חידה

[קוליVFR]

אני אנסה גם את כוחי...למרות ש...

אני לא מבין יותר מידי במנועי דיזל. אני יודע שהדלקה נעשת שם ע"י חום ולא ע"י מצתים. החום מתקבל ע"י דחיסה חזקה מאד של הגזים בצילינדר. ועכשיו עוברים לשלב הניחושים:

אולי אי אפשר להתבסס על יניקת המנוע מכיוון שזו תכניס את הסולר בשלב מוקדם מידי...ואז ידחס הסולר עצמו ולא נקבל בעירה? עוד ניחוש: אולי בגלל שסולר הוא דלק בעל כושר אידוי גרוע? (יש בכלל קשר? ) הרי בסוף תביא לנו אותה מתחת לחגורה...לא? תראה לנו איזה טרקטור מימי הביניים......שהיה לו קרבורטור

 

[1100F]

קודם כל אני לא נותן מכות מתחת ל

חגורה. דבר שני הפתרון שיש לי הוא הפתרון שנראה בעיניי הפתרון הנכון ביותר לחידה כאשר בגדול הכיוון הוא מה שהציע השדון.

 

[MikeE]

במנועי דיזל

לכן הדלק מוזרק (בלחץ רב מאוד) לתוך תא השרפה מעט לפני סיום הדחיסה של האויר, מה שמצית את התערובת הוא החום הרב של הדחיסה. קרבורטורים יוצרים את התערובת לפני הדחיסה ולכן לא מתאימים. מתי יהיה אופנוע דו-פעימתי (דוגמת המקור של הV-Due) עם הזרקת דלק ישירה כמו דיזל. הוא אמור להיות מאוד קל ופשוט (אין שסתומים, אין ראש מנוע) ובעל הספק גבוה. והכי חשוב בלי שמן שנשרף.

 

[1100F]

מדוע לא לעשות את התערובת קודם

בדיזל ולהכניס אותה לתא הבעירה?

 

[MikeE]

כי אז הדיזל היה נדלק עוד...

בזמן ההזרקה.

 

[ספייק ®]

השערת בור ועם הארץ ...

מבלי להשתמש במונחים טכניים יותר מדיי של בוכנות, שסתומים, קרבורטורים ועוד השד יודע מה, יכול להיות שהתשובה פשוטה מאוד וטמונה ביכולת הבעירה של הדלקים השונים. למה הכוונה? לבנזין יש תכונה שהוא "מתפוצץ" כאשר הוא בא במגע עם אש, לכן פעולת מנוע בנזין למעשה מושתתת על סדרות של פיצוצים מבוקרים בתוך הצילינדרים כאשר הגז שנוצר דוחף למעשה את הבוכנה. לסולר לעומת זאת, יש תכונה שהוא "מתלקח" כאשר הוא בא במגע עם אש, התלקחות הינה איטית יחסית לפיצוץ בבנזין. בגלל הסיבה הזאת (וכאן אני חייב להתחיל להסתבך

) חייב שתהיה הזרקה מדוייקת ולא יניקה, דהיינו צריך "לדחוף" בכוח את הסולר לצילינדר במינון מתאים ובתזמון שיניב את תוצאת הגזים הדוחסים בצורה אופטימלית ביותר. באשר לקטע האחרון אני לא בטוח, אבל אני כן בטוח בקשר לתכונות הכימיות של שני סוגי הנוזלים כמו שהסברתי. ספייק, מנסה את כוחו .... לשווא!

 

[1100F]

