החברה הטובה

שלום, באתי, כי שם הפורום קסם לי.

ולי יש חברה אחת שעליה אני סומכת בכל. והשאר ידידות ותו לא. והיא נהדרת ומיוחדת במינה. אחת ויחידה, וחברה אמיתית אמיתית. אני יודעת שהיא תצחיק אותי תמיד. אני יודעת שאם תהיה בצרה אעזור לה בלי לחשוב הרבה, כמידת יכולתי, והיא תבין אם יכולתי תהיה דלה ולא תכעס, וההיפך...... אני יודעת שלא תמיד יהיה לנו על מה לדבר, אבל תמיד יהיה לנו נוח לשתוק ביחד. נוכל לפרוק את כל המועקות, ולהרגיש משוגעות אחת ליד השנייה, ולדעת שנמשיך לאהוב זו את זו. ואנחנו סומכות זו על זו ומגלות זו לזו סודות כמוסים.
 
אפקט המראה

אחד הדברים שאני הכי אוהבת במעגל הוא אפקט המראה. אחת מן המעגל מדברת/משתפת (כותבת במקרה זה
) ובאמצעות ההקשבה ויכולת ההתבוננות אנו מוצאות את עצמנו. הנה את כותבת ואני מגלה את עצמי. מבינה איפה הבעיתיות שלי עם חברויות. מגלה את הקושי שלי של חלוקה לחברה לעומת ידידה. תודה לך מפוזרת וברוכה הבאה למעגל שלנו
 

shukiss

New member
האם זה עוד קיים?

מוזר לי דווקא לקרוא את מה שכתבתן.. אני יחסית צעירה בת 27 ודווקא חשובת היום שאין דבר כזה, חברה אמיתית, היו לי חברות טובות במשך שנות חיי.. אך כיום אני מאמינה שכשיש זוגיות / משפחה תחומי עניין שמשתנים, מיקום גיאוגרפי וכו', אין יותר מקום לכך. אני מקווה מאוד שאני טועה, כי חסרים לי הימים של פעם.
 

משרדית

New member
שלום לכולן...

בדיוק בחודשיים האחרונים חשבתי כמה חברות זה לא ממש זה. אולי אני ציפיתי ליותר מדי ולכן האכזבה גדולה. קצת על עצמי אני יזמית בדמי לפני כשנתיים התחלתי לפתח לי עסק משלי, כאשר לא ממש ידעתי איך ואיזה סוג של עסק ממש יתפתח לי לבסוף גם לא הייתי בטוחה שיתקדם ויצליח. אף אחד ואף אחת לא הציעו עזרה. כולם היו סקפטים אם אני לא מבזבזת את הזמן שלי ואולי אני סתם אחת שמקשקשת וסתם מתברברת. כי באמת היה קשה להחליט לאיזה כיוון ללכת אז בהתחלה הייתי בכל מיני כיוונים שידעתי שאני מסוגלת לעשות לכן ניסיתי את מזלי. כיום כבר כ 5 חודשים תפסתי את הכיוון היותר נכון ומדוייק ולפני כחודשיים ביקשתי מחברה שגרה אמנם לא כל כך קרוב, אבל גם לא כל כך רחוק, שתבוא פעם בשבוע שבועיים לעזור לי מעט. והבטחתי גם לשלם לה עוד כמה חודשים כאשר יכנס קצת כסף מהעסקאות של היום. אבל, כמובן שהיא לא באה. ולו פעם אחת. אפילו לא מתקשרת לשאול איך מתקדם. לשמחתי הרבה, דוקא חתנה היה בין הראשונים להם עשיתי השמת עובד בחברה ששלחה לי הזמנה, וגם קיבלו אותו לעבודה. היא לא הרימה טלפון להגיד תודה או בהצלחה על הסיפתח. כלום. כדי שלא יראה לא טוב, אני התקשרתי לפני כמה ימים. וכאילו הפרעתי לה. אז עזבתי וזהו. גם כך אין לי הרבה זמן. מחברה שניה שגרה קרוב אלי ביקשתי גם כן, היה כמעט שהיא תבוא לעזור, לבסוף היא לא הרימה טלפון מתי היא באה, אז התקשרתי שוב אליה ואמרה לי כי אין לה זמן בגלל הילדים (גדולים שניהם) אז זהו, זו האכזהב הגדולה. בעצם, אף אחד לא מאמין לך, גם לא בני הבית, תמיד נראיתי להם שונה ומשונה, כי אני לא כמו כל השאר שעובדים מ 8-17 אבל בעצם רציתי, אבל לא קיבלו אותי לעבודה כי אני מעבר לגיל הסטנדרטי. לכן החלטתי לקחת את עצמי לידיים ולפתח את זה. חייתי מגרושים כל חודש, אבל אני מקווה שכל זה ישתנה כעת. ומי צריך כאלו חברות? האמת, יותר טוב לפעמים בפורומים, מתייעצים עם אנשים שדומים לנו בעיסוקים, ומתבכיינים כשקשה, ושמחים כשמתקדמים, ככה זה בחיים אנשים לא יודעים לפרגן (ואני מבטיחה לכם, שאני כן עזרתי לפני כ שנתיים. בכסף, בתמיכה נפשית, בדיוק לאותה חברה ראשונה ולבתה שהתחתנה) אבל מי זוכר? זהו, לילה טוב לכולם מירי=משרדית=עזרה אישית למחפשי עבודה
 
