תקנות חדשות למגזר הקיבוצי
שלום לכולכם אני יודע שאחדים אינם ממש מתענינים בתקנות החדשות אולם יש חשיבות רבה להעביר את ההודעה לכמה שיותר חברים בקיבוצים, כל אחד בקיבוצו הוא, לרשימות התפוצה הפנימיות, לחברים, לאבא / אמא / דודים, ל כ ו ל ם. צרפתי מאמר שלי בנושא המתפרסם בעיתון האלקטרוני "שווים" הרבה חומר נוסף תוכלו למצוא באתר התנועה הקיבוצית http://www.kba.org.il כמו כן הרבה פרשנות ב"פורום מזכירים" באתר הקיבוצים באתר המסחר והתעשיה יש קישור לתקנות המוצעות, שימו לב שניתן להגיב רק עד ה 27-10-2005 http://www.moital.gov.il/NR/exeres/05EE3EB8-DBF8-4E0E-8C26-D22FE5D0A882.htm תקנות מאת זמי בן חורין, 14.10.2005 ראשי > קיבוץ-קיבוץ יש פערים מדאיגים בין זכויות החבר, כפי שהבטיחו הוגי הקיבוץ המתחדש, לבין התקנות ליישומן המופיעות במסמך של משרד התמ"ת בימים אלה פרסם משרד התמ"ת את נוסח התקנות ליישום דו"ח ועדת הסיווג שייכנסו לתוקף בעוד חודש. בסקירה קצרה זו אני מבקש לסקור את המסע לגיבוש התקנות ולהציג את הפער, הקריטי לעתים, בין הכוונות, הטיוטה והנוסח הסופי בעניין הנוגע לחיי כל חבר "בקיבוץ המתחדש". הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים הוקמה ב- 19/05/2000 כשהמנדט שקבלה ממשלת ישראל היה "לבחון את השאלה הבסיסית "מהו קיבוץ בימינו". דו"ח הוועדה התפרסם בחודש אוגוסט 2003 והוצג לממשלה ולציבור. הוועדה קבעה מספר עקרונות: § יש לקבוע שני סיווגים חדשים לקיבוץ אשר יחליפו את סוג הקיבוץ הקיים, "קיבוץ שיתופי" ו"קיבוץ מתחדש". § הוועדה קבעה כלל מרכזי אחד "רשם האגודות השיתופיות יתנה אישור של שינוי תקנון בכך שמובטחים צורכיהם הבסיסיים של החברים, ובפרט האוכלוסיות החלשות". § בנוסף קבעה הוועדה כי "הקיבוץ לא יחסום את חבר הקיבוץ מלברר את סכסוכו מול הקיבוץ וכי לא יפלו את חבר הקיבוץ מבחינת יכולת ייצוגו המשפטית". § הוועדה המליצה בפרק הערבות ההדדית כי הערבות ההדדית תכלול "לרבות כיסוי אקטוארי מן העבר". צרה היריעה מלפרט את כל המלצות הוועדה הציבורית אבל הקוראים מוזמנים לעיין בנוסח המלא באתר . מעת פרסום המלצות הוועדה עמלו במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, האגף לאיגוד מקצועי, בניסוח התקנות אותם אמור לאשר השר. בתאריך 2/2/05 פורסמה טיוטא "סודית" ולא להפצה, כל כך סודית הייתה שרבים מפעילי התנועה, שלא לומר "חברים פשוטים", אפילו לא שמעו כי בחייהם שלהם עוסקים. הטיוטא קבלה בעקרון את המלצות הוועדה הציבורית. בין השאר טיוטת התקנון קבעה: § זכויות חבר הקיבוץ על פי תקנות אלה אינן ניתנות לוויתור § קיבוץ יספק את צרכי המחיה הבסיסיים של חבריו על פי קריטריונים שווים (לא מופיעות התניות לחובה זו) צרכי המחיה של החברים בגיל העבודה לא יפחתו משכר המינימום ובאופן שיאפשר להם שכר הוגן. § בטיוטה מה-2.2.2005, הקיבוץ היה רשאי לנכות מצרכי המחיה הבסיסיים של חבר בגיל העבודה כל הכנסה או נכס של החבר, "למעט דירת המגורים