אספר לך משהו.
אספר לך שני סיפורים על אנשים שקשה לשכנע אותם לקבל טיפול רפואי המומלץ על ידי רופאים: 1) ביום אביב אחד, ישבתי באוטובוס ליד אישה מאוד מצוננת. כיוון שזה היה אביב, ניחשתי שיש לה אלרגיה. שאלתי אותה אם יש לה אלרגיה אם היא רוצה אנטי היסטמינים (בזמנו הלכתי תמיד עם אנטי היסטמינים). היא אמרה שהרופא באמת אמר לה שיש לה אלרגיה, אבל היא לא מאמינה שיש לה כי היא לא מאמינה שיש בכלל דבר כזה. לכן היא גם מסרבת לקחת את הטיפול. כך היא אמרה והמשיכה לנגב את האף בשרבול. 2) כשהחיסון נגד שיתוק ילדים היה חידוש רפואי, היו בארץ הורים שסרבו לחסן את ילדיהם. היו להם כל מני טעונים שנשמעו מאוד חכמים, כמו ´אני לא מוכן להזריק לבן שלי נגיף מוחלש´, ´חיסונים היו מיותרים במשך שנים´, ´אני טבעוני´... המחלקה לפיזאותראפיה אירגנה להורים האלה סיור מודרך בכל המרפאות שניסו להתמודד עם ילדים נפגעי פוליו. הם ראו את הסבל של הילדים ומהרו לחסן את ילדיהם שלהם.