משרדית יקרה ../images/Emo24.gif

לפני שלוש שנים כשאני התחלתי את העסק שלי דווקא קיבלתי פרגון רב. למען האמת לא כל כך ביקשתי עזרה מאף אחד משום סוג שהוא, אבל כשסיפרתי על הרעיון ועל התהליך קיבלתי פרגון רב מאוד וזה הספיק לי לגמריי. אני חושבת שחברות הן נפלאות אבל איך אומרים ? כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. למה בעצם את מצפה מהחברות שלך ?
 

hayapollak

New member
משרדית

אני ממש יודעת על מה את מדברת. אל תדאגי - ברגע שההצלחה תאיר לך פנים תהיינה לך הרבה חברות... וזה יהיה רגע מבחן גדול עבורך משום שכל אחד/ת רוצה חברים ומאד קשה להבדיל בין חברי אמת לסתם חברים. מציעה לך להמשיך בשלך, בדרכך להצלחה ולא להיות מוטרדת מנושא החברים - יש גם הפתעות, תוך כדי ההליכה בדרכך להצלחה אין ספק שתמצאי כאלה - שיעריכו אותך ירצו לעזור וגם ישמחו בהצלחתך.
 

משרדית

New member
תודה לך על התגובה...

אני אכן לא מוטרדת כל היום ממה שאחרים אומרים או לא וכד'... אבל לפעמים כשנמצאים במבוי סתום, חושבים, הנה, אולי אפשר לקבל עזרה מזה וזה וזה או זה... אבל אז זה באמת טופח על הפנים. אני באמת מתחברת עם הרבה אנשים, בקלות רבה (לפעמים אולי רבה מדי) והכי משמח אותי כעת, כשאני רואה לקוחות שמעריכים את עבודתי אני יודעת שמהם אני אמשיך לצמוח כי לקוח מביא לקוח ואם הם אומרים לי שהם מקווים שאני מטפלת בכלבה שלי כמו באנשים שאני משגרת אליהם לראיונות, אז זה אומר הכל. הפידבק מהחברות מדהים. ובמקרה בעלי, ראה את זה ממש לעיניו. וכשאמרתי לו, נכון לא האמנת בי, אז הוא מודה שהיה ממש סקפטי. אנשים לא ממש רוצים לעזור לך בתחילת הדרך. ואם אתה לא חזק, רק הערות יעירו, לא הכוונה נכונה. אבל בנוסף, מכל כשלונותיי בדרך למדתי. כל דבר קידם אותי צעד אחד קדימה. ואני עדיין, לומדת ומקווה באמת להצליח. כנראה זה חלומם של יזמים (נותני עצות לאחרים בעבר) ביי ויום טוב לכולכם מירי/משרדית
 
כפי שכתבתי קודם זה כנראה ענין של

גיל ומכאן ההגדרה משתנה ככל שאנחנו גדלות וכן... גם אני מתגעגעת לימים של פעם
 

SIKU

New member
חברות../images/Emo68.gif../images/Emo193.gif../images/Emo196.gif../images/Emo194.gif

