וואו, איזו הגזמה!../images/Emo2.gif
"הסרט? איכס, כמובן. תיאורים של ספר לא הורסים דמיון. לא לגמרי. אם כ"כ חשוב ה"דמיון" אז למה לקרוא בכלל? היא הייתה יכולה להגיד שיש איזה ילד ויש איזה קוסם רשע, את השאר תדמיינו לבד. זה כל היופי בספרים. ובספר הזה, באופן ספציפי - זה גם כתוב טוב. אין להשוות את התיאורים לפרטים של הספר לצורה שהציגו את זה בסרט, כי הסרט דפוק. הספר לא." מסכימה שהסרט גרוע, אבל לא אמרתי לא לכתוב את כל הספר!
סה"כ אמרתי ש
אני לא אוהבת את ההגזמה בתיאורים ואת הסגנון כתיבה שלה.
קצת פרופורציות.
אהה, וזה די שונה, סדרה וספר. אבל עדיין. ואני עדיין לא מסכימה שהטעויות כאן ממש ממש ממש ממש לא חשובות.
אני זוכרת שהיו כמה פעמים שהם היו חלק מהעלילה, ז"א, בלה. שנניח הארי יצא ואז הוא חזר למקום אחר בכלל, וזה הרס מאוד.
הארי סתם קרציה, ולפי דעתי הוא לא בנוי טוב.
הוא סתם הגיבור. ודווקא הגיבור לא צריך להיות סתם.
בד"כ יש הזדהות עם הגיבור... רצון לחוות את אותם דברים שהוא חווה, להיות במקומו, אבל לא הרגשתי את זה בכלל.
וזה אומר
המון. וזה לא קשור לזה שהוא סובל, תמיד הגיבורים סובלים ובכל זאת רוצים להיות הם. "פטוניה הרי הייתה חייבת לקחת אותו אליהם. הם לא סבלו את המשפחה שלו ואותו, והם נתקעו עם עוד ילד, בלי שהם רוצים. והם אנשים מגעילים. ההתנהגות שלהם נוראית, אבל לפחות הם נתנו לו בית.. " שמעו פעם על המילה... אימוץ?
אני בטוחה שאיזו משפחה של קוסמים היתה מוכנה לקבל אותו. או אפילו מוגלגים... בלה. או כאלה קוסמים מוסווים. כמו השכנה של הארי, נו, בספר החמישי. אז הם אנשים מגעילים, אבל להתעלל בילד?
נכון שאת שונאת ילדים, אבל עדיין.
יש לה רעיונות כאלה, אבל עובדה שבכל ספר הרגשתי אותה תחושה של "אוף, עוד פעם הפרק הזה..."!
וכן, גם אם שם הפרק שונה והרעיון שלו שונה, היא כותבת אותו
אותו הדבר, וזה כבר מעבר לסגנון כתיבה. ד"א, כל פרק
כל הפרק הארי מתלונן שזה היומולדת הכי גרוע בחיים שלו, לא משנה מה יש בעלילה. אוקיי, ופה אני מסכימה איתך שהאנגלית יותר טובה.
אולי אני צריכה לנסות שוב לקרוא באנגלית ואני אבין על מה את מדברת, פשוט בינתיים... בלה.
אני זוכרת רק שבתחילת החמישי לא ממש נהנתי ושנאתי את הסגנון דבר ואת הסגנון כתיבה... אולי רק בגלל ההתחלה, אבל אני עדיין לא חושבת שזה ישנה את כל מה שאני חושבת.