יש לי שאלה

vered4

New member
על הדשא של השכן

במיוחד בשבילך, בדיחות טרי טרי, מפורום הורים ליסודי. את זו שקישרתי אליה אהבתי במיוחד, אבל יש עוד לאורך השרשור.
 
התבוננות

אני לא זוכר מתי רשמתי פטנט על המושג הזה, התבוננות. אני לא יכול לזכור מתי הבנתי שיש רק דרך אחת להתמודד בזמן של קושי או מצוקה. אבל מאותו זמן עשיתי פריצת דרך. התבוננות, במיוחד התבוננות רגשית אבל גם התבוננות על הנשימה, על הגוף, על החשיבה, על האכילה, על ה . . . אם את רוצה לקרוא מאמר מסודר שלי על התבוננות רגשית, הוא מופיע בפורום שלי, להדליק את האור בעבודה. בנספחי המאמרים. שאלה נהדרת, ודרך נפלאה לאסוף כוונות טובות של אנשים סביבך, לחיים ! אמיר
 
הכי טוב כשאני עושה "התבוננות" (ולא

רק...) על הגוף שלה, והיא עושה התבוננות ( גם לא רק...) על הגוף שלי. ואנו עושים אחד התבוונות אל השני וממתינים מתי הנשימה תצא, וכבר יצאנו פוזלים להמתין והיא עוד לא יצאה... בקושי יש לי זמן להתבונן אל עצמי בראי, לפני צאתי מהבית. אני מסתפק בהתבוננות ב-TV בחצי עין בשעה שאני מדפדף בעיתון... ומי שהכי אוהבת להתבונן בשנינו, זו החתולה האהובה. היא מתה ללמוד משהו חדש מחיי בני האדם, לצערנו תמיד תישאר חתולה...
 
זה היה נחמד

אבל ההגדרה שלי לפסימי היא שונה. בכל אופן הפסימיות שלי היא תחזית של הגרוע מכל שיקרה. אבל כשהוא קורה אני רואה את חצי הכוס המלאה. כפי שתיארתי קודם אני מוצא יתרונות בכל מצב. והתיאור על הצלחת במסעדה לא מתאים לי. כשאני אתחיל ללכת למסעדות אז אולי אהיה בן אדם אחר. אהבתי את התיאור של החתולה. עכשיו כולם ישנים ואני עוד בונה על בניית אתר חדש ועל צפייה בכמה סרטים. אבל איך שאני מכיר את עצמי אני תיכף נרדם. אז לילה טוב לכולכם... ותחלמו רק חלומות טובים.
 

AYELET1

New member
עמית

אולי הפסימיות אותה אתה מתאר היא הנסיון להמנע מאכזבות? כך אני נוהגת פעמים רבות... ברור שיש יתרון לגישה זו ולגישה ההפוכה. כל אחד ודרכו להתמודד עם הדברים... בכל אופן, מסכימה עם אלה שציינו שאתה עושה רושם של אדם היודע להפיק את הטוב מהחיים, ואינו שוקע בתחזיות שחורות.
 

מחנך 13

New member
להתמודד

בחיים כמו בחיים צריך לשנות הרגלים אנו לבד לא חיים.הסובבים אותנו הם מדברים כמונו,לכן אותם לשנות ניתן רק תלוי הדבר בנו. ואבוא לפרט את הנושא: כאשר אנו לחוצים מכול סיבה שהיא אנחנו צריכים והייתי מוסיף אף חייבים להיות שקולים.נכון שהדבר לא קל אך תחילה עלינו מוטלת המשימה. א. לדוגמה: הגעתי לאחר יום עבודה והמטבח מבולגן נורא. יש דרך תגובה איך שאני פותח את הדלת אני מיד צועק/ת, הסובבים אותי (הילדים במקרה זה) נילחצים מרגע זה הבית מוכתב על-ידי הכעס גם שבן-הזוג יכנס הביתה הוא יושפע מהלחץ הקיים.לכן חשוב מאוד לפני שלפתח נכנסים את עצמנו נרגיל שלבית עם חיוך נכנסים,אך את רגשותינו בולמים אם את המצב מתרגלים.לדבר עם עצמי בדרך אם יש מעלית טוב לעלות במדרגות ואת הסטואציה לדמות ולבדוק את הדרך בה להגיב. תגעי למסקנה שהמצב באמת לא נורא. על כן להכנס רגוע לאחר ששואלים לשלום הנוכחים שואלים לפני כמה זמן הגעתם ואם את המטבח לסדר אפשר עוד 5-10 דקות. תופתעו לגלות נכונות מצד הנוכחים. ב. לדוגמה:הבן/בת הזוג הגיע מיום עבודה לבית מיד אך שהוא פותח את הדלת עוד לא נכנס וכבר אומרים לא את מה שבבית קורה מבלי לקחת בחשבון מה עבר על בן/בת הזוג בדרך מהעבודה הביתה או בעבודה עם הסובבים אותו,ואנו מצפים שהוא ישמע את מה שיש לנו עכשיו. לכן תחילה לתת לו להכנס לשאול לשלומו ואך עבר היום על בן/בת הזוג ורק לאחר שישב (אפשר לשוחח על כוס תה או קפה עם עוגיות מומלץ) אפשר לספר את מה שקורה בבית. אני משוכנע שכאשר יחולו בנו השינויים הם ישפיעו בעקיפין על הסובבים אותנו.
 
למעלה