דלק יכול גם להלקח וגם להתפוצץ

כאשר הדלק מתלקח התפשטות הבעירה שלו איטית (באופן יחסי). כאשר הוא מתפוצץ, זה הרבה יותר מהיר. במנוע בנזין הבעירה צריכה להיות איטית. אבל כאשר תערובת הדלק - אויר נדחסת, היא מתחממת ונוטה להתלקח מעצמה בצורה של פיצוץ. דבר שהוא לא טוב כי אין שליטה על הפיצוץ הזה ומתי הוא יתרחש (זה אגב רמז לפתרון החידה). ולרוב הוא עלול להתרחש בשלב מוקדם מדי של עלית הבוכנה וכך להאט אותה במקום לתת כוח למנוע. לכן מוסיפים כל מיני תוספים לדלק (חברות הדלק) כדי למנוע את הפיצוצים האלה. עד כמה הדלק יכול להדחס בלי שיקרה פיצוץ עצמי, את זה מודדים ב"אוקטן". כאשר המנוע מתחמם יתר על המידה, בכל זאת נוצרים פיצוצים (מה שאנחנו קוראים צלצולים). כל זה בשביל לאמר שבמנוע אין פיצוצים ולא סדרות של פיצוצים

 

[M a x]

גם מקס מנסה....

במנועי דיזל בניגוד למנועי בנזין בונים על עניין ההצתה העצמית,כלומר על התלקחות הדלק ללא ניצוץ. התלקחות שכזו אפשרית בעקבות הקמפרסיה הגבוהה שמספק מנוע דיזל,רק שאת הדלק יש להוסיף ממש בתום הליך דחיסת המנוע שכן בכל דרך אחרת יוצת הסולר מוקדם יותר. קרבורטורים מספקים את הדלק בעת פעימת היניקה,במנגנון הזרקה ניתן לקבוע את את תזמון הזרקת הדלק במדוייק ואפילו להזריק את הדלק כשהלחץ בצילינדר גבוהה מאד. זהו בעצם מקס מתחבא עד שיוכח אם צדק.....

 

[1100F]

שלחת את ההודעה שלך בזמן שאני

כתבתי את שלי. שנינו אומרים את אותו הדבר.

 

[M a x]

תשמע תראה......

מסכים ששנינו אומרים אותו דבר רק ש אתה אומר זאת מידיעה ואני רק מהגיון.... לפחות עניתי נכונה.... נו יש איזה פרס?

 

[ofnik]

ההתלקחות נובעת ממבנה נחיר ההזרקה

שמחמם את הסולר הצמיג יחסית- על להתלקחותו-ולא נובע מדחיסת הבוכנות -הדבר נעשה במכסימום הדחיסה-פשוט כדי לנצל את הדלק לבעירה מכסימלית אחרת מה הטעם לבזבז את נפח הבוכנה על בעירה שלא בדחיסה מכסימלית?!

 

[1100F]

אפשר להמשיך מחר.

אני צריך לצאת הביתה. אפשר גם להמשיך במפגש הערב. ביי לכולם

 

[M a x]

לגמרי לא מסכים איתך אופניק

אין בכלל צורך "לחמם" את הסולר כדי שיוצת,לימוד מזורז של פיסיקה מראה כי מספיק להכניסו ללחץ גבוהה כדי לעשות זאת.

 

[1100F]

פתרון החידה

הכל עניין של תזמון. במנוע 4 או 2 פעימות אנחנו מדליקים את הדלק ע"י הפלאג. התערובת מוכנסת לתא הבעירה במלואה ואח"כ מוצתת ע"י הפלאג. מתי היא מוצתת הוא ענין חשוב. אם נצית אותנ מוקדם מדי, הלחץ שיווצר מבעירת התערובת יתנגד לעלית הבוכנה. אם ההצתה תהיה מאוחרת מדי, לא נוכל לנצל את האנרגיה שמקבלים מבעירת התערובת. לכן תזמון ההצתה חשוב מאוד. במנוע דיזל ההצתה נובעת מדחיסת התערובת. אם הינועושים קרבורטור ומכינים מראש את התערובת בתא הבעירה, לא היתה לנו שליטה על תזמון ההצתה. היא היתה קוראת מוקדם מדי. הדרך היחידה לשלוט על תזמון ההצתה היא ע"י תזמון הכנסת התערובת. כמו שזה נעשה במנוע דיזל.

 

[ofnik]

רגע-אז האם מה שנדחס שם זה רק אויר?