של החבר בקיבוץ", ובלבד שווידא כי בידי החבר וילדיו יש די אמצעים לקיום הוגן (כולל ניידות). רשם האגודות השיתופיות רשאי, לאחר חקירת יכולת הקיבוץ, להפחית סכומים אלו לתקופה מקסימלית של 6 חודשים, לעומת זאת, במסמך הנוכחי אין הגבלה של זמן וגם ניתן להפחית מהנכסים את דירת המגורים. § הערות בטיוטא ממליצות כי יש לקבוע כללים, הקמת קרנות, עריכת ביטוחים להבטחת זכויות החברים. § בפרק "יישוב סכסוכים" בטיוטא, לרשם האגודות השיתופיות יש תפקיד נכבד, כולל "יברר הרשם מיוזמתו או על פי בקשה שהוגשה לו.... ימנה שני נציגי ציבור שידונו עמו בעניין. הרשם ונציגי הציבור רשאים לדרוש מהקיבוץ ומחבריו כל מידע הנוגע לעניין. ונמצא בתום הברור בפני הרשם ונציגי הציבור כי הקיבוץ פעל בניגוד להוראות יממן הקיבוץ לחבר ייצוג משפטי". יש עוד הרבה סעיפים, כאמור, לא ניתן לפרט הכל במאמר זה. כדאי לבחון את הפער ין טיוטת התקנון לבין הנוסח הסופי המוצג עתה. "נעלמה" הפיסקה הדנה בזכות התמידית ובלתי ניתנת לוויתור על זכויות חבר הקיבוץ. למה? לחובת הספקת צרכי המחיה של החברים נוספו התניות מגוונות כגון, פניה לרשויות הקיבוץ (מחייב הקמת ועדה), קיום ומילוי הוראות התקנון (ואם עבר החבר על אחת מהתקנות, הוא לא זכאי? האם אין הבחנה בין קלה לחמורה?), מיצוי יכולת השתכרות (מה זה אומר בפועל?), מיצוי זכויות כולל פניה לבן זוג לשעבר !!! , גילוי נאות של כל ההכנסות והנכסים ועוד. לצורך השלמת צרכי מחיה ניתן לקיבוץ להביא בחשבון גם את דירת המגורים של החבר (עם הסיכון לאובדן דירת המגורים). ב"הבטחת הצרכים לחברים בגיל הפרישה תהיה בגובה קצבה המשולמת למי שיוצא או מוצא מהקיבוץ", נעלמה הכוונה להצמיד את הסכום לשכר המינימום. הרשם רשאי להפחית חובת הקיבוץ לספק צרכי מחיה ללא הגבלת זמן. "נעלמה" מעורבותו של הרשם וחובתו לחקור ולפעול במקרים של סכסוכים בין החבר לקיבוצו, המדינה הסירה אחריות מהתערבות בפתרון סכסוכים. ויש עוד דוגמאות. בנוסף, התקנות נוסחו בשפה כללית, לא החלטית ונתונה לאין סוף פרשנויות, מה שלבטח יגרור את חבר הקיבוץ לעימות בעת הצורך מול קיבוצו, דוגמאות לעברית הקיבוצית: § הספקת צרכים באופן הוגן (הכל יחסי, נכון?) § בהתאם לוותק (כמה % לשנה?) § יכולת הקיבוץ (מי מגדיר?) § מיצוי יכולת השתכרות (מה זה אומר?) § מתן עדיפות גבוהה (מה זה גבוהה?) § סכום סביר (הוצאות משפטית, מה זה סביר?) לסיכום: ניסוח תקנות רשלני, מקפח, מעורפל, אחרי חודשי עבודה רבים, של עורכי דין מלומדים, של התערבות התנועה, ובמיוחד לאור השינויים שעברו התקנות משלב הטיוטא (הסבירה) עד לנוסח שלפנינו. בהתחשב בכל האמור, ניתן היה לצפות לתקנות אחראיות, לא כאלו שמשאירות אין סוף נקודות פתוחות לוויכוח והתדיינות משפטית בין החבר לקיבוצו. טוב יעשו כותבי התקנות אם ימשכו אותן חזרה לסבב נוסף של כתיבה ויישום ההערות שיועברו להם על ידי החברים (ולא לשכוח בבקשה להעביר לנו העתק נוסף להערות, החיים האלה שלנו, האם לא כך?.)
