גמילה

אני חושבת שזה בסדר גמור

יקח כמה ימים ויום אחד יפול האסימון והפיספוסים יהפכו לנדירים. ביום הראשון היא פשוט מאוד התלהבה ועכשיו ההתלהבות פחתה. בגלל שאצלי זה אף פעם לא בא מהילדים אז גמלנו עם פרסים. אבל נראה לי שאתם לא צריכים.
 

yaelyb

New member
אצלנו התחילו גמילה בגן...

אמנם שלי עדין לא כ"כ בשל ובשבילו השירותים עדין משחק. א-ב-ל, בעייני אסור לך להפסיק את הגמילה בגן להודיע לגננות לשלוח חליפות ותחתונים ואולי גם סיר (תלוי בגישה של הגן) חלק מהתהליך זה הפספוסים ובקשר לתחתוני פןל אפ המליצו לי לא פעם לא לשים להם כי כמו שהסבירו לך הם צריכים להרגיש שמתפספס להם ואז הגמילה יותר מהירה ואפקטיבית. שיהיה בהצלחה, וגמילה קלה
 

חמדת35

New member
../images/Emo207.gif גמילה

הפעוטה בת שנה ו 11, בטרום גמילה-גמילה כבר המון זמן: מגיל 7 חודשים עשתה לפעמים פיפי בסיר. מגיל כשנה וחצי יש לה ישבנון קבוע באחד מחדרי השירותים. כבר כשלושה חודשים קקי יש כמעט רק בשירותים. בחודשיים האחרונים יש כמה שעות ביום שבהן היא בלי חיתול: בבוקר לפני טיול הבוקר (כשעה שעתיים) ואחרי שקמה משנת הצהריים עד האמבטיה (אלא אם יוצאים). לפעמים גם בשינת הלילה. היא עם מטפלת בבית. היא לא יודעת לעשות פיפי בכריעה - פשוט לא יוצא לה. לכן בחוץ אנחנו תמיד עם חיתול. יש לנו בין 0 ל 6 פספוסים ביום, תלוי עד כמה אני ערנית ועד כמה מזמינה אותה לשירותים. היא מצליחה להתריע בזמן רק על חלק קטן ממקרי הפיפי. אין לה שאיפות להיות "כמו" אף אחד. אין לה דוגמאות של נגמלים והיא לא בגן. שאלות: האם יש שלב שאליו יש להתקדם, כמו להפסיק חיתול לחלוטין? היא לא דורשת את זה. האם יש דרך ללמד השתנה בכריעה? האם יש דרך ללמד להרים ולהוריד תחתונים? כשהיא ערומה היא נוטה ללכת לשירותים גם לבד.
 

adika31

New member
../images/Emo207.gif בעיות גמילה בגן ../images/Emo7.gif

בני בן שנתיים , אחרי יום ההולדת שלו בגן הוא החליט שהוא רוצה לעשות בשרותים והוא רוצה תחתונים( הרבה לפני הייתי נותנת לו כך סתם לשבת על הסיר או האסלה) בשמחה רבה הורדתי לו טיטול והתחלנו גמילה בבית , בגן הגננת עקמה קצת את האף ואמרה להביא אותו עם טיטול עד שיעשה קקי ואח"כ היא תוריד לו, למרות שלא היה נראה לי שתקתי , הילד מסרב לטיטול ולכן שמתי לו פול אפס , ביום שישי הגעתי לגן והנה בשעה 12 הילד עוד עם הפול אפס , ופתאום ירד לי האסימון למה הילד לא מתלהב ללכת לסיר ולמה בגינה הוא לא כ"כ משתף פעולה, כששאלתי את הגננת למה הילד עוד עם הפול אפס הסייעת קפצה ואמרה הוא עוד לא עשה קקי , והסברתי להם שהוא לא עושה כל יום קקי ואם הוא לא יעשה אז הוא ישאר עם הפול אפס כל היום??? מה לדעתכם אני צריכה לעשות? אההה שכחתי לציין שאני שנה הבאה לא ממשיכה באותו הגן והגננת יודעת ונראה לי שזאת הסיבה שהיא לא ממש משתפת איתי פעולה( היא יודעת שאני עוזבת בצער מסיבות כלכליות) האם להחזיר אותו לטיטול ולגמול אותו בחופש?
 

