תהיות

דסי אשר

New member
בכותרות גסות: גישתו של גדעון לוין

לעומת הגישה של פרופ' פנינה קליין- למידה מתווכת. ברוב הגנים, בכל המעונות הציבוריים והמשפחתונים הציבוריים- עובדים לפי גישת הלמידה המתווכת. אם תכנסי לאתר העמותה, ולחצי על כפתור "אתרים למשפחתונים" (אני לא רוצה שזה יתפש כפירסום למשפחתונים), תוכלי לקרוא על המשפחתון של שרי, ועל גישת עבודתה, על המשפחתון שלי, וגישת עבודתי, ועל המשפחתון של מיכל, וגישת עבודתה. שלושתינו גם אמהות, גישת עבודתנו במשפחתון- היא גישתנו כהורים לילדים, וכל גידלנו את ילדנו. רק לשרי ילדה יחסית קטנה(נוסף לבכור). ילדי "ענקיים", וילדיה של מיכל בבית הספר היסודי, אולי חטיבת ביניים(אחד מהם). מיכל מיצגת את הגישה של למידה מתווכת. שרי ואני את הגישה של "חקירה". אבל גישה זו כוללת, לפחות אצלי, במעורבות רבה שלי לגבי מה שהילד עושה... צריך לראות כדי להבין, או לשמוע הסברים "ארכניים". אין הבדל, לעניות דעתי, בין חווית ילדי המשפחתון של מיכל לחווית ילדי המשפחתון שלי. דסי
 
אני לא מצליחה לפתוח את הקישור

והייתי מאוד רוצה לקרוא על הגישות. תקלה באתר או קישור לא מדוייק?
 

דסי אשר

New member
אני הצלחתי, אבל כדי לקרוא על הגישות

עצמן, על המקורות, כדאי לקרוא את ספרה של ד"ר יעל דיין: גדעון לוין- מחנך אחר" וספר שבו כתוב על למידה מתווכת. ועוד, העבודה שעושות MISTAL ושרון שני גני- כמרפאות בעיסוק, יש בה הרבה מאד אלמנטים של למידה מתווכת. הן עוסקות בעיקר בעבודה עם ילדים- שללא התיווך שלהם "ילכו לאיבוד", לא יגיעו להישגים אליהם יגיעו ילדים ללא מגבלות. רק תראי כמה הרבה עבודה "ארגון" שגם זה סוג של "תיווך", משקיעה ליליה עם עומר... עומר הוא ילד רגיל,נורמאלי, עם קשיים מולדים בתחום מאד מסויים, שללא עזרה, לא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו. אני לא מכירה את עומר- פרט למה שכותבת ליליה. דסי
 
למעלה