קקטוס לא עוקצני
New member
../images/Emo35.gif
רוב הזמן יש לי מחשבות בראש, לאו דווקא רעות, גם טובות. כל צעד, כל מבט, כל המתנה לדבר בסיסי, אפילו בסתם שכיבת מנוחה, יש מחשבה. לפעמים אני חושב שזה רק אצלי, שרק לי יש מין מצלמה בתוך הראש שעושה רישומים וסיכומים של כל מהלך, שאצל אחרים זה לא ככה - שהם חושבים, אבל לא כל הזמן, ולא על הדבר הקטן ביותר. תמיד אני מנתח, חופר מעמיק, עד שאני פוצע... איך אפשר להפסיק לחשוב? איך אפשר לעצור את הדימיון? גם סתם מחשבה שהיא לא חיובית ולא שלילית מציקה. כי כמה כבר אפשר לחשוב? אני נורא מפחד לקרוא לזה ''מחשבות טורדניות'' (אני יודע שיש כזו מחלה) אף פעם לא הובחנתי תודה לאל ככזה, ואני מאוד מקווה שאני אכן כך, בלי הבעיה הזו.. זה טבעי בכלל לחשוב על כל דבר? לנתח את עצמך על כל דבר? לפרש מצבים בזמן שהם קורים בלי לחכות שעה לפחות? מישהו פה מיזדהה איתי?
רוב הזמן יש לי מחשבות בראש, לאו דווקא רעות, גם טובות. כל צעד, כל מבט, כל המתנה לדבר בסיסי, אפילו בסתם שכיבת מנוחה, יש מחשבה. לפעמים אני חושב שזה רק אצלי, שרק לי יש מין מצלמה בתוך הראש שעושה רישומים וסיכומים של כל מהלך, שאצל אחרים זה לא ככה - שהם חושבים, אבל לא כל הזמן, ולא על הדבר הקטן ביותר. תמיד אני מנתח, חופר מעמיק, עד שאני פוצע... איך אפשר להפסיק לחשוב? איך אפשר לעצור את הדימיון? גם סתם מחשבה שהיא לא חיובית ולא שלילית מציקה. כי כמה כבר אפשר לחשוב? אני נורא מפחד לקרוא לזה ''מחשבות טורדניות'' (אני יודע שיש כזו מחלה) אף פעם לא הובחנתי תודה לאל ככזה, ואני מאוד מקווה שאני אכן כך, בלי הבעיה הזו.. זה טבעי בכלל לחשוב על כל דבר? לנתח את עצמך על כל דבר? לפרש מצבים בזמן שהם קורים בלי לחכות שעה לפחות? מישהו פה מיזדהה איתי?