הקפצה

[zamibc]

השוואה בין יאכטות, הכיצד?

מזה זמן רב אני מתעניין בשיטה מובנית להערכת יאכטות מפרש חדשה, דרך מסודרת להערכה, הרבה מספרים ומעט מלל משמעותי. כיום פעילים בארץ מספר יצרנים, בוואריה, בנטו, ג'אנו, דופור, הנזה, הנטר, ועוד כמה שמכרו מספר יאכטות (סליחה אם שחכתי מישהו). נאמר שאתה בוחן אפשרות לרכוש יאכטה בגודל של +/-40 רגל (מתוך רשימת היצרנים הנ"ל). איך עושים את זה? האם יש רשימה מסודרת על מה להסתכל? איפה להסתכל? מה חשוב? מה פחות חשוב? איפה המחיר בכל זה? איך בוחנים "אובייקטיבית", - אומר - להתאהב אבל עם שכל ובדיקה מעמיקה. פרופיל ההפלגה החזוי -חופי הים התיכון, כמו רובנו, לא בקווי רוחב 50.

 

[Alex33]

זה..פרויאקט רציני להעביר זאת בכתב

בצורה מפורטת ומקיפה..את רשימת "כל" השיקולים, הבדיקות, הנתונים הטכניים, היכולת להשוות בינהם, מה החולשות של כל אחת, ויכולת אמיתית להעריך זאת..והעמדת כל אלה מול נושא המחיר, (כולל האיבזור הרצוי וההובלה) ולא פחות חשוב, רמת השרות בארץ ונושא ה After sale , שהרי כמו באוטו חדש ובדומה לבית חדש,..יהיו פה ושם בעיות, לפעמים "מחלות ילדות"..לעתים "מגבלות" מובנות שצריך לטפל ולפעמים..ללמוד לחיות איתן... ויש גם את עניין שמירת מחיר כיד שנייה, נושא חשוב בעתיד בשלב המכירה.. אז..מה יותר חשוב..? ויש מי שיעמיד כל אלה בסדר חשיבות קטן יותר מול..הטעם האישי, האסטטיקה והאהבה ממבט ראשון..מתוך מחשבה נכונה בעיקרון( אבל פחות בפרטים) שכל סירות "פס היצור" שהזכרת-או רובן לפחות..- עומדות "בערך" באותם סטנדרטים ותקנים בינלאומיים וזה כמו להשוות בין פיאט, סוברו, רנו, סיאט וכו' במכוניות.. הסטנדרטים של ייצור, של מחיר, של ביצועים , של איבזור..דומות בערך. וכולן וודאי יכולות להתאים כאשר הן חדשות ובנות 40 פלוס מינוס רגל להפלגות הלא ממש מאמצות הצפוייות מהן, הפלגות חופיות והפלגות באגן המזרחי של הים התיכון... לזה כולן מתאימות.. אין ספק שרצוי שיהיה קצת ידע טכני ורקע בהבנה של תהליכי ייצור והרכבה ויכולת השוואה בינהן,ידע ויכולת אבחנה בין רמות גימור ואיכות תת מערכות,איכות עבודות העץ, איכות גימור עבודות הפיברגלאס, יכולת להבחין בתוך ים הנתונים הטכניים והצילומים הנוצצים מה "יותר טוב" ובעיקר מה "חשוב יותר" או לפחות מה יותר מתאים לצרכיך. ואכן למי שיש מעט ידע,מוכן להשקיע בעבודת הכנה ומוכן להיכנס לפרטים ( ותערוכת יאכטות גדולה זה בדיוק המקום לעשות עבודה ראשונית בנושא ) יש הבדלים בין הפירמות שציינת, לא כולן..." אותו דבר" בעיקר באותו תחום הקשור בעבודת כפיים של פועלים: איכות עבודות ההרכבה של מערכות, עבודות פיבר, עבודות עץ,עבודות ניירוסטא..אבל גם בנתוני יסוד ובביצועים. יש להבין שכל הסירות נראות ממבט כללי..מאד דומות לעין בלתי מנוסה כשהן חדשות ומבריקות ועומדות בשורה על היבשה...ואת האמת תדע ותרגיש באמת רק לאחר שתפליג מעט ובעיקר לאחר שתתפעל ותתחזק אותן שנתיים שלוש. אז אולי רק עוררתי עוד שאלות במקום לתת לך תשובות,אבל אני מקווה שלפחות תחמנו את הנושא לתת- נושאים ושאלות שאותן צריך לבחון אחת לאחת ובעיקר לתת להם את סדר החשיבות האישי הנכון עבורך.

