gosha r

New member
לדחות את מצעד הגאווה.

עם כל הצער שבדבר, אני חושב שיש לדחות את מצעד הגאווה עד להודעה חדשה...בגלל אחריות לאומית ואזרחית....המשטרה והצבא לא צריכים לדעתי לאבטח עכשיו דברים שוליים יחסית לדברים שקורים עכשיו...ממ..מול החלון שלי...
 

wise boy

New member
../images/Emo53.gif

זוג ידידה סטרייטים בני 17 (בן ובת) רוצים לטעום קצת מהמסיבות של גאים גאות מחפשים דאנס בר טיפוסי של לסביות והומואים באיזור תל אביב שיש בו נוער וגם סטרייטים יכולים להינות ממנו, אם עופר ניסים עולה שם מדיי פעם זה מה טוב תודה רבה
 

T o K i O

New member
אממממ זה לא בעייה למצוא.

אמממ יש את התיאטרון.. אבל אני לא בטוח שבטור סטריטים תהנו שם ..חח אממ ויש עוד מועונים. כנס לאתר : www.layla.co.il ותוכל מצוא בלי בעיה :). תהנו.
 

resputin

New member
וול,

דאנס-ברים לגייז בגדול יש שניים בת"א; ה"אוויטה" וה"מינרווה" - שמיועד יותר ללסביות אבל יש שם גם גברים. יכול להיות מאוד שבשני המקומות יעשו לכם קצת בעיות עם הגיל, לפחות עד שתהיו בני 18, אבל זה תלוי בקריזה באותו הלילה. מסיבות גייז אתם יכולים ללכת לתאטרון, לדוגמא, כמו שהציעו כאן, למרות שעופר לא מנגן שם. המסיבות הדי יחידות שהוא מנגן באופן קבוע הן בדום\ווקס, לדוגמא הלילה בSqueeze - אבל לא מכניסים לשם מתחת לגיל 18 ולא מכניסים לשם בנות (אלא אם הן ~ממש~ מקושרות או טרנס). מההודעה שלכם אני חושב שהמינרווה דווקא הכי תתאים לכם, גם מבחינת גיל וגם מבחינת אוכלוסיה.
 

nitay100

New member
אני ממש מפחד

אנשים,אני ממש מפחד,אני רואה את הפצצות נופלות איפה שהוא ואני ממש לא קרוב לחיפה,נראה לי שהערבים מתחילים לנמנם ופחות לכוון
 

you know who16

New member
יוו

איפה אתה גר? זה מזה מטריף אותי ואני לא גרה בצפון אבל זה עדיין מפחיד..אני מנג'סת להורים שלי שאם יבקשו אז נארח אצלנו אנשים מהצפון..אוףף אני לא סובלת את זה!
 

nitay100

New member
הפצצות התבררו כזיקוקים

אבל אחרי האיום על רמת דוד,אני הולך לישון עם אחותי בממ"ד
 

2nd me

New member
האאא אתה חיפאי?

יואו זה היה כזה מצחיק XDDD אמא סגרה את כל החלונות בבית והייתה בלחץ [ראינו שתיקת הכבשים
] ואמרתי לה שתעביר רגע לערוץ 11, ופתאום קולטים איזה מישהו מספר שאלה זיקוקים של אירוע פרטי
 

bobiniu

New member
האוניברסיטה העברית

שלום מחפש אנשים שמתחילים ללמוד שנה הבאה באוניברסיטה העברית... משפטים (כמוני) או כל דבר אחר... במיוחד אם הם שוקלים לגור בכפר הסטודנטים.... כי אני מחפש שותפים......
 
אני מצטערת שאני כבר לא כאן..