אצלי ההחברות היא פונקציה של גאוגרפיה. היו לי חברות מאד טובות לאורך חיי. כל עוד היינו קרובות ויכולנו לדבר כל יום החברות הצליחה. מרגע שדרכינו נפרדו אז גם גם החברות נבלה. עד כדי ניתוק הקשר במקרים מסוימים. יש כמה חברות ילדות. מאלה שישבנו ביחד על הסיר בפעוטון בקיבוץ ובת דודה בת גילי שאמנם אני לא פוגשת הרבה אבל כל פגישה אנחנו חוזרות לדבר כאילו מעולם לא נפרדנו.
 
חברה אמיתית מבינה אותך בלי צורך|4U

בדיבורים. ואפילו שלא מתראים הרבה תמיד כשנפגשים החיבור קיים באותו תדר של הבנה שיח,שתיקה התפרקות וטבעיות. כל אחת צריכה חברה שכזאת. נ.ב. יופי של פורום - להילה הצלחה ענקית !. עזר כנגדו
 

hayapollak

New member
רוצה לשתף אותך במה

שאני מרגישה. היתה לי חברה בתיכון,בצבא נפרדנו כל אחת הלכה לדרכה, היא התחתנה, ילדה ילדים ואני עסקתי בקרירה ורוחניות - אז זה כבר לא היה זה. שמרנו על סזוג קשר מסויים מאד, הזמנות לבר-מצוה של הבנים שלה , הברית של הבן שלי וככה. לפני שלוש שנים - היא פרצה לחיי, פשוט פרצה ועשתה הכל על מנת להיות בקשר. העברנו יחד שנתיים מופלאות של חברות הדדית אמיתית, לפתע השנה,שמתי לב שעיסוקיה הרבים, עבודה ועוד מליון תירוצים - מרחיקים אותה, אנחנו חברות רק בטלפון... חברות טובות מאד, מדברות על הכל... אבל אני נאלצת להודות שמחודש אוקטובר השנה - נפגשנו בדיוק פעמיים וגם זה פעם אחת בטקס אזכרה ופעם שנייה כשהיא היתה בבי"ח ובאתי לבקר אותה. האמת - אני לא רוצה חברה טלפונית, טובה ככל שתהייה, הנושא הזה השאיר אצלי המון תהיות ובחרתי להתייחס אליה כאל חברה טלפונית נשארתי עם תהיות ובעיקר עם הידיעה שזה לא עושה אותה לחברה הכי טובה שלי. הבחירה שלי היא לא להחליף את הטלפון בחברה, גם אין זמן לשיחות נפש בטלפון - זה עניין של גיל ועיסוקים, אני לא מנהלת את חיי בטלפון, אני חייה וחברים זה חלק מהחיים.
 
יפה כתבת והעיקר שזאת הבחירה שלך

אנחנו בוחרים את החברים/חברות ואת סוג התקשורת שבה אנו מעונינים. כל אחד/אחת לפי איך שמרגישה... עזר כנגדו
 
בגללללללל

בגלל ה - עבודה שלי המקום בו אני גרה החיים האינטנסטיבים כי אני אמא כי היא אמא כי היא לא אמא המון בגלל רוב החברויות שלי מתנהלות בטלפון/מייל. את רוב החברות האהובות והקרובות שלי אני רואה אחת להרבה מאוד זמן. ואני מתגעגעת אבל מבינה, מכבדת ומסתפקת.
 

hayapollak

New member
הילה - חששתי להגיב לדברייך

אתמול, אבל הנושא ממשיך "לבעור" בי ולכן כן אתייחס למה שכתבת - זה לא אישי וללא כוונה חלילה לפגוע. מה שאת כותבת לגבי החברות בטלפון ובמיילים וזה שאת מכבדת ומסתפקת - אני מבינה על מה את מדברת זה כנראה נוח,מתאים ומספק משום שגם את עסוקה. ויש גם את עניין הבן זוג שאי אפשר להתעלם לפעמיים בתקופות מסויימות הוא החבר הטוב ביותר,לפעמים הוא מרחיק קצת את האישה מחברותיה... בכל מקרה תחשבי על אישה בגילי או על עצמך בעוד שלושים שנה... הילדים גדולים,הבעל משמש רהיט ישן..(לא לא אצלך חלילה) או על אשה גרושה או אלמנה - גם רוב חברותיה פנויות יותר מסיבה זו או אחרת ואז - אז בעוד עשרים שלושים שנה... חברות בטלפון ובמייל זה ממש לא נראה אידיאלי בעיני. אז כנראה שנושא החברה הטובה כמו הרבה נושאים בחיינו נתון לשינויים, להעדפות ולצורך.
 