פלגיה

New member
לדעתי

להמשיך לגמול אותו בבית אחר הצהרים ובסופי שבוע. היה עדיף כמובן לקבל שיתוף פעולה מהגן, אבל גם היעדר שיתוף פעולה הוא לא סיבה להחזיר את החיתול.
 

n o a p

New member
../images/Emo41.gifקקי הצילו!!../images/Emo41.gif

בדיוק השרשור בשבילי. איתי בן שנתים ושמונה נגמל באופן מפתיע בסוף שבוע אחד לפני שבועיים (אנחנו מארה"ב והגמילה פה היא בסביבות גיל 3. הראה נכונות, ופשוט היה אצלנו סוף שבוע ארוך אז קניתי לו תחתונים של תומאס ומאוד הוא עם תחתונים במשך היום), פספוסים של פיפי יש פה ושם אבל ממש לא רציניים. הוא הולך לגן גם עם תחתונים והגננת משתפת פעולה מצוין ואין שם פספוסי פיפי (הוא גם ישן צהרים עם תחתונים). הבעיה מתחילה בקקי, בהתחלה הוא עשה בסיר אבל אחרי כמה ימים הוא כנראה פיתח פחד והוא לא מוכן לעשות בסיר ועושה רק בתחתונים. כשאני מבקשת שיעשה בסיר הוא אומר "אבל למה?", לא משנה כמה נסביר, וכמה הבטחנו פרסים זה לא עוזר. מה עושים? הוא מצידו מוכן אפילו לחזור לחיתול, והוא לא מבין מה הבעיה בלעשות קקי בתחתונים...אני מצידי לא חושבת שלהחזיר לחיתול או לפול אפס זה פתרון נכון (דרך אגב הוא עם פול אפס בלילה אבל הוא לא עושה קקי איתם, הוא לא מחכה לפול אפס בשביל הקקי). מהנסיון שלכן מה לעשות?
 

adidimom

New member
גם אצלי הנושא עדיין לא נפתר...

עדי בן שלוש (השבוע יומולדת!!!) נגמל כבר לפני כחודש וחצי מפיפי בצורה די חלקה. הפספוסים הולכים ומתמעטים עם הזמן, ויש ימים שהוא מהבוקר עד הערב עם אותם תחתונים... אבל קקי... לא מוכן בשום אופן לעשות בשירותים או בסיר, רק בחיתול או בתחתונים. הוא מתחבא מתחת לשולחן בסלון או באיזה פינה, עושה וחוזר לענייניו. אמרו לי לרדת ממנו, לא לדבר על הנושא ולא להציק לו. הוא יודע שצריך לעשות בשירותים, הוא פשוט לא רוצה עדיין. מאוד קשה לי עם זה, אבל החלטתי לרדת ממנו ופשוט לא להגיב. אם עושה בתחתונים, אני מתייחסת לזה פשוט כמו פספוס של פיפי, הולכים, שוטפים, חוזרים לשגרה. דווקא אני רואה איזשהי התקדמות מזערית מאז שהתחלתי בשיטת ה"אין תגובה" (לפני כשבוע). הוא התחיל להגיד לי מייד אחרי שעשה בתחתונים (קודם פשוט היה עושה וחוזר לענייניו ואני הייתי מגלה לפי רטיבות, ריח וכד'), אז כבר יש התקדמות. אני רואה שהוא כן רוצה לעשת בשירותים, סיר, אבל כנראה צריך לעבור איזה מחסום לבד. הבטחנו לו פרס גדול שהוא מאוד רוצה (כמה מכוניות), והוא כל יום מודיע לנו שהוא יעשה היום בסיר ויקבל את הפרס, אבל עדיין לא עושה זאת באמת. אז יום יבוא... בהצלחה!!! תעדכני אם גילית איזה שיטה אחרת שעובדת.
 

היילדה

New member
תופעה ידועה ומציקה...

יש להרבה ילדים פחד מהקקי שיוצא. גם לבת שלי היה- וסיכמנו איתה שכל פעם שהיא רוצה לעשות קקי שתגיד לנו ונשים לה חיתול, ושקקי תעשה בחיתול- היא הסכימה ואח"כ עברה לעשות גם בסיר (לעבור לישבנון לקח לה עוד שנה). יכול להיות שזה הלך לנו יחסית בקלות- כי היא מאד איסטניסטית, והיא לא אהבה להתלכלך. בכל מקרה צריך הרבה הבנה שזה שלב שקשה להם הרבה יותר מהפיפי. זה מפחיד אותם. פעם אחת כשהיא בטעות פספסה קקי על הרצפה (הייתה ערומה) - ראינו שהיא פשוט מפחדת מעצמה וממה שהיא עשתה. אז חיבקתי אותה, ואמרתי לה שתעשה עוד כשאני מחבקת אותה... אז היא הסכימה לעשות עוד (על הרצפה) כשאני מחבקת אותה- ונראה לי שזה היה השלב שהכי קידם אותה. בפעם הבאה שהיא הייתה צריכה לעשות - הכנסנו לה את הסיר מתחת כשהיא עשתה קקי על הרצפה (תוך כדי שאני מחבקת אותה ואמורת לה שזה בסדר, וטוב), וכך לאט לאט עד שבסוף היא הסכימה אפילו לשבת על הסיר ולעשות שם. בהצלחה רבה רבה.... מקווה שהייתי ברורה, פתאום נראה לי שכתבתי בצורה מבולגנת...
 

n o a p

New member
תודה עודדתם אותי מאוד

אני אנסה להתעלם מהנושא כמה שאפשר, אני יודעת שזה מה שאני צריכה לעשות אבל קצת קשה לי... בגן ממש לא עושים מזה סיפור, הם מחליפות לו ומנקות אותו בלי להתרגש וממשיכות הלאה, כל מה שהיה לגננת המסכנה להגיד לי הוא שכל זמן שלי לא אכפת לזרוק זוג תחתונים לפח ביום אז גם היא בסדר עם הנושא..(הגננת לא ממש מסכנה פשוט אחרי שניקיתי את איתי פעמיים ראיתי עד כמה זה מגעיל וזה הילד שלי, אז אני מרחמת עליה שהיא צריכה לעשות את זה כל יום בשבוע..). נראה מה יוליד יום, נמשיך לתמוך ולחכות בסבלנות שיפול האסימון או שיעלם הפחד.. תודה רבה לכם
 

adidimom

New member
בהתחלה מפספסים הרבה, לא להתרגש...

הם לומדים מהפספוסים שלהם מתי צריך להגיד קודם, הם לומדים להכיר את התחושות שלהם, כך שזה חלק מתהליך הלמידה וזה טבעי לגמרי. אני לא ממליצה על להחזיר חיתול או פול-אפס (מלבד בשינה כמובן), זה מטשטש את תחושת הרטיבות ומעכב את התהליך. את תראי שעם הזמן, הפספוסים ילכו ויתמעטו עד שייעלמו כמעט לגמרי (גם ילד גמול לחלוטין יכול לפספס לפעמים, קשה להם להתנתק ממשחק או משהו... לא קרה כלום). אם מפספסת, להחליף, לנגב את הרצפה ולהמשיך הלאה. את יכולה להגיד לה פעם אחת "בפעם הבאה תגידי לפי לפני כדי שנעשה בשירותים". אבל לא להטיף או לכעוס... חשוב לזכור שזה תהליך שיכול לקחת בין כמה ימים, כמה שבועות וגם כמה חודשים. כל ילד והקצב שלו. אל דאגה, אף ילד לא מגיע לכיתה א' עם חיתול!!! (ממשפטי הסבתות המרגיזים, אך נכונים...) בהצלחה!!!
 

היילדה

New member
../images/Emo207.gif גמילה בלילה../images/Emo199.gif

סיפרתי פה על הבת שלי בת 3 וחודשיים שרצתה לישון בלי טיטול, ואני לא הייתי בטוחה שהיא מוכנה, אז אמרתי לה שלא מורידים טיטול לפני שהיא קמה יבשה. אבל מי שואל את אמא?
באותו לילה, אחרי ששמתי לה טיטול ויצאתי מהחדר, הגברת הורידה את הטיטול, וישנה ללא טיטול כל הלילה. בבוקר- המיטה הייתה יבשה
, ובגלל שלא ידענו שהיא בלי טיטול- היא עשתה פיפי של בוקר על הרצפה (לא נורא). בלילה אחרי זה- ישנו בלי טיטול שוב (למרות שאבא שלה ניסה לשכנע אותה שהיא רוצה טיטול- היא ממש לא רצתה) ובבוקר המיטה הייתה יבשה ורצנו לשרותים- והספקנו להגיע בזמן (בעזרתי, טוב ששמעתי אותה זזה). בשבת- ישנו בלי טיטול ובבוקר קמנו לקול בכי- "אני רטובה" - עשינו במיטה..... (כשבדקתי ב 3:00 בלילה- היא הייתה יבשה, אז כנראה זה פיפי של הבוקר) בקיצור כנראה שאם נרצה או לא- אנחנו בגמילה
. רציתי לשאול- מה צריך לעשות בבוקר כדי שהיא תגיע לשרותים בזמן? השארנו את האור בשרותים דולק, ואת הישבנון על השרותים ואת הדלת שלה ושלנו פתוחה (כדי שנשמע אותה), אבל זה נראה שכל בוקר הפיפי לא מצליח להגיע עד השרותים...
אשמח לעידודים ותמיכה.... (
אין לי כח לעוד תקופת גמילה ארוכה ארוכה כמו שהיה עם גמילת יום... כן, עוד יש לי סיוטים מאז...)
 

דיינו

New member
קודם כל מזל טוב!

שנית, נראה לי שאתם עושים את הדברים הנכונים, והייתי רק נותנת לזה עוד זמן - זה בסה"כ שלושה ימים... חמותי דוגלת בלשים סיר לילה בחדר של הילד, למקרים כאלה. לי באופן אישי לא התחשק לעשות את זה. כשאת אומרת בוקר, דרך אגב, כמה מוקדם את מתכוונת? והאם זה השעה הרגילה שלה או שזה קורה מוקדם יותר?
 

היילדה

New member
תודה, היום לא פספסנו!!!!!

הי , היום אני יותר אופטימית.... אולי בגלל התגובה שלך..... היום התעוררתי פעם אחת באמצע הלילה כי הייתי בטוחה שהיא מתעוררת, אבל אלו היו סתם נערים/ילדים שדיברו ברחוב (תהרגו אותי אם אני ידעת מה היה להם לעשות שם ב 3:00 בבוקר....), ואח"כ ב 5 וחצי, שאז היא באמת קמה, רצתי אליה וביחד רצנו לשרותים- והצלחנו! סיר זה רעיון מעניין, אני אחשוב על זה. נראה איך נתקדם. (האמת היא שלקח לנו קצת זמן עד שהיא התרגלה לישבנון ואין לי חשק לחזור לסיר....) בד"כ היא קמה בשעה 6:00, בימים האחרונים היא קמה ב 5:30. אז זה קצת מוקדם יותר, אבל לא בצורה קיצונית.
 

dorint

New member
אולי מישהו יכול לעזור לי בענייני גמילה?