 

[ראובן זאק]

יש גלוי וידוע, יש פרטים סוביקטיביים

יש פרטים רשמיים להשואה כמו בירחון הבריטי PRACTICAL BOAT OWNER שם מדי פעם יש השואה בין שתי ספינות מאותו שנתון ואורך. אבל בספינה יש עשרות פרמטרים לפעמים שוליים שיש להתחשב בהם. בהם דברים ש"מדברים" לפלוני ולא משפיעים על אלמוני, או להפך לאחד לא מפריעים ואחר לא יכול לסבול אותם. להתאים יכטה לאדם זאת אומנות, גם מוצר של אותה חברה דגם אחד מדבר אליך והשני משהו מפריע לך בו. כידוע אין כלי שייט מושלם (הכי טוב - זה רק בפירסומת) וכל הדגמים שציינתה יש להם גם הרבה דברים טובים, את ההבדל עושים שני דברים : 1. התאמה לטם האישי של האדם. 2. פרטים קטנים שרק מי שמכיר את הכלי יודע עליהם ולא תמיד שש לפרסמם. לבדיקת טעם אישי די בהכרות ראשונית קצרה. לגילוי הפרטים הקטנים צריך עבודת בלשות, בארץ לבדוק זאת כמעט בלתי אפשרי (אני אישית מזמן אספתי פרטים על ספינות מסוימות דרך חברים שעבדו בצרטרים בחו"ל). בשיטה אחת הייתי נמנע להיעזר - הולכי רכיל משועוממים שעוסקים שמציגים עצמם "מומחים" (מטעם עצמם) לשם הרגשת חשיבות ופוסלים כלי שייט זה או אחר מבלי שהפליגו או אפילו ביקרו על אחד כזה (נתקלתי כבר בכשלשה מיקים כאלו).

 

[zamibc]

תודנ על 2 התגובות אבל לא ממש

התקדמנו, לא? אם יש דרך אוביקטיבית (ואני בהחלט מבין שיהיה סעיף או סעיפים סוביקטיביים), עדיין יש רשימה של נתונים ברי מדידה, כאלו שלא יהיה עליהם וויכוח לאחר שהוחלט על הרשימה. שהניתוח לא יהיה רכילות ולא "פסילת כלי שיט" על ידי "הולכי רכיל משועממים". אז בכל זאת איך מבחינים ביניהן? בין הסוברו והפיאט והנו והמזדה?

 

[איה01]

השוואת ציוד ויאכטות

מקור מצויין לבחינה אוביקטיבית מקצועית וממוקדת של אביזרים וציוד ליאכטות ניתן למצוא בפרסומי PRACTICAL SAILOR מדובר בעלון מקצועי,חסר פרסומות המתמקד במפרטי ציוד ובחינתם בתנאים שונים. כל גליון מתמקד בפריט אחר. (וינצ'ים, חבלים, ביגוד..) ניתן למצוא גם השוואה בין דגמי יאכטות למטרות שונות. עלות המנוי כ 30$ , ומאפשרת גם עיון באתר. מומלץ מאד! www.practical-sailor.com

 

[עמוס לויט]

גם אני משתעשע ברעיון של קניית

יאכטה. וגם אני מצאתי שאין מקור שמרכז את כל השאלות שצריך לבחון בעת קניית יאכטה. לכן התחלתי לערוך שאלון כזה שיעזור לשם השוואת יצרנים שונים. בשאלון שצרפתי העלתי כמה שאלות, לא על פי סדר חשיבותם ובטח לא את כל השאלות שצריך לשאול. אני מבקש מכם ראשית, לדרג את חשיבות השאלות. שנית, להוסיף כל שאלה שעולה על דעתכם, עיקרית או משנית. לאחר שנקווץ את כל השאלות ונערוך אותם לפי סדר חשיבות יהיה בסיס להשוואה. תודה

 

[עמוס לויט]

נקווץ - נקבץ

 

[zerez]

עוד נקודות

מפרשים - פרלינג או רגיל חלוץ ג'ב רולר איך מסודרים החבלים, נוחיות עבודה מהקוקפיט האם הסירה בנויה ל SINGLE HAND עוגן כננת חשמלית ומאיפה מתפעלים אותה (כפתור קבוע או שלט רחוק) גודל לוקרים בקוקפיט נוחיות הישיבה וגודל הקוקפיט מספר חדרי שינה ונוחיותם מבנה הסלון, השולחן, שולחן הניווט מספר השקעים החשמליים בחדרי השינה ובסלון (12 ו 220V)

 

[בת ים]

פרוייקט מבורך../images/Emo45.gif

 

[ראובן זאק]

עמוס, אתה מחמיץ את העיכר

הטופס שלך מעניין ועונה על הביקורת של המידע הגלוי, הבעיה היא קודם כל בגיבוש תפיסה: "מה אתה מבקש לבצע עם כלי השייט". יש פרטים טכנים שאפשר לשפר ומורידים מחיר בקניה עקב כך. אבל אם כלי השייט (גם במצב הטכני מעולה) לא מתאים לחלק מהטרות שעבורן ניקנה הכל מיותר. לפני שבודקים את מצב הכלי בודקים מה התפיסה שעמדה מאחורי המתכנן. להסברי אתן דוגמא : הספינה "חופית" מדגם ג'יפסי 33 (של ביה"ס אורט ימי באשדוד) זכתה במקום ראשון בשיוט הערים האחרון בקלס B. ספינה זו בארבע שנים אחרונות השתתפה ביותר מ- 10 שיוטים, בחלקם לא סימה ובחלקם זכתה בכבוד המפוקפק להגיע בשלישיה האחרונה. בשיוט האחרון היגיע פיזית במקום טוב באמצע אך עקב הנדיקפ גבוהה יצאה ראשונה. מי שבנה ספינה מדגם זה (שנחשב למוצלח באירופה) לא ביקש שתצטיין בהפלגה בקידמית (בגלל זה הפסידה כל כך הרבה שיוטים) בעוד שברוחות צד וגביות -עם גיניקר היא הופכת למהירה. זאת ספינה קלה להפעלה לשיטים חופיים, גם בים קשה מתנהגת סביר (רק בקושי זזה) והנוחיות בפנים ובקוקפיט היא הטובה בין הספינות הארופאיות מאותו גודל. תפיסת המתכנן היתה לבנות כלי שייט להפלגות כייף קצרות (לא תחרויות) עם הרבה פינוק ונוחיות למשתמש. גם הועדה שהחליטה על קניתה, מצאה כי במחיר וגודל זה יהיה מרווח ביותר ללמד תלמידים להשיט יכטה.

 

[עמוס לויט]

אתה בהחלט צודק שצריך להגדיר שימושים

אבל יש שאלות הקשורות לאחזקה לטווח ארוך שאינן קשורות רק לשימוש. מלבד זאת אפשר להגדיר שאלות ספציפיות לסירות למטרות מסויימות. לשאלתך ההגדרה שלי היא כמו תמיד רב שימושית. תחרויות (מהירות וכו,) משפחתית (חופים, אגן הים התיכון).

 

[דרך הים1]

והעיקר

קיל מאיזה חומר ברזל יציקה או עופרת ציר ההגה מנירוטה ואיזה מיסבים ציוד הסיפון של איזה יצרן באיזה איכות ואיזה גודל (ספינלוקים, גלגלאות וכו), גיב רולר של איזה יצרן ואיזה גודל. חומר הבניה ושיטת הבניה חומרי הפנים: דיקט מצופה או עץ מלא רמת הגימור מאחורי הדיקט. גודל הווימנצים חיבור הונטות לגוף והתמיכות ושאלת מיליון הדולר מה יותר טוב

 

[zerez]

שאלת מליון הדולר

כמה זה עולה?

 

[Efraim]

תרומתי לפרויקט....

באופן כללי הבקשה היא לא כל כך מציאותית מהסיבות שנתנו חברי הפורום שהפנו את תשומת לבך לעובדה ש"היופי הוא בעיני המתבונן". כלומר מה שחשוב לי יכל להיות כלל לא חשוב לך. וכמובן המחיר זה אומר - יש לי טעם טוב והבנה אבל אני אף פעם לא אפליג כי אף ספינה שאני רוצה אני לא יכל להרשות לעצמי לקנות! בטבלה שצרף עמוס יש נסיון להביא את הדברים למצב שיאפשר שיקלול מסוים. לדעתי יש להוסיף את הנוסחה הבאה: דרגת חשיבות: חשוב מאוד – 4 חשוב – 3 טוב שיש – 2 לא חשוב בכלל 1 מיותר - 0 ולהכפיל בהערכת הנתון (בן 1-ל 10) לדוגמה איחסון שמדורג כ-7 יחסי, מוכפל בדרגת חשיבות של 3 ונקבל ערך יחסי של 21. לאחר כל החישובים יש לסכם את המספרים ומה שיותר גבוה יותר טוב לך באופן אישי. זה נסיון להביא מספרים לדברים שאי אפשר למדוד בדיוק רב. היתרון של הרשימה היא שלפחות לא נשכח דברים חשובים ונזניח אותם. לעומת הדברים שדיברנו עליהם הרי שקיימים מספר דברים שאכן הם קורים לחישובים של תכונות שונות של ספינות מפרש ואפשר להשוות אותם בצורה מספרית (ואפילו יש תכנה לחישובם) הנקודה היא שוב – לאחר שקיבלת תצוגה יפה של השוואת המספרים כיצד אתה משקלל את הבחירה? מה יוותר חשוב נוחיות בתנועה או מהירות? יציבות או תגובה מהירה להיגוי? כלומר קיבלת מספרים אבל שוב אתה צריך להכניס שיקול דעת אישי לגבי הבחירה. בקישור הבא (ראה נוסחאות לחישובים בקישור) תמצא מידע על שיטת ההשווא הזאת: Sail Area Displacement Displacement Length Hull Speed Motion Comfort Ballast Displacement דבר זה מביא אותי לסיכום: ככל שתלמד יותר ותתנסה יותר תקבל החלטה טוב יותר ותהיה בר מזל! (המזל מעדיף את המוח הפעיל) וכמובן שבספינות הידע העליון הוא היכולת לתכנן ספינה מההתחלה. לכן הוספתי קישור למאמר משנת 1999 שמנתח 5 משתנים הקשורים לגוף המפרשית ונותנים שוב נתונים מספריים לשימושך... במאמר נערכה השווא של חמש משתנים הקשורים לצורת גוף הספינה והשפעתם על התנהגות הספינה. 1. stern overhang; 2. LCB-LCF separation; 3. prismatic coefficient, 4. displacement length ratio 5. beam draft ratio. כמו כן תרומתי לקובץ של עמוס: חומר בניה סוג המערך (חד תרנית דו תרנית) שטח מפרשים, כמות המפרשים (מקום איכסון לנוספים) מבנה הגוף, עמדת הגוי אחורית או אמצעית (קיל מלא, קיל חלקי) ציוד בטיחות והצלה (אסדה – מספר האנשים) ציוד בטיחות אלקטרוני. סירת שירות – גודל, נוחיות, מנוע, משוטים, מפרשים, שיטת הרמה של סירת השרות ומיקומה. חימום וקירור (מיזוג אויר?) הגנה בפני רוח גשם וגלים של עמדת ההיגוי. (עמדת היגוי נוספת פנימית?) עמידות בפני תזוזה פתאומית (מה קורה בתוך הספינה כאשר חטפתה גל עם מהפך לא רצוי? האם כל תכולת הארונות והאיכסון על הריצפה?) מיכשור ומערכות עזר – תקשורת VHF, SSB, GLOBAL PHONE, E_MAIL, INTERNET, מערכות בישול תנור, כמה להבות, אפיה, תנור גל (MIROEAVE) מקרר, מקפיא עמוק, מטבח גודל, נוחיות, בטיחות (יציבות בזמן סערה) מספר המיטות הקבועות, יציבות בסערה + אמצעי קשירה של היושן. איכסון בגדי סערה (יש ארון שמקבל אורור טוב ולא יהרס מהמים שדולפים מהבגדים) גודל המקלחת והשרותים. אפשרות לשימוש בשרותים בזמן סערה. כמות ברזי הים ומיקומם (אפשרות אטימה במקרה דליפה או שבירה) גנרטור עזר (סוג, איכות, כוח) אפשרויות תיקון מערכות (גישה לחדר מנוע, לבטריות, לכבלים חשמליים, למכשירם) מערכות בידור (טלויזה, וידאו, DVD, CD, רמקולים בחוץ ובפנים...) גודל שולחן האוכל בפנים ועל הסיפון יחסית למספר המיטות והאפשרות לקבל אורחים. פרטיות בזמן הפלגה. בטיחות בפני נפילה מתחת ומעל לסיפון (נקודות החזקה ידנית – נקודות חיבור חבקי בטיחות על הסיפון) קיום מערכת הרמת אדם (חסר הכרה) מהים לסיפון. אפשרות לדייג (שטח אחורי לחכות דייג, ולטיפול בדגים - ניקוי) אפשרות (ונוחיות) עליה וירידה מאחור ומהצד – כניסה לים לשחיה, ירידה לסירה וירידה לחוף, מקלחת חיצונית לשטיפה לאחר שחיה, חיבור מיים לשטיפת מנוע עזר. חדר עבודה (מקום בו אפשר לתקן דברים ולאכסן כלי עבודה נדרשים) תכנון פנימי וגובה התיקרה (נוחיות לחיות בלי לדפוק את הראש במשהו קשיח) עמדת נווט ואפשרות לפרוש מפה ולעבוד בנוחיות. כמה צריך להוסיף במחיר בשביל דברים שחשובים לך (בן 20% ל50% תלוי בך) כמו מפרשים לרוח קלה (ספיניקר) מפרשי סערה, עוגן סערה, עוגנים נוספים או גדולים יותר, ודברים אחרים שלא כלולים בספינה הבסיסית.

 

[עמוס לויט]

שיטת החישוב

בהחלט קלעתי לדעתם של גדולים... כך חשבתי לעשות את השיכלול בסופו של דבר. אלא שלפני שנגיע למיקום של כל נושא לפי סדר החשיבות אני רוצה לאסוף את כל השאלות הרלוונטיות. בשלב הבא לדרג את כל אחד מהנושאים לפי סדר החשיבות ובסוף לקבל את אותו מספר "קסם" שייצג את התאמת היאכטה לדרישות האישיות של המזמין. קיבלתי ממך ומהאחרים הרבה מאד נושאים שיש להוסיף ולהשלים בטבלה שהתחלתי בה. לאחר ארגונה מחדש אני אפרסם אותה שוב. אנא המשיכו והעלו כל נושא שעל פי דעתך (דעתכם) צריך לכלול בטבלה.

 

[Alex33]

רשימה קצת אישית של דברים להשואה...

לאחר שהנתונים המרכזיים נבדקו.. דברים שברובם ניתן עם עין טובה, מישוש והגיון בריא להבחין גם ללא ידע מעמיק בתיכנון כלי שייט . רשימה אישית, עדיין חלקית, מקווה שתוסיף לנדבך המידע שכבר הוזכר. אבל שלא יובן כאן שזה במקום בדיקות רציניות אלה של נתונים, רק בנוסף. רובן מתייחסות לתת מערכות, בעיקר לאלה שנותנים לנו להרגיש נעים ונוח בסירה. מאמר קצת ארוך.. ראשית רוב הסירות שצוינו משתייכות לקבוצה הגדולה הידוע בשם הכללי Cruiser-Racer , דומות במבנה, במשקלם הקל יחסי, ביחס קיל/דחי נמוך למדי, סירות קלות, עם תחתית שטוחה למדי (זה הקטע של הracer לדברי המוכרים) דברים שהייתי רוצה ובודק בסירה כזו, כאילו ..MICA חדשה

, אבל באורך 40 -41 רגל. 1.לסירה בגודל זה הייתי בוחר קונפיגורציה של 3 חדרי שינה. בגודל זה יש מספיק מקום גם לחדרים וגם לנפח ציוד בלוקרים, ובסוג זה של סירות, במקרה של שני חדרים, החדר האחורי האחד גדול מידי ויש בזה בזבוז נפח.אם אין שימוש באחד החדרים, תמיד אפשר להעמיס בו "ציוד רך". מאידך ,בהפלגות ארוכות לחו"ל עם 4-5 חברים ( ולא כולם זוגות..) יש חשיבות גדולה לפרטיות שחדרים נפרדים מעניקה. בקיצור, בחדר שינה ניתן לשים ציוד, אנשים אי אפשר להלין בלוקר..בעיני יש גם עדיפות לשירותים כפולים, שני במפנה שונה, לצורך שרידות ,אבל בגודל סירה זה הדבר כמעט סטנדרטי. 2. הייתי בוחר את המנוע הגדול ביותר האפשרי, ללא פשרות, אפילו בתשלום נוסף. לסירה בגודל זה מנוע 50-55 כ"ס, אפילו יותר אם אפשר. 40 כ"ס..זה גבולי לסירה כזו. נתוני היצרן או טסטים של סירה חדשה, "נקייה" למטה, ריקה מציוד..אינם מציגים תמונה אמיתית לסירה בשייט ממושך. 3. מיכלי מים ודלק גדולים, דלק ( ל 50 כ"ס) לא פחות מ 150-200 ליטר, מים לא פחות מ350-400 ליטר. להפלגות קצרות או תחרות, לא ממלאים הכל. כמובן פתח גישה לניקוי המיכלים, ברזי פתיחה סגירה לכל מיכל ( דבר הגיוני אבל לא תמיד קיים), גישה למנגנון המדידה. 4. קוקפיט גדול ונוח.. בינינו, באזורנו זה המקום בסירה בו "חיים" רוב הזמן,יושבים, נחים, שוכבים, אוכלים וכמובן נוהגים את הסירה. אז בבקשה, בלי תירוצים, קוקפיט גדול,עם קונסולה מרכזית למכשירים רבים ולשולחן מתקפל אבל יציב ומשמעותי, מושבים רחבים עם גובה משענת גב סבירה גם בחלק האחורי של הקוקפיט. מושב הגאי מקושת כלפי מעלה לישיבה נוחה וגבוהה בהטיה, מושב שמאפשר ישיבה נוחה עם מרחק נוח בין ההגה ליושב,הגה גדול אבל לא מפריע לתנועה סביב..כיסאות פינתיים זה דבר נפלא שרק עתה האירופאים, באיחור גדול, מתחילים בחלקם לחקות את האמריקאים.. ולצרכי ההפלגה שצווינו, שלא יספרו לי שבקוקפיט רחב מידי לא ניתן לתמוך עם הרגליים בצד הנגדי בהטיה. לזה יש את מבנה הקונסולה עם בליטה בריצפה- אם היא מוצקה- במרכז..כמובן ירידה נוחה למים מאחור באמצעות סולם חזק ובטיחותי, מקלחת קוקפיט.חובה לטעמי לרכוש "במקור" בימיני (גדול!!) וספריהוד, עדיף מקוריים ( או קבלן משנה העובד עם היצרן בחו"ל במפעל). התאמות מקומיות מאוחרות יותר יראו לרוב..פחות אסטטיות בעיקר בעבודת המתכת. לא לחסוך בזה, זה גם נוחיות וגם בריאות. 5. חלונות ופתחי הסבירה. עדיפות ל חלונות רבים ונפתחים לאוורור, בעלי מסגרת מתכת ובגודל סטנדרטי, בקבינה ובחדרים. אופנת משטחי פרפיקס או פולי קרבונאט גדולים, בעלי צורה לא סימטרית, המחוברים ישירות לגוף עם ברגים וסיליקון הולכת וחולפת היום בהדרגה לאחר "פריחה" בשנות ה שמונים והתשעים. חלונות כאלה אינן תואמים לאזורנו, הם רק הופכים את פנים הסירה לחממה, וכאשר הסיליקון מתייבש או בהשפעת התפשטות והתכווצות שונה של החלון הגדול ( מידי) והפיברגלאס של גוף הסירה, דליפות מציקות יתחילו כבר לאחר שנים אחדות..יש להעדיף חלונות בעלי יכולת כוונון של מנגנון הסגירה, אחרת לאחר שהאטימה הגמישה תתישן ותהיה דקה יותר, יתחילו דליפות. גם כאן צריך להסתכל ולהפעיל את ההיגיון ולהעדיף מנגנוני סגירה שנראים ומרגישים מוצקים ומשמעותיים יותר, גם אם על חשבון קלות או מיידיות הפתיחה שלהם.לגבי פתחים בתקרה, רצוי שחלקם יפנה לכיוון השני לאוורור טוב יותר ולהתאמה למזג האוויר, לא כולם עושים זאת. חובה חלון נפתח מעל התנור במטבח, מעל השירותים ולטעמי לא פחות מארבעה חלונות נפתחים בסלון. לשמירה על הריפוד נגד שמש חובה וילונות/תריסים על כל החלונות והפתחים בתקרה. התקנה מקורית שלהם יתרון, גם אם לפעמים הם..עדינים מאד ( הוילונות והמסילות שלהן). דלת הכניסה חייבת להיות מסיבית, עם מקום נוח לאכסון בהפלגה, עם נעילה חזקה נגד פריצה, ועדיף דלת שנכנסת אנכית למסילות מתכת המחוברות חזק לגוף הסירה על פני מסילות מפלאסטיק הנסדקות בשמש עם השנים..יש סירות שיש להן דלתות קטנות שנפתחות הצידה, לטעמי רעיון נחמד ומעשי. 6.עבודות מתכת חזקות ואיכותיות. ראשית יחידות הגדר בחרטום ובירכתיים, יציבות , רגליים מחוזקות היטב, לא מתנדנדות.בהרבה סירות ההשקעה בזה..גם בגודל וגם שיטת ההרכבה היא...מינימאלית. לבדוק את עמודי הגדר האם הם מעוגנים היטב בגוף, עם פלטת בסיס המחוברת ביותר מבורג אחד לגוף, והאם זה לא מתנדנד שמחזיקים בזה. גם ברמה הבטיחותית וגם כסימן לרצינות ההשקעה, הייתי מתייחס ברצינות לתת מערכת זו. בהמשך הייתי בודק את פלטת המתכת בחרטום לחיבור הואנטה ולמתקוני מוביל העוגן, בודק משווה בין ה"מוצקות" ,הגודל והעובי שלה, כמו גם איכות החיבור והתאמה המדייקת לחרטום. מי ש.."חוסך" עלינו, זה יראה גם כאן בפחות חומר, פחות ברגים,פחות התאמה מדייקת. הייתי מעדיף בגודל זה סירה עם מובילים לשני עוגנים., ובודק נפח גדול ובעל מבנה הגיוני ומעשי של תא העוגן. כננת חשמלית בגודל זה חובה ( והאם זה בתוספת תשלום..??). שליטה נוספת על כננת העוגן מהקונסולה בקוקפיט הוא עניין קטן וזול להתקנה אבל מעשי בצוות מצומצם מאד. עוגן טוב של פירמה מוכרת ולא.."חיקוי" שלו..יתרון. כהערה כללית לנושא המחיר , חובה להתייחס ולקבל את המחיר הסופי כולל כל האופציות והתוספות שביקשת , חלק גדול מהן, במפתיע לצרכן,יהיה כרוך בתשלום לא קטן..יש סירות בהן אפילו מנוע למקרר, חיבור 220V וכננת עוגן חשמלית הן תוספת בתשלום. מחירה של הסירה הריקה מתוספות וב"בשער המפעל" חסר משמעות, הוא רק גימיק שיווקי, הנמוך לעתים ב 20% ויותר מהמחיר הסופי..בהכללה, הסירות האמריקאיות נותנות יותר תוספות במחיר ההתחלתי, האירופיות פחות, אבל יש הבדל משמעותי גם בין האירופאיות אחת לשנייה. סיום חלק א'

 

[Alex33]

המשך, חלק ב' ואחרון לרשימה האישית..

המשך, חלק ב'ואחרון. ולגבי פנים הסירה : 7. הייתי בודק את הכמות ובעיקר את הנפח הכולל של הארונות בסלון ובחדרים, עם הדגש ברור למטבח ולסלון.הייתי מעדיף את הארונות שיש להם פתחי אוורור, בעיקר אלה המיועדים לאוכל ולבגדים. מדפים ארוכים וצרים בסלון ובחדרי השינה..לא הדרך המעשים גם אם החסכונית ליצרן לאכסן ציוד. לא הייתי מסתפק בפחות מ 4 ארונות עליים בסלון, בנוסף לארונות המטבח השונים. ובנוסף לארון ציוד ניווט. הייתי בודק את יכולת האכסון מאחורי משענות הסלון ומתחת למושבי הסלון. לעתים אלה תפוסים במיכלים ומצברים..אם זה ישים, יש שם נפח משמעותי.לעתים עם גישה טובה ניתן לאכסן דברים מתחת לפיולים, בסירות שיש גישה נוחה , שהפיולים ( רצפה) לא מוברגים קבוע לגוף. לטעמי, נפח אכסון סביר ,כמות הארונות ואיכותם מראה שוב על רמת השקעה מול רמת..חיסכון.שהרי זה הרוב..נגרות, וזה עולה. 8. הייתי בודק את כמות ועוצמת התאורה בעיקר בסלון ובמטבח, לכל סירותיי התקנתי בהמשך תאורת ניאון חסכונית ומאירה יותר בנוסף לנורות ליבון או הלוגן, כמו גם תאורה אדומה באזור הסלון/מטבח להפלגת לילה. 9.המקרר אביזר חיוני באזורנו. בסירה בגודל 40 הייתי מצפה כיום גם למקרר גדול וגם למקפיא . הייתי בודק "עובי דופן" של בידוד ואיכות האטימה, מאד חשוב באזורנו לשמירת הקור ופעולה חסכונית של המקרר, לא כולם..מקפידים על כך. הייתי מעדיף סירה שיש לה מקרר גדול וחלוקה פנימית נוחה כדי לא לחפור כל פעם כדי להגיע למוצר..הייתי מצפה כיום אפילו לשני מקררים לסירה בגודל זה ( זו גם יאפשר שרידות אחת מהן בתקלה)..אשמח לקבל משטח עבודה במטבח בגודל סביר, לא רק על דלת המקרר או על משטח כיסוי התנור והכיורים. אעדיף מטבח בצורת ר' או ח' על פני מטבח ליניארי, ידידותי ובטיחותי יותר לשימוש בהפלגה. 10. לגבי עבודות פיברגלאס: ניתן לבחון זאת לעתים מאחורי משענות הסלון, מתחת לפיולים, פנים/תחתית תא העוגן. האם כל המשטחים והזויות מוחלקים וצבועים גלקוט מתאים עד לגובה קו המים פלוס וללא סיבים בולטים ופינות עוקצניות או סיבים יבשים?? האם הקדחים שנעשו למעבר צינורות מים וחשמל עוגלו ונצבעו גם הן או הושארו פיברגלאס גלוי מחוספס שבהמשך גם יספוג רטיבות ומים ללא אטימת הצבע המתאים?? כנ"ל בחלק הפנימי של מכסי הלוקרים בקוקפיט.. ומה עובי הדופן של מכסים אלה" ומה מידת הגמישות שלהם?? ( רצוי שלא..)ומכסי לוקרים במדרגה האחורית של הקוקפיט, אם יש כאלה, האם הם אטומים למים ( גלים נשברים מאחור) עם gasket מתאים או רק הדבקה של פס גומי דק יותר לרושם מאוטם בפועל? ואם נרים את משענות הסלון או בתוך הארונות, נוכל לראות את הגימור ואת האיטום של חיבור הסיפון deck לגוף הסירה. באיזה מידה זה נראה מסיבי, מסודר,אטום, סימטרי,"נקי", עם גישה טובה, כמובן בהשוואה בין הסירות שציינת.. למרות שיצרנים רבים מהמוזכרים "ויתרו" על ברגים עם אומים בצד שני לצורך חיבור הסיפון לגוף לטובת ברגיי עץ, בטענה שאין לזה השפעה על החוזק, אעדיף אישית את השיטה הישנה הנראית חזקה יותר. נכון, אף אחת מהסירות שציינו בשאלה איננה Helberg Rassey או AMEL או NAJAD ..שם הסטנדרטים...אחרים. ובכל זאת...יש היום סוגי gelcoat שעמידים יותר לשמש או ל"פציעה" יותר מאחרים. רצוי לבדוק בנתוני הסירה. רצוי להסתכל באלכסון בקרינה ישרה על המשטחים החלקים של הג'לקוט בסיפון, לרוב במשטחים האלכסוניים של מבנה הקבינה. אי סדירות בייצור יראה שם בשבירה .."גלית" של האור לעומת החזר אור אחיד. כמו כן , אם חסכו בעובי שכבת ציפוי הג'לקוט, מבנה הסיבים של הפיברגלס מתחת לציפוי יבלוט קלות בזוית ההסתכלות המתאימה. שווה לבדוק.. 11. לגבי עבודות העץ והרכבתם.. גם כאן לבדוק מסיביות, חוזק חיבור הריהוט לגוף הסירה,( לנסות להזיז) עובי ציפויי העץ ( כן יש בהם הרבה ציפוי ופחות עץ מלא מבעבר..) באיזה מידה הגימור של החיבורים הרמוניים , האם הוארניש מבריק בצורה אחידה או יש..שינויים בברק( שמראים על מספר שכבות קטן מידי או עבודה "חפיפית") . באיזה מידה יש התאמה בכיוון הדוגמא של העץ ושל פנלים שכנים.?? באיזו מידה שיטת הנעילה של הארונות נוחה לתפעול והאביזרים עשויים מחומר איכותי ולא "דמוי מתכת" או פלאסטיק גס למראה??אישית הייתי מעדיף לריהוט פנים, גם מטעמי אחזקה וניקוי , וארניש על פני שמן טיק. באיזה מידה יש שימוש נרחב (ולא אחיד) בחומר מילוי בין יחידות הריהוט לגוף הסירה, או בינם לבין עצמן כמחפה על חוסר דיוק בהרכבה?? אחת הבדיקות היא בהפלגה: האם בקדמית חדה וrolling הריהוט "חורק" ואולי קצת "זז" במקומו, אבחנה שניתנת לעשות בעיקר בדלתות בין חדרים ושינוי המרווח בין הדלת למשקוף. זה יכול להראות גם שכל גוף הסירה "עובד" ומתעוות תחת עומס, לעתים זה גם פונקציה של כיוון לא נכון ולא סימטרי של ואנטות..יש משווקים שישבעו שזה "טבעי", שככה בונים היום סירות וכו'. אישית, אעדיף בכל זאת סירה חדשה שחורקת..הכי פחות שאפשר. אולי כזו שיש בה חיזוקים טובים יותר בגוף, לא רק "שוקולד" לחיזוק בתחתית אלא גם מסילות חיזוק אורכיות מקבילות המחוברות בלמינציה לגוף, עדיף יותר מאחת, וקירות אנכיים ( Bulkheads ) המחוברים גם הם בלמינציה לגוף בכל הקיפם ( לא בטוח שישי בין הסירות שציינת כאלה שעדיין נוהגים לבנות כך, שיטה חזקה שבעבר הייתה סטנדרט לבניה..) 12. סיפון שאינו גמיש או חורק שדורכים עליו, חספוס טוב שעובד גם ב"רטוב" בכל המשטחים.ידיות אחיזה ארוכות וחזקות להתקדמות בטוחה לקדמת הסירה. ברווזים הכי גדולים שאפשר, גם באמצע הגוף, רצוי עם מובילים איכותיים הגדר לחיכוך מינימאלי, רצוי נירוסטה לא אלומיניום. רצוי גדר אלומיניום עם חורים , כדי שאפשר יהיה לחבר גלגלות שונות לפי הצורך. ולסיום, "פינוק קטן" לא ממש שייך לנושא, אבל אעדיף סירה המותאמת או הנותנת אופציה ל..מזגן. לאחר שנים רבות ומספר סירות, הגעתי למסקנה שבאמת לאזורנו זה משהו שמעלה את איכות החיים במרינות. התקנה מאוחר יותר בארץ..תמיד תראה פחות יפה, ולרוב תעלה יותר מאופצית היצרן למזגן ימי טוב עם התקנה במקור. ..לא נגעתי עדיין בצנרת ומערכות מים וחשמל, ברזי seacock ,מכשור,ביצועים, אבל כבר אמרתי שזו רשימה חלקית..ואישית...וכבר מאוחר.

 

[ראובן זאק]

המלצה על סיפרות מקצועית בנושא

במסגרת חיפוסי אחרי מספר ספרים בתחום הים באתר של ADLARD COLES (חברת הפצת ספרים מקצועיים גדולה) ניתקלתי בספר מתאים לדיון זה : Reeds Yacht Buyer's Guid מאת Fred Barter ניתן למצוא את תאור הספר ב- Book list שבאתר שמופיע למטה. מחיר הספר 18 לירות אנגליות. מתוך הכרת הסיפרות של הוצאה זו למי שזה חשוב ההוצאה כדאית. ניתן להזמין דרך אינטרנט.

 

[עמוס לויט]

הסתכלתי בספר

לפי התאור הקצר שמתלווה באתר, ספר זה סוקר את תכונותיהן של יאכטות שונות והתאמתם לדרישות השייט השונות. נגיע לנקודה זו אחראי 1) שנבנה את השאלון. 2) נסקור את הצרכים 3) נתלבט בין כמה יאכטות אפשריות.

 

[zamibc]

1.האם אפשר להתייחס למערך התמיכה של

של החברה היצרנית? כמה זה חשוב בהתייחסות למכלול הנקודות שהועלו על ידי החברים. 2. האם כל החברות מתייחסות אותו הדבר לנושא AFTER SALE? אחריות? תמיכה טכנית? 3. האם יש הבדל בין החברות השונות המוכרות יאכטות וציוד בארץ? 4. מהו משקלו של המוכר SALESMAN בתהליך המכירה? עד כמה כישוריו משפיעים על הקניה? 5. האם איש מכירות טוב יותר, מלומד יותר, עם ניסיון רב מוכר יותר? האם הוא יכול למכור "קרח לאסקימואים"?