../images/Emo48.gif טחח.
:< זונת צומי, ברשותכן, נדמה לי שנעמה עומדת להשתפך
>> המורה הגועלית הזו לתנ"ך גורמת לי להרגיש סתומה לחלוטין. היא כל כך גסה וכל כך מרושעת והיא אף פעם לא מרוצה משום דבר. אני יודעת שהיא תורמת לנו מבחינה מסוימת בגישה שלה, אבל זה לא מונע ממני - לא יודעת אם לשנוא אותה. אוף.
ואיכ. אני אפילו לא בגיל ההתבגרות. בסדר, אז אני כן >> ולפעמים אני רוצה שהחיים שלי יהיו רק בפורום או משהו [מעורר רחמים, ידוע ידוע, אמרתי לפעמים ותקראו את ההמשך בבקשה לפני שאתן צוחקות ממני. מספיק לי שאני עושה את זה. >>] בחוץ הכל כל כך כל כך מסובך ורע ואוף. וסכינים משומשות הן הכי חדות ו, כי... אוח. אתן בטח מבינות אותי. ברור שאתן מבינות אותי, כולנו מתבגרות מעצבנות ומחוצ'קנות ששונאות את עצמינו לפעמים
מה הקשר שאת שונאת את עצמך? >> אין שום קשר. אני אוהבת את עצמי, מי כתב את זה בכלל? מורה מטומטמת ואוף, אני לא אגיד עוד כי זה יהיה פתטי לגמרי. שונאת פתטי, למה הכל לא יכול פשוט להסתדר? והיום הייתה לי את הפגישה הראשונה של התוכנית מצטיינים המעצבנת הזו, ואני מרגישה כל כך לא שייכת לשם ומרגישה כל כך מטומטמת ומיותרת, ואוף. ואוף ואוף ואוף. [כן, כבר אמרתי שאני בכיינית. אה. לא? בסדר בסדר, זה יבוא בהמשך.] ולחברות שלי נמאס שאני לא מדברת ולי נמאס מהתחושות שלהן שגם לי יש אבל אני לא מפגינה >> ונמאס לי לנסות להיות טובה יותר מכולם אבל זה אפילו גרוע יותר לשקוע בין כולם. והבטן כואבת לי ומגעיל ורע לי, וכל כך חרא שאני כזו אנוכית ומפונקת. אנשים סובלים כל כך הרבה יותר ממני, אני סתם מתבגרת ממוצעת ובכיינית, אנשים שאין להם אוכל ואין להם עבודה ואין להם זכויות [יום זכויות הילד וכאלה, גם משפיע] ואיכ. ואני פה מייללת. אם קראתן והכל אז תודה, אבל תחסכו ממני את נאומי ה"אני יודעת מותק, אני אוהבת אותך
, זה קורה לכולנו
", זה לא שאני אומרת ש"לא איכפת לכן ממני אז אל תכתבו כלום", זה פשוט.... זין. מבחן במדעים מחר. מה הקשר. ותגובות עם פירוטים על כל דבר שהסברתי פה שרע לי. כי אני יודעת את זה טוב מאוד ואני שמחה שיש לי פה בנות שאיכפת להן ממני ולי איכפת מהן. אבל אבל תנו לי להיות כלבה ולהרגיש שקראתן ואני לבד בכאב שלי, תנו לי לחיות באשליה שאני מיוחדת ויחידה, אתן יודעות שכולנו רוצות להרגיש ככה לפעמים. לפעמים זה עוזר לי יותר מהחיבוקים והנשיקות הווירטואליים ששולחים להודעות כאלו >> *מקיאה* רואות? אני מגעילה את עצמי
בבקשה בבקשה, אם איכפת לך ממני, [הו, הדרמטיות המחורבנת.]
אני אהיה יותר שמחה אם לא יהיו להודעה הזו תגובות. אני כזו כלבה. למה אני מפרסמת את זה בכלל? אה, כן, צומי בלתי נראה.
[שתקו.] ואם אני כותבת דקה אחרי שאני מפרסמת את הקקי הזה כל מיני הודעות מושיות עם מלא סמיילים והכל, זה לא סתם. אני באמת שמחה כשאני פה והכל, זו כאילו הודעה שלא קשורה לנעמה-כוסיט-היפראקטיבית >> ת-תודה.