אלבום השבוע

[Tomer 123]

באיזו זכות בדיוק אתה קובע את זה?

בלי להישמע תוקפני כמובן.....אבל הקביעה הזאת היא עפ"י הטעם שלך. אתה לא יכול להציג את זה כעובדות כי זה טעם אישי. מבחינת ליריקה, באמת בתקופת גילאן יש הרבה טקסטים פשוטים יותר, אבל אני לא חושב שיש מה לזלזל גם בשירים עם ליריקה פשוטה יותר. חוץ מזה, אין מה להתעלם משירים כמו Child in Time ו When a Blind Man Cries, שיש להם טקסטים מרגשים ויפים, וגם מהמילים הסיפוריות של Smoke on the Water, שבהחלט לא כולל רק מילות "אני אוהב את חברה שלי יא יא יא".... מבחינת סולן....תסלח לי, אבל לקבוע שאוונס + וגילאן - זו קביעה שרירותית ואני ממש לא מסכים איתה. אוונס זמר מצוין, כמו שכבר כתבתי, אבל ביכולות הווקאליות של גילאן אסור לזלזל. מבחינת נטייה לפרוג אכן ההרכב האוונסי לוקח, אם כי In Rock מלא בזיקה לרוק מתקדם, ולמעשה אפשר להגדיר אותו כרוק כבד פרוגרסיבי.

 

[Tomer 123]

אני לא ממש מסכים

דיפ פרפל היו הרכב גדול בשני ההרכבים הראשונים שלהם, אבל למעשה הם היו שתי להקות כמעט שונות לגמרי אחת מהשנייה. רוד אוונס הוא זמר נפלא, עם קול חם, מלטף ומקסים. הוא מעולה כדי לשיר בלדות ושירים עדינים, אבל היתרון של גילאן הוא היכולת לצעוק וגם לשיר בעדינות. על השוואה בין סאמפר לגלובר אין מה לדבר. אין ספק שגלובר לוקח. אני ממש מתנגד לביטול כל שיר קצבי. אז נכון שלהרכב הראשון היתה נטייה גדולה יותר לפרוג, אבל הכוח של ההרכב השני היה בקצביות, בגיטרות, במהירות וברעש. דיפ פרפל עשו רוק כבד כמו שצריך, בלי חשבון, ולדעתי, עם כל האהבה שלי לפרוג, עדיף קטע רוק כבד חזק מאשר יצירת פרוג משעממת ומביכה (בדיוק כמו שעדיפה יצירת פרוג מרשימה, מורכבת ויפהפיה מאשר קטע רוק טיפשי, קיטשי ומביך). הסלף טייטלד ובוק אוף טאליסן הם אלבומים נפלאים, אבל אין מה לפסול את הטרילוגיה איןרוק/פיירבול/מאשין הד. חוץ מזה, ההרכב השני לא יצר רק קטעי רוק קצרים ופשוטים, וסיפק אינספור הברקות אינסטרומנטליות של בלקמור ולורד, שתמיד היתה לו זיקה לפרוג וקלאסיקה. הוא סיפק גם לא מעט יצירות רוק כבד מורכבות, על סף הפרוג (חלקים לא מעטים באין רוק). לסיכומו של דבר, גם ההרכב הראשון היה מצוין וגם השני, ואותו דבר לגבי אוונס וגילאן. כל אחד היה מעולה בתחומו.

 

[The Raver1]

לא שמעתי את הסלפ טייטלד :/

וגם כנראה לא אשמע בעתיד הקרוב יש לי כל כך הרבה חדשים לחרוש עליהם... beatles-magical mystery tour-בינתיים ממש אהבתי beatles-sgt. peppers...-אכזבה יחסית למה שעושים ממנו... דילן והמתים-שוב קצת מאכזב יחסית לשני הענקים האלה... אבל שני הקטעים המסיימים מפצים על הכל זפלין 2-אין הרבה אפשרויות... gentle giant-three friends-בקרוב אשמע והתחלתי לשמוע את soft machine-volume 2-חוץ מהסאונד נראה לי שאני אוהב את זה... אולי אפילו לסאונד אני אתרגל ואוריה היפים שכמובן אהבתי

 

[yuli28]

בהחלט האלבום של דיפרפל ענק

 

[LadyG]

../images/Emo41.gif אלבום השבוע שלי

אלבום השבוע שלי הוא אלבום מושלם. צריך אולי פעם לערוך שרשור נפרד על אלבומים "מושלמים". השבוע נשאר After the Gold Rush של ניל יאנג קרוב קרוב למערכת ולא חזר למקומו הקבוע. ניל יאנג אצלי לפחות לא היה אהבה ממבט ראשון. זו היתה מן התאהבות איטית, שלקחה שנים מצידי עד שהתמסרתי לו לחלוטין. בתולדות המוסיקה המרכיבה את פסיפס החיים שלי זהו אחד האלבומים החשובים והמושלמים. לא צריך להזיז, להוסיף או לגרוע. הכל עומד בדיוק במקום. יש מידה של דעתנות ועניין סוציולוגי בשירים כמו Southern Man ו- After the Gold Rush. יש אהבה ועצב ב: Only Love Can break Your Heart וב- Oh Lonesome Me . ולמען הצדק ההסטורי צריך להזכיר ש- Southern Man הוא גם השיר, שגרר אחריו את התגובה של לנרד סקינרד ל- Sweet Home Alabama שבא 4 שנים לאחר מכן. אז לכל מי שרוצה להתענג על 11 רצועות קסומות (הנוער יודע מה זה רצועות?)ואולי גם להאמין שיש עוד תקוה לאהבה. אני חושבת שניל יאנג האמין.

