[o0Invisible0o]

היי. השלישי הכי טוב.../images/Emo11.gif

גם החמישי מצויין..אבלאבלאבל השלישי!

 

[Kill Bernard]

השלישי מתקרב לחמישי.

בחמישי יש אמברידג'!

ופאדג'.. ועם הקולות של הסוסים בסוף..

Hang on. This Lord Voldything's back, you say. Yes. The one who murdered your parents. Yes. And now he's sending Dismembers after you? Looks like it.​

הוא גם קורא לדימנטורס demembers, demenders ו-dementoids!

זה גדול!

חמישי שולט.

 

[Girl From Mars]

דיסממברס?../images/Emo12.gif

 

[morini77]

../images/Emo2.gifהרביעי הכי טוב!../images/Emo99.gif

 

[Girl From Mars]

הרביעי גרוע.../images/Emo12.gif../images/Emo122.gif

ממש השתעממתי בו.>< אבל מצד שני אני לא אוהבת כ"כ הארי פוטר, אז אני אשתוק עכשיו.XD

 

[Kill Bernard]

הרביעי לא הכי גרוע,

הוא פשוט הכי פחות טוב.

ואיך את לא אוהבת כ"כ הארי?

זה לא יפה. הארי שולט (הספר, לא הארי עצמו. הארי צריך למות. סיריוס שולט.

).

 

[Girl From Mars]

לא, הרביעי גרוע.../images/Emo13.gif

הארי שולט?

come on. (נו התכוונתי לספר) זה היה יכול להיות יורת טוב אם ג'יי. קיי. רולינג היתה יודעת לכתוב.

 

[o0Invisible0o]

../images/Emo2.gif

היא יודעת לכתוב.

 

[Kill Bernard]

ג'יי קיי מעולה! ../images/Emo2.gif

יש לי בעיות קשות להסביר את זה, אבל.. נמ. נו, הכתיבה שלה זה הדבר האחרון שאפשר להגיד שהוא לא טוב. מבחינת עלילה, תיאורים, שפה, דמויות.. זה מושלם. טוב, לא מושלם. It's my party מושלם, אבל הארי דבוק מאחורה. לא יודעת, נו. מה יכול להיות שם יותר טוב?

 

[Girl From Mars]

העובדה שהיא מרחה ספר

על פני 800 ומשהו עמודים כשהיא בקלות יכלה לצמצם אותו ל-500, והיא עוד לא מרחה אותו טוב. העובדה שכל תיאור של דלת מסכנה לוקח לה חמישה עמודים ואפילו התיאור מסורבל ומעיק. ולא רק זה, תשאירי קצת מקום לדימיון, דאמיט.

וגם בגלל שהיא מתארת כל דבר לפרטי פרטים קטנים ומטופשים שלא מועילים ולא כלום יש לה מיליון טעויות בערך בשורה אחת. פעם האולם אוכל הזה למעלה ופעם הוא למטה ופעם הוא מצד ימין ופעם הוא מצד שמאל, די, נמאס.

הכתיבה שלה זה הדבר הראשון שאפשר להגיד שהוא לא טוב. הכתיבה מבססת את הספר. חוץ מזה שהארי טיפש והארי הוא הגיבור, זה כבר אומר משהו. וכל ספר שלה מתחיל באותו פרק ובאותו שם "היום הולדת הכי גרוע בעולם" ותסלחי לי, אבל הארי הזה סתם צומתי בטירוף וכל יומולדת שלו זה יותר ויותר גרוע. אין לך רעיונות? אל תכתבי ספר. ואיילת, היא יודעת לכתוב, אבל היא לא יודעת לכתוב טוב.

 

[Kill Bernard]

אז ככה,

(ואם זה יותא עצבני מידי אני מתנצלת.

) "מרחה ספר"? אני חושבת שהחמישי יצא מושלם. אין שם מילה שהייתי מוותרת עליה. אולי יש אנשים שרק מחפשים את האקשן של "הו! הוא ירה בו! הו! הוא מצא את הזה! הו! הוא מת!" אבל אני דוקא יותר אוהבת את החלק שלא קשור לזה. את השיעורים והוגוורטס או מה שלא יהיה שם בחמישי ש"מרוח". לא מרחה אותו טוב? אני הייתי מעתיקה לפה עכשיו קטעים שלמים מהספר רק כהוכחה (וכן, אמ, אני מניחה שיש גם דבר שנקרא טעם אישי

) אבל גם הדברים ה"לא חשובים" (אצל הדרסלים? בבית של סיריוס? רכבת? השיעורים? אמברידג' נוכחת בשיעורים? המבחנים? החלומות? כולם לא רק שהם חשובים ומעניינים, גם כתובים טוב. אני לא יודעת מה ההגדרה שלך ל"טוב" תהיה, אבל היא כותבת בצורה שהיא לא רק קריאה ומעניינת, אלא אפילו כל משפט נשמע יפה. שלא לדבר על הדברים המבדרים. ויש הרבה כאלה. אין הרבה תיאורים של דלתות מסכנות. ואם יש, אז זה כתוב כמו שצריך. אני לא אוהבת לקרוא על "הארי רץ במסדרון, פתח דלת, ועוד דלת, והגיע בסוף לדלת אחרונה". זה לגמרי מוציא מהאווירה. אני בעד מקום לדמיון, ברור, אבל התיאורים שלה לגמרי מכניסים אותך ל(כן, הקיטש) עולם שלהם וכל זה. עצם העובדה שזה כתוב כספר אתה יכול "לדמיין דברים" איך שאתה רוצה. אבל בלי התיאורים זה ריק, אין את האווירה שהיא רוצה ליצור. ובעצם העובדה שזה הספר שלה, ושהיא למשל "מכירה" את הוגוורטס או משרד הקסמים, איפה שזה לא יהיה שהיא מתארת, זה נותן לה את הזכות - כן כן כמה חבל - לקבוע איך זה יראה. היא "הