הממ....
אני זוכר שבאחד הפורומים פה, אמר מישהו פעם שאת הדברים החשובים באמת תלמד לא מספרים ומילים... אלה מבני אדם, מעצים, מהחיות ומהאדמה. זה כל כך נכון. לפעמים משב רוח בודד יביא אותך לרמה חדשה של הבנה. קחו את הזמן. תלמדו תאוריה ובעיקר - את הכישוף של היום יום. המכשפה חיה בתוך הכישוף. היא לא מאמינה בו. היא חיה אותו. תלמדו כמה כוח יש למילים שלכם. תראו כמה כל מחווה שלכם משפיעה על תגובת הסביבה. תראו כמה כוח יש במגע. תקשיבו לציפורים, הריחו את הפרחים. קחו תפוח, ותאכלו אותו לא כדרך אגב או בתור מזון לגוף - אלה כמזון לנפש. הרגישו את הטעם מתגלגל על הלשון. התרגלו לאכול ככה כמה שיותר. להזין את הנפש יחד עם הגוף. נסו לטעום את האדמה בפרי שהרגע נקטף מהעץ. למדו את הצמחים שמסביבכם. תסתכלו על האנשים ברחוב ונסו לכמה שניות להבין אותם. חייכו אליהם. אמרו בערב שבת "שבת שלום" לאנשים סתם כך ברחוב. לכו לטייל. לא רחוק לקצה השני של הארץ או לחו"ל, אלה לחורשה הקרובה אליכם. יש לכם שדות ליד הבית - ידעתם ?! לכו. תריחו את האדמה. תרימו חופן ותבדקו אותו. הוא מלא אבנים, עלים יבשים, רקבובית אורגנית, רגבים זעירים. ריח פורה ונהדר. שתו מים. פעם אחת, תשתו מים לא כי אין קולה במקרר - אלה כדי להרגיש את הטעם הזה בפה... את הצלילות. תביטו בלהבת נר, ובלהבת מדורה... תראו איך האחד שקט והשני פרוע וכיצד הנר יכול להדליק מדורה בלי שיגרע כוחו וחומו. הקשיבו לרוח שורקת. צאו לגשם ברגליים יחפות. שירו מכל הלב. זה - כישוף. הישיבה בחדר עם נר, קטורת, מעגל פתוח פנטקלים קדרה וסכין זה חלק מהעסק. לא בהכרח הכי גדול ובוודאי לא הכי חשוב. תחיו את הכישוף - אל תאמינו בו. הרוב נכנסים לסיפור דווקא בשביל זה - גם אני. אבל מי שנשאר מבין במה הדברים אמורים. Blessed Be ! ניצן.