ראשית, אין לך מה לחשוש ../images/Emo24.gif

אני לא נושכת אף אחד... אני לא גרופי של בשר :) שימי לב מה כתבתי אני מתגעגעת אבל ! מכבדת ומסתפקת... כי זה מה יש. זה מאוד חסר לי מה גם שאני גרה מאוד רחוק מרוב חברותיי המפגשים עמן מאוד חסרים לי. מאוד ! אבל מה לעשות ? להסתפק במה שיש, זו דרכי לפחות.
 

hayapollak

New member
הילה סגולה

קראתי, שמתי לב, אני ממש לא חולקת על דרכך,מבינה אותה ומכבדת אותה, וזה מביא אותי לעניין אחר - אולי תרצי לפתוח שרשור בנושא כמו- מסתפקת במה שיש לעומת עושה משהו למען מה שאני רוצה להשיג, או לשנות.
 
בהחלט נושא "עבה" ../images/Emo13.gif

נושא מאד טעון עבורי היום. לכן אני בוחרת לצטט משפט מהספר שסיימתי לקרוא הרגע "נישואים לא גמורים" שמאד נגע לליבי: "חברות או אהבה אמיתית לא נוצרת ולא מושגת באמצעות רצון או כוונה. חברות היא תמיד תוצאה של הכרה. כשאתה מוצא אדם שאתה אוהב, הכרה עתיקה היא שמחברת ביניכם" -ג'ון אודונהיו- ANAM CARA
 
חוויה באמצע החיים ../images/Emo13.gif

מסכימה עם הרבה דברים שנכתבו כאן, ועל ההגדרה המשתנה של חברה לאורך החיים ובעיקר בהתפתחות ובהתבגרות של כל אחת ואחת. ועם זאת, יש חוט מקשר, משהו שנשזר ומקשר. אני רוצה לספר על חוויה שהייתה לי לא מזמן. הגעתי לBIG 4 בחיי, WOW אני? 40? רגע, תעצרו, מתי הגעתי לכאן ולא שמתי לב? חברה טובה ערכה לי ערב שקיבץ את הבנות המשמעותיות בחיי, כל אחת ואחת שהייתה נוכחת יש לה חלק בליבי, מסע שעברה איתי, שיעור שלמדתי ממנה ואיתה. הן ישבו סביבי, וכל אחת סיפרה איפה ומתי הכירה אותי, ומה חיבר בנינו. אחת הולכת איתי אחורה 20 שנה, אחרת 13, זו 5 שנים וזו שנתיים. אין קשר אחד זהה למישנהו. עם רב הבנות אין קשר יומיומי ואפילו לא שבועי, וגם זה משתנה, לעיתים יש התקרבות לאחת, והתרחקות מאחרת, משבר פה שמקרב ומשבר אחר שמרחיק כל אחת בהוויתה ועם כל אחת מה שנכון לאותו זמן ומקום. ועם זאת, עם השוני בקשר ובמהות האדם דבר אחד מקשר בין כולן, משהו מאד בסיסי שאומר- אני פה בשבילך. ישבתי בניהן נפעמת, מרוגשת, ובוכיה. לכן אני לא חושבת שיש תבנית לתוכה אפשר ליצוק את החברה הטובה. כל אחת מהבנות הנוכחות היא חברה טובה, כל אחת בדרכה, כל אחת בנתינה המיוחדת שלה.
 
כל כך נכון מה שאת כותבת

ומהשרשור הזה ובכלל אני למדה שהחברה של פעם זו שמילאה את כל התפקידים, כבר לא קיימת כיום בגילנו יש חברות רבות וכל אחת היא טובה בדרכה ובנתינה האישית שלה. תודה !
 
למעלה