מזל שיש את בוש

אחרת אם היא נשיא שמאלני הטרור כבר מזמן היה שולט בעולם מסתבר שהערבים שכל הזמן נהנים לאיים שהם ישתמשו בכוח הם חבורת פחדנים במיוחד אסד השפן הזה (שנראה כמו עכבר) שברח מלבנון מהפחד מבוש עם הזנב בין הרגליים
 
באמת מעניין

סוריה נמצאת בלבנון כבר 30 שנה, בריה"מ התפרקה לפני 15 שנה, צפון קוריאה מבודדת כבר 50 שנה. ולפתע פתאום המאמצים הדיפלומטיים נושאים פרי.... "במקרה" בתוך שנתיים מהפלישה לעירק... הרבה יותר קל לנהל מו"מ כשהצבא החזק ביותר בעולם נמצא מאחוריך ואתה מראה נכונות להשתמש בו איראן עוד מפרפרת, אבל אני מהמר פה שתוך שנה גם שם "המאמצים הדיפלומטיים ישאו פרי" או ש.....
 

אר ים

New member
לא חשוב מי...

כל חברי הכנסת של מפלגת העבודה עד האחרון שבהם שווים יותר מהאיש המתנשא והאטום הזה.
 

Fleddermaus

New member
אהוד ברק, דליה איציק...../images/Emo119.gif

עמיר פרץ, ויצמן שירי וכו'. אנשים שאני לעולם לא אצביע בעדם, ואני אינני מחסידי ביילין. בכלל, העבודה היא מפלגה שבורה ללא מצע אמיתי או אידאולוגיה מובילה, וחבריה מעוניינים רק בכסא הנכסף. שומר נפשו ירחק.
 
למה להגזים?

ביילין הוא לא האיש שאני הייתי בוחר בו לעמוד בראש מרצ, וכשהיה צריך להצביע העדפתי את רן כהן וגם התייחסתי לזה כאן. לצערי עמדתי לא התקבלה וביילין נבחר. אני משער שהוא נבחר בזכות הקשרים שלו בעולם, בזכות המאבקים שניסה להוביל כשעוד היה במפלגת העבודה. יחד עם זה, ביילין מייצג את המצע הפוליטי מדיני של מרצ. במשטר המפלגות הקיים בישראל נראה שהדרך היחידה להצביע באופן ראציונאלי הוא לבחור ברע במיעוטו. נדמה לי שבכל מצב מרצ עדיפה על מפלגת העבודה. בואו לא נשכח מי נמצא שם בצמרת...
 

אר ים

New member
עמיר פרץ שם בכיס הקטן את ביילין

ואפילו ברק, שאותו איני מחבב במיוחד, שווה עשרות מונים מאשר האיש המנותק שגרם נזק עצום למחנה השלום ופרש ממפלגת העבודה, לא חלילה עקב אידיאולוגיה(כמו יוסי שריד, למשל), אלא מפני שלא נבחר לרשימתה ובצדק!!!
 

Fleddermaus

New member
ועדיין, ../images/Emo119.gif

היית מעדיף להכניס לכנסת את דליה איציק או את יוסי שריד, זהבה גלאון ורן כהן? בגלל אדם אחד לא פוסלים רשימה, מזיק ככל שיהיה. למפלגת העבודה אין אידאולוגיה. אתה תעשה את הבחירה הנכונה.
 

אר ים

New member
מה זה "אין אידיאולוגיה"?

מפלגת העבודה בעצם הובילה את המהלכים שהביאו להתנתקות: מי שהציע את הרעיון ראשון היה עמרם מיצנע, שזכה לקיטונות של רותחין, בעיקר מאנשי השמאל, רק כששרון הראה שהוא רציני בתוכנית שלו, פתאום הצטרפו כל הטרמפיסטים משמאל למפלגת העבודה, שתמכה במהלך מלכתחילה, בלי לזגזג, כמו ביילין וחבורתו. מפלגת העבודה מלאה כרימון בחסרונות, אבל היא תמיד הובילה קו אידיאולגי(כן, כן!!) שבסופו של דבר התקבל ע"י הציבור, גם אם לא היא ביצעה את המהלכים שלהם הטיפה: כל רעיון שהתממש בסופו של דבר עבר דרך "מערכת העיכול" של מפלגת העבודה, שהייתה תמיד שלב הכרחי במימושו, מרץ והשמאל היו חייבים שמפלגת העבודה תכיר ברעיונות שלהם כדי שהם יהפכו בני ביצוע.
 
המפלגה היחידה שבאופן עקבי

ראתה בהסתלקות מהשטחים צורך, שבסופו של דבר משרת את האנטרסים של מדינת ישראל, הייתה ועודנה גם היום מרצ/יחד. מצנע הציע בזהירות מרובה לפנות את נצרים בגלל שהיא התנחלות מבודדת... מבחינה זאת אין ספק ששרון הלך ישר לקו האידיאולוגי של ...מרצ, שראתה במפעל ההתנחלות בגוש קטיף התגרות, גזל ובריונות שהביאו על ישראל רק צרות. העבודה מצאה עצמה במצב בלתי אפשרי שבו היא בעצם ניצבת ימינה לליכוד... ולא בפעם הראשונה! גם בגין הלך 'שמאלה' ממפלגת העבודה כשחתם על החזרת כל סיני עד גרגר החול האחרון... (נדמה לי שהיה זה דיין שאמר 'מוטב שארם-א-שייך בלי שלום משלום בלי שארם-א-שייך...'). פרץ בהחלט מוביל מאבקים שהם לעתים קרובות לטעמי, אבל לא במקרה נאלץ לפרוש ממפלגת העבודה, שלא בדיוק מצדדת בקו הסוציאל-דמוקרטי שהוא טוען בשמו... החזרה שלו למפלגת העבודה, עם כל הכבוד, נראית כהצטרפות לצורך קידום...
 
למעלה