אני יודעת שכולם אומרים לחכות שהילד יבקש, אבל.... הבת שלי בת שנתיים ו-4, ואף פעם לא הפריע לה חיתול מלוכלך או רטוב (היא יכולה להשאר עם קקי שעות בלי להתלונן ובזמן האחרון אפילו הייתה מסרבת להחליף חיתול). יש לנו כבר לא מעט זמן ישבנון שהיא מאד אוהבת, ובימים האחרונים כשנעשה חם, הייתי מורידה לה את הטיטול בבית והיא הייתה מהלכת ערומה. היא הראתה שיתוף פעולה בהליכה לשירותים, ולמרות שהיו פספוסים, הרבה פעמים היא הייתה מבקשת שירותים, היינו רצות לשירותים והיא הייתה עושה (גם פיפי וגם קקי). אחרי הספ"ש האחרון שהלך די טוב בבית, החלטתי לנסות לשלוח אותה לגן בלי חיתול. הגגנות לקחו אותה לשירותים והיא עשתה כמה פעמים (היא לא ביקשה ללכת, הגננות לקחו אותה). אבל כשהם יצאו לחצר, היא עשתה קקי במכנסיים. אחרי שהיא התעוררה משנת צהריים (שבה שמו לה טיטול ונאמר לי שהוא היה די מלא בפיפי כשהיא התעוררה), שאלו אותה אם היא רוצה שירותים והיא ענתה שלא, ואז שנייה אח"כ היא עשתה במכנסיים. לקחתי אותה מהגן ואותו דבר קורה גם בבית. היא אומרת שהיא לא רותה שירותים אבל דקה אח"כ היא עושה במכנסיים. אני לא יודעת מה לעשות. אולי זה מוקדם? האם להמשיך בגן? אני ממש חסרת אונים. אני יודעת שבהתחלה יש פספוסים אבל בגלל שנראה שהיא עושה דווקא או לחילופין פשוט לא בא לה ללכת לשירותים, אולי היא עוד לא מוכנה? חשוב לציין שאחד הפחדים הנוספים שלי הוא שבגלל שבגן היא מאד סגורה, היא לא תגיד שיש לה פיפי או קקי גם אם היא תרצה להגיד. מצטערת שיצא קצת ארוך, אבל אני אודה לכל מי שיוכל לעזור לי.
 
דווקא אני לא אגיד לך לומר את מה

שכולם אומרים. מפני שהבת שלי (שהיא בחודשיים גדולה מביתך ועברה לפני חודש וחצי את תהליך הגמילה) היא גם טיפוס שאם לא קובעים לו עובדה הוא לא יוזם (כלומר, לא "ביקשה"). את צריכה להתאים את התהליך לילד, לא את הילד לתהליך. חשוב שאם מורידים את הטיטול מורידים לתמיד! דווקא הקביעה מצידך תגיד לביתך שאת סומכת עליה שהיא גדולה ומסוגלת וחושבת שתוכל לעמוד בזה. והיא תפספס, לא פעם, לא פעמיים... וכן, גם אני ניגבתי זיעה של חוסר סבלנות ולא האמנתי שזה יבוא אבל תוך שבועיים וקצת עם המון פיספוסים בהתחלה שהלכו והתמעטו בהדרגה - היא גמולה כיום כמעט לחלוטין (פרט ללילה). כדאי להצטייד במדבקות ושירי הלל. אם תרצי אשלח לך במסר המלצה על DVD טוב שעשוי לעזור בתהליך.
 
וכמובן

אין גמילה בבית ולא בגן. הגמילה צריכה להעשות במקביל בכל שעות העירות לפחות ברצף כדי לא לבלבל. כן, נורא מפתה לשים טיטול כדי לקבל "שקט" אבל זה מאריך מאוד את התהליך. לכן חשוב מאוד שיתוף פעולה מהמטפלות!
 

dorint

New member
תודה תודה תודה

שיפרת לי את ההרגשה פלאים, אשמח לקבל את ה DVD במסר, ושוב תודה זה מאד מעודד!
 

פלגיה

New member
לזה אני לא מסכימה

כמובן שנורא כדאי שתהיה גמילה בגן במקביל לבית. אבל לא תמיד זה מתאפשר. אפשר בהחלט לעשות גמילה לסירוגין, בלי שזה יבלבל את הילד. (וגם תהליך ארוך ורגוע, הוא תהליך טוב, ועדיף על קצר ולחוץ)
 
למעלה