אני לא מפחדת, אולי רק לחתולה שלי, אבל אני לא מפחדת. אני משתמשת קבועה עכשיו בפורום החדש שיצא ("למען ועם הצפון") ונורא קשה לי לכתוב ולהתעמק עכשיו בנושאים אחרים. הנה משהו שכתבתי אתמול, החלטתי להביא את זה גם לכאן, אין לי כוח לכתוב משהו מחדש, גם ככה זה בטח יצא פחות או יותר אותו הדבר.
העשן חוגג פה כבר מהבוקר.. מה יהיה?
כאילו.. התעוררתי יחסית מוקדם הבוקר. טוב, יחסית אליי זה מוקדם. 10 וחצי. רק התעוררתי וכבר העשן היה שם, ריחף באוויר. הטלוויזיה היתה נואשת, החתולה מבוהלת משום מה, ורק אני עוד מתקשה לקלוט. אח שלי מגיע מהצבא מוקדם, הוא לא יכול להכנס לבור, הוא קלסטרופובי. אז הוא הגיע הביתה, ואני בשקט לעצמי ואתם יודעים מה, אפילו בקול- מודה לאלוהים על כך. את כל השעות הקרובות שלאחר מכן בילינו במרפסת מחוץ לבית, מסתכלים על הנוף בפחד, מריחים את ריח הגופרית ואת הזיעה הקרה של החיילים שבחוץ מרחפת באוויר. אנחנו גרים בצפון, במרכז העניינים, קרוב לראש פינה קרוב לצפת וקרוב לחצור. איפושהו ביניהם, נוף על הכל יש בשפע. כל טיל וכל קטיושה אני רואה, שומעת ומריחה. אני כבר לא יודעת מה יותר חזק. צלילי הטילים, או הבומים שבלב שלי. ופתאום כל החברים שהיו פעם הכי קרובים אליי אבל כבר נשכחו מלב- מצלצלים. "את חיה?" הם שואלים. "דאגנו לך, איך שם?" וכל פעם אני חוזרת על אותה התשובה, לפעמים בקול רועד ולפעמים בקול בוטח, אבל תמיד זוהי אותה התשובה- `אני שומעת אותם, הם קורבים אליי, דודה שלי מהנפגעים. אני מפחדת, אבל אני יודעת שלבית שלי הם לא יגיעו. איך אני יודעת? האמת לא יודעת, פשוט יודעת, מן הרגשה כזו. לבית שלי, הם לא יגיעו.` אבל פתאום אני לא מרגישה כל כך אמיצה. פתאום הטיל שנפל נשמע הרבה יותר קרוב. יש תחנת דלק מעל הבית שלי, זה לא מכפיל את הסיכון? הבית שלי שתי קומות, במקום להיות בממ"ד ולהיות בטוחה אני יושבת על המחשב בקומה השניה וכותבת את הדברים הכל כך לא נחוצים האלה. ופתאום מפחדת. ופתאום חושבת, אז ככה נראית מלחמה? מלחמה שאפילו אין לה שם? בטח אם אולמרט יתבקש לתת לה שם זה יהיה שם בסגנון של "מלחמת ההתגוננות" או משהו כזה. מה אכפת לי בעצם משמות? למה אני שמה זין על זה. הנה עוד טיל אחד מעל הבית שלי, ממש כרגע. והנה עוד שדה קוצים אחד שעלה באש, והשם כבר לא משנה יותר. העשן ממלא לי את הריאות, ואני במקום להתחבא יוצאת החוצה למרפסת ומסתכלת על שדה המלחמה שעולה באש ממש מול העיניים שלי, מסתכלת סביב כמו מלכה שממלכתה נפלה, העשן עוטף אותי במן חמימות שיקרית שכזו, גורם לשיער שלי להסריח ולנחיריים שלי לרטוט. אבל לא, אני שואפת מלא הריאות וחושבת לעצמי, "יה, אז ככה בעצם מריחה מלחמה..?"
 

yotem 16

New member
וואו..../images/Emo83.gif

קטע חזק מאוד, ובאמת שעברה בי צמרמורת שקראתי את זה. אני מאחל לך ולכולנו להיות חזקים, פשוט להיות מאוחדים, ולקוות שיהיה טוב, שהמצב הזה לא יימשך הרבה זמן, ושכולנו נוכל לנשום לרווחה.
 

you know who16

New member
וואו

זה די מאוד מפחיד איך שתיארת את זה שם..וזה עוד רק תיאור.. תהיי חזקה..את וכל האחרים ונקווה שזה לא יימשך יותר מדי זמן..כולנו פה תומכים בך
 
יואו איזה צמרמורתת

אני כולי הפוכה קוראת את זה והתחלתי להתרגש תהיי חזקה באמת
איתך כולנו כאן!
 
למעלה