 

[yoavsc]

באמת אלבום מושלם

השיר האהוב עלי בו הוא דווקא Tell Me Why, מהשמיעה הראשונה של האלבום הזה..

 

[yushii]

אם כבר ניל יאנג

אני ממליץ על - ON THE BEACH בשבועות האחרונים אני בלהט של האבנים המתגלגלות, וקצת מודי בלוז, אבל לפעמים בא לי לשמוע משהו פשוט, יפה, שקט, נקי, ועם זאת חד. שמתי אותו באוטו באופן קבוע והוא תמיד מכניס אותי לאווירה רצינית כזו, שקטה ומהורהרת, בוגרת. (איך זה שאין על האלבום סקירה?)

 

[Jflyaway]

אלבום של התפכחות

ON THE BEACH - אלבום נפלא, שלא זכה להתפרסם כמו רבים אחרים, וחבל. ההוצאה הראשונה בדיסק היתה לא כל כך מזמן - כך שתקופה ארוכה זה היה מעין 'אוצר חבוי'. כשיצא במקור - התקבל בהסתייגות מה, והיום מוערך (סוף סוף) כראוי. השירים השקטים SEE THE SKIES ABOUT TO RAIN ו MOTION PICTURES פשוט נפלאים. ON THE BEACH ו AMBULANCE BLUES מציגים ניל יאנג מפוכח, חסר אשליות, אלבום של חשבון נפש וביקורת עצמית של אמן בתקופת מעבר מיוסרת (ציטוט): I NEED A CROWD OF PEOPLE BUT I CANT FACE THEM DAY TO DAY

 

[Jflyaway]

אלבום השבוע שלי

המלצה מ NEW COMER לפורום.... אלבום השבוע שלי חייב להיות משהו של ROY HARPER.. אולי STORMCOCK - ארבעה שירים ארוכים, פולקיים, אינטימיים ומעופפים גם יחד, מלאי קסם. לעצום עיניים ולדאות מעל לאופק.

 

[melancholy man]

ברוך הבא לפורום

שמועות אומרות שמומחה אמיתי מצטרף אלינו!, להמצלה אגב, אני מצטרף בלי היסוס, בהחלט שווה. מעניין כמה חברה שומעים את רוי הרפר כאן? בעיני הרפר תמיד היה מישהו שבערך 10 אנשים הקשיבו לו אבל כולם הקימו להקות אגדתיות (לד זפלין ופינק פלוייד מישהו?)

 

[melancholy man]

המלצה כמובן

 

[Jflyaway]

תודה

תודה על ה WELCOME, התענוג כולו שלי. מומחה? אני לא בטוח... תאריכים ואירועים הם לא השטח שלי - אני פשוט שומע המון מוסיקה, מכיר הרבה מוסיקה, ואשמח לחלוק המלצות ל 'פייבוריטים'

 

[LadyG]

אל תצטנע ../images/Emo13.gif

ובטח בתחום הפסיכדליה על כל גווניה, כולנו נוכל ללמוד המון ממך. ו- Welcome.

 

[melancholy man]

מה שהליידי אמרה...

נכון יש לנו חידון רוק ושטויות נוספות ממין זה, אבל בעצם כל מה שאנחנו כאן זה לחלוק פיבוריטים ורגשות ממוסיקה ועל מוסיקה.

 

[Jflyaway]

בכיף

שוב תודה על הקרדיט, וכן - בכיף... יש הרבה פייבוריטים.

 

[Rocky Raccoon1]

AC/DC- "גב בשחור"

אלבום טוב.

 

[נרקומן ציבור]

"אנחנו גב בשחור!"

 

[giba70]

אלבום/המלצת ה../images/Emo32.gif שלי השבוע

כמו תמיד, לא הקשבתי יותר מפעם אחת לאף אלבום השבוע. אבל אחד היותר טובים ששמעתי (וחבל שאני לא מקשיב לו יותר) הוא אלבום כפול של Chick Corea שנקרא My Spanish Heart. כמו רוב הדברים הטובים אצלי, הוא מוקלט על קסטה (או קלטת, למי שחושב על גלידה שוקו-וניל בתוך ביסקוויט) וצ'יק קוריאה ולהקתו לוקחים אותנו למסע בצלילים ספרדיים שעל הפסנתר והסינתיסייזר שלו נשמעים כמעט כמו הגיטרה של פאקו דה לוסיה. כמובן שהעיבודים מעולים, כמיטב הפיוז'ן של קוריאה.

 

[ThePiper]

thick as a brick!

פשוט גיליתי מחדש את גאוניותו...