ימי השבוע וכו'

shirlapes

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo31.gif שני

התחלתי ללמוד היום ב-2 בצהריים
ומחר חופשששש
...בסה"כ אני מאד נהנית להיות סטודנטית. הולך להיות קשה, אבל יש לי חברים תומכים
נתקעתי היום במעלית וזה היה כ"כ מפחיד [לצורך הפרוטוקול: אני קלסטרופובית]
 
אוי, לא כיף :(

דפקתי נפילה רצינית על הברכיים היום כי נתקעתי באיזה תיק וממש כואבות לי הברכיים עכשיו, בעיקר ימין.
הרשת האלחוטית ממש מעצבנת אותי וגם האייפוד מעצבן לפעמים <_<
עוד אין לי מקלוני אוזניים פה אז ממש קשה לי לטפל בעגיל וזה רק נהיה יותר כואב כל יום :{
יש סיכוייייייי (קטן) שמחר ביציאת הצוות נלך להופעה חינמית של ליידיD!!! איזה אדיר אם כן
נוווווו שיתחבר שוב האינטרנט כדי שאני אוכל לשלוח :{
 
טוב

השלמתי עם העובדה שאני אף פעם לא אהיה חלק מהקומונה ומהצוות, ושאני פשוט בתפקיד הילדה המוגבלת והמעיקה.
 

Sanguine Sky

New member
../images/Emo24.gif

זה לא בהכרח נכון. לא שלדעתי זה נכון בכלל - גם אם זה רק על סמך "היכרות" מהפורום. אני חושבת שזו עדיין ההתחלה יחסית, כמובן שזה נראה הרבה ואולי זה באמת הרבה ואני לא מבינה אבל יש לך עוד זמן לשפר את היחסים שלך עם האנשים שם ולפתח קשרים חדשים. אבל השאלה הכי חשובה היא, למה את מרגישה ככה? את כמובן לא חייבת לענות כאן - אבל אולי כדאי לך לחשוב על זה עם עצמך ולהחליט מה את יכולה לעשות אחרת כדי להרגיש פחות דחויה. כמובן שאני לא מתכוונת לשפוט אותך בשום אופן, אני פשוט לא יכולה לעמוד מנגד כשיש עלמה במצוקה (לא שאני רומזת שאת צריכה את עזרתו של אביר(ה) בשביל לנצח וכו'
).
 

shirlapes

New member
את רק התחלת

אל תצפי לניסים ונפלאות על ההתחלה, אלא אם כן את תמיד היית האדם הכי חברותי בשכבה עם מלאאא חברים. לוקח זמן לדברים הללו, ומתישהו הן יקבלו אותך. או שהן סתם פוסטמות. רק הכי חשוב: תקחי את הכל בקלות ובהומור, מניסיון. זה דווקא גורם לאנשים לרצות להתקרב אלייך. אני בזמנו עשיתי את ההיפך (הייתי במצב דומה) וזו היתה שגיאה נוראית.
 
הממ

אף פעם לא הייתי זו שכולם אוהבים, זו עוד סיבה שאין הרבה סיכוי שזה יסתדר P: אני יודעת שזו רק ההתחלה אבל כולם כבר התחברו חוץ ממני. צודקת לגבי הלקחת דברים בצחוק, אבל זה די קשה לי, בין השאר כי ברור לי שהם לא סובלים אותי וזה לא סוג הקשר.
 

shirlapes

New member
דווקא ההיפך,

...את צריכה להוריד מעצמך את הלחץ כי כנראה שהקצב שלך איטי יותר. לאט לאט, את בטוח תמצאי שם את מקומך. אל תעשי תחרות והשוואות עם אף אחד. אני מכירה את התחושה הזו שאת מתארת, שוב, קחי בקלות. תחשבי על זה ככה: אם הם לא מקבלים אותך כמו שאת, הם יכולים ללכת לעזאזאל. הם לא יודעים מה הם מפסידים וכמה הם אידיוטים
אולי יעזור לך להפנים את זה אם אגיד לך שאני מאמינה ב-100% במה שאני כותבת
כלומר, אמנם מעולם לא פגשתי אותך פנים מול פנים - אבל אני כבר רואה איזה אדם דגול יושב מאחוריי המסך.
 

soft Bean

New member
../images/Emo45.gif חוץ מזה שאני בטוחה שתשתלבי

כי את ככ 100ממת ואי אפשר לא לאהוב אותך!
 
לא הלכנו בסוף../images/Emo46.gif

הגענו לפני פתיחת דלתות אז ישבנו בינתיים בחומוס ואז אף אחד כבר לא רצה להיכנס אז חזרנו לקומונה. ממש ביאסו אותי
 

shirlapes

New member
|רביעי|

יא מעפנים
קיבלתי כזו אצבע משולשת מהמרכז הארצי לסטטיסטיקה [אלה שכותבים את הבחינה הפסיכומטרית]. אז נכון, לא יכולתי לצפות לניסים ונפלאות, כי גם פספסתי חודש שלם מהקורס וגם עשיתי את הבחינה עם כאב ראש מטורף, אבל עדין. אני מרגישה שהייתי יכולה להגיע לאותה תוצאה גם בלי הקורס :|
 

bachner1

New member
../images/Emo24.gif

אבל אם זה מספיק לך להתקבל למה שרצית- אז זה משפיע על משהו חוץ מעל ההרגשה שלך כרגע? מה שאני מנסה לומר, זה שלמרות האכזבה הרגעית- מעשית זה לא מונע ממך לעשות שום דבר ממה שתכננת, וכשתלמדי תכלס, תקבלי את ההזדמנות להראות מה את שווה באמת. כי בעתיד אף אחד, פשוט אף אחד (גם את) לא ישפוט אותך לפי ציון הפסיכומטרי שלך, אלא עפ"י ההישגים העתידיים שלך! אז גם אם יש אכזבה עכשיו, גם אם היא גדולה, אני בטוח שבסופו של דבר הכל יסתדר לך כמו שצריך
 

Brombit

New member
הבעיה היא שכשרוצים להתקבל לעבודה/לימודים

בד"כ שופטים לפי העבר, ולא נותנים הזדמנות לכל אחד השאלה, אם היא רוצה להתקבל למשהו שרוצה ציונים בשמיים, או כזה שבודק מועמדים לפי דברים אחרים או שמקבל כל מי שרוצה בעקרון הציונים האלה יכולים להיות חשובים רק בשביל תחילת הדרך
 
למעלה