 

[גרמי]

היום יש כבר הזרקה ישירה גם במנועי

בנזין. במיצובישי כאריזמה וגאלאנט (אבל לא בארץ) ניתן לרכוש עם מנוע GDI שזה Gasoline Direct Injection. גם יצרנים אחרים בקרוב יציעו מנועים כאלה. היתרון הוא שהמזרקים מזריקים בדיוק את כמות הדלק הנכונה הדרושה בהתאם לתנאים, וההזרקה ממוקדת בדיוק למקום שם תתקבל הבעירה ההכי יעילה. התוצאה היא מנועי בנזין עם צריכת דלק טובה יותר ב 30% ממנועים עם הזרקה רגילה. הסיבה העיקרית היא שבזמן עבודת המנוע על סרק, או בזמן האטה, מוזרקת הכמות המינימאלית המספיקה להצתה, וגם זה מוזרק בדיוק ליד המצת (בעוד שבהזרקה רגילה הדלק ממלא את כל החלל). ברגע שמאיצים, מוזרק יותר דלק על מנת לתת ביצועים יותר טובים. למה זה לא נעשה עד עכשיו? כי היה דרוש מערכת הזרקה בלחץ מאוד גבוה כדי להשיג את התוצאה הרצויה, ורק עכשיו הטכנולוגיה אפשרה לבנות משאבת דלק אמינה מספיק לצורך הזה.

 

[אלון DRZ]

לפני שאתה חד חידה כדאי שתדע את

התשובה. הסיבה נעוצה במחזור התרמודינמי השונה. במחזור דיזל תהליך הבעירה הוא בלחץ קבוע, כלומר תוך כדי התפשטות הגזים יש גידול בנפח תא השריפה(תנועת הבוכנה כלפי מטה) קשה עד בילתי אפשרי לבקר על תהליך הבעירה (בלחצים הגבוהים אשר בתא השריפה במנוע דיזל) כאשר מכניסים כמות של תערובת קבועה מראש, ולכן מה שעושים בעצם הוא דחיסה של אוויר בלבד ולאחר מכן מזריקים את דלק. כמובן שמדובר בהזרקה בלחץ גבוה מאד (מאות אטמ´) אם אתה רוצה ללמוד יותר יש ספרים. אלון. מהנדס מכונות אשר עבר מס´ קורסים אקדמיים בנושא מנועי בעירה פנימית.

 

[M.Z]

התשובה היא פשוטה וקצרה.

ברכב בעל מנוע בנזין הדלק והאויר מתערבבים בקרבורטור ומוזרקים לבוכנות במשאית או כל מנוע דיזל - הסולר שנמצא במיכל שוהה בטמפרטורה נמוכה מהטמפרוטה האופטימלית לבערה, הסולר עובר כל כל דרך חוטי להט, שמחממים אותו לפני הבערה במנוע, האויר נשאב דרך מסנן האויר ישירות לתא הבוכנה והדלק מגיע בנפרד מחוטי הלהט, תערובת האויר ודלק אינה קיימת במנוע דיזל כמו ברכב רגיל ביחס של 1 ל- 15 , מכיון שהסולר אינו צורך אויר בכמות גדולה כדי לדלוק, הרעיון הוא : בדלק האדים דולקים, בסולר (בגלל העירוב עם שמן) החומר עצמו דולק, ואינו צורך כמעט חמצן מכיוון בזמן הכניסה לבית הבוכנה הוא כבר בטמפרטורה לפני דליקה. ברכב אם יחס האויר והדלק מתערער לא יווצר פיצוץ והרכב יכבה, לכן יש צורך בקרבורטור שיתזמן בדיוק את החומרים לבעירה. בדיזל עקרון ההבאה לבערה שונה ואניו מצריך קרבורטור, אלה רק מזרקים.

 

[טופי]

התשובה

1. דיזל בניגוד לבנזין אני נדיף. 2. בדיזל יש את אותן ארבע פעימות למנוע בנזין 3. אך אין ניצוץ- אין פלאג. אז מה כן יש? 4. יש דחיסה של אוויר, אוויר דחוס מתחמם, אז משפריצים דיזל וזה מתפוצץ ויוצר את האנרגיה שמובילה לתנועת הרכב. 5. אל תנסו לטעום סולר, אני הגעתי למסקנה שהטעם של סולר זה חם.