../images/Emo4.gif
בתחילת השבוע קיימנו ישיבת הערכה בבית הספר. בישיבה כולם תארו את ההשגים הטובים של עידן והיכולות החברתיות/תקשורתיות הטובות שלו. כמה הוא חלק מרכזי בכיתה וכמה חשוב לו להיות "בעניינים" יחד עם זה נאמרו כמה דברים שדיי מתרידים אותי.... יש כל מיניי התנהגויות שלדעתי לא "תקינות" ואילו הצוות רואה אותם כ"תקינות" ומתאימות לילד רגיל (מצטערת מראש על המילה תקינות- לא מצאתי מילה אחרת) למשל- הרצון שלו להיות טוב בה-כ-ל וזה אומר לקרוא ולאסוף מידע בכל תחום (הוא לא מפסיק לקרוא אינציקלופידיות) הוא אומר שהוא רוצה להיות "איש אשכולות" לדעתי זה לא מתאים... ואילו בבית הספר חושבים שזה נפלא... יש לי עוד הרבה דוגמאות- למשל- הוא הולך יד ביד עם עוד ילדה מהכיתה והיו כבר 2 סיטואציות של נשיקה על הלחי למרות שהוא יודע שזה לא מקובל (הוא אומר שהילדה נישקה אותו) רק להזכיר שעידן בכיתה ב' רגילה והוא בן 8 וחצי.... בבית הספר אומרים שזה מקובל ולי זה לא נראה.... הנקודה היא שיצאתי מהפגישה בתחושה שאני "שופטת" ומחמירה עם עידן. כאילו הם (הצוות ) אומרים הוא נפלא ומקסים ואני זאת שצריכה להגיד את הדברים השליליים ויותר מזה- הרגשתי שגם בבית אולי אני מחמירה איתו ומנסה "לתכנת" אותו קצת יותר מידיי... לא יודעת, מיום ראשון אני מסתובבת עם גולה בגרון.... ובאמת, מה אני רוצה ממנו?! הוא תלמיד טוב, חבר טוב וילד מקסים..... זהו- הרגשתי שאני צריכה לפרוק את זה... תודה על ההקשבה- נשיקות, קרן
בתחילת השבוע קיימנו ישיבת הערכה בבית הספר. בישיבה כולם תארו את ההשגים הטובים של עידן והיכולות החברתיות/תקשורתיות הטובות שלו. כמה הוא חלק מרכזי בכיתה וכמה חשוב לו להיות "בעניינים" יחד עם זה נאמרו כמה דברים שדיי מתרידים אותי.... יש כל מיניי התנהגויות שלדעתי לא "תקינות" ואילו הצוות רואה אותם כ"תקינות" ומתאימות לילד רגיל (מצטערת מראש על המילה תקינות- לא מצאתי מילה אחרת) למשל- הרצון שלו להיות טוב בה-כ-ל וזה אומר לקרוא ולאסוף מידע בכל תחום (הוא לא מפסיק לקרוא אינציקלופידיות) הוא אומר שהוא רוצה להיות "איש אשכולות" לדעתי זה לא מתאים... ואילו בבית הספר חושבים שזה נפלא... יש לי עוד הרבה דוגמאות- למשל- הוא הולך יד ביד עם עוד ילדה מהכיתה והיו כבר 2 סיטואציות של נשיקה על הלחי למרות שהוא יודע שזה לא מקובל (הוא אומר שהילדה נישקה אותו) רק להזכיר שעידן בכיתה ב' רגילה והוא בן 8 וחצי.... בבית הספר אומרים שזה מקובל ולי זה לא נראה.... הנקודה היא שיצאתי מהפגישה בתחושה שאני "שופטת" ומחמירה עם עידן. כאילו הם (הצוות ) אומרים הוא נפלא ומקסים ואני זאת שצריכה להגיד את הדברים השליליים ויותר מזה- הרגשתי שגם בבית אולי אני מחמירה איתו ומנסה "לתכנת" אותו קצת יותר מידיי... לא יודעת, מיום ראשון אני מסתובבת עם גולה בגרון.... ובאמת, מה אני רוצה ממנו?! הוא תלמיד טוב, חבר טוב וילד מקסים..... זהו- הרגשתי שאני צריכה לפרוק את זה... תודה על ההקשבה- נשיקות, קרן