה מסוכנת או נזק נפשי הסטרי. אני בסך הכל רואה בחורה חמודה ומודעת לעצמה שרוצה קצת להשתנות ומבקשת לשתף אנשים כדי להבין אם זה אפשרי ואיך. ושום דבר שאני יכולה להגיד לה אפילו אם זה לא מתאים ספציפית לה , יכול לפגוע בה. במקרה הכי גרוע זה לא יעזור לה, אבל לא נתתי לה שום עצה מעשית שיכולה לסכן אותה . חוץ מזה שהייתי מאוד לא ספציפית ונתתי לה בסך הכל עוד כיוון מחשבה שאולי בעקבותיו היא תוכל להיות יותר ספציפית בנוגע לשאלה שלה ולהבין מה בעצם היא רוצה ומה היא מחפשת ומה היא חושבת ומה היא מרגישה. אני לרגע לא מזלזלת בפסיכולוגים, או באנשי מקצוע למיניהם ומי שמרגיש שהוא זקוק, או אפילו סתם הולך כדי לנסות ולשפוט בעצמו, זה אחל'ה. אבל אני אישית מרגישה שפסיכולוג יותר מתאים למי שלא יודע מה הבעיה שלו ולא יודע לחפור בעצמו לבד ולהתחבר לעצמו לבד, ולכן הוא זקוק למישהו שיעשה את זה ביחד איתו. לעומת זאת אנשים עם מודעות עצמית גבוהה , וכאלו שהבעיה שלהם היא לא שהם צריכים לדבר כי אין להם עם מי , או כי אין להם עם מי לעשות את זה נכון, לא תמיד צריכים פסיכולוג. עם פסיכולוג לפעמים אין כימיה ולפעמים הם עושים את המצב יותר גרוע. כי בן אדם עם הערכה עצמית נמוכה שילך לפסיכולוג בציפייה לצאת ממנו חדש, וזה לא יקרה כל כך מהר, יכול לצאת משם עם כל הצרות שהוא בא מראש בתוספת מסקנה חדשה "אני פסיכי וגם פסיכולוג לא יכול לעזור לי..." תקראי גם את מה שכתב פורטה בלו, הוא הסביר בצורה הרבה יותר מפורטת את מה שניסיתי להגיד מההתחלה. ואין לי ספק שפסיכולוג יכול לתת עוד תשובות שלא חשבתי עליהם גם סתם אדם אחר יכול לתת עוד תשובות שלא חשבתי עליהם.. אני לא מתיימרת לרגע להיות מטפלת ולפתור לה בעיות על סמך תגובה אחת. אבל אני כן חושבת שאם היא תקרא את כל מה שכולם כתבו לה פה,היא תוכל להרגיש לבד למה היא מתחברת ומה היא חושבת שיכול לעזור לה ומה מרגיש לה יותר נכון ויותר מתאים לה, ועצם העובדה שהיא ביקשה דעות וביקשה עזרה , מספיק לי כדי להיענות לבקשתה ולהביע את דעתי . מספיק שבאמצעות תגובה אחת של מישהו כאן, היא תמצא רק את הדרך או את הכיוון כדי לעזור לעצמה, כדי שאני אהיה מבסוטית. מאוד מקווה שהיא תחזור להגיב...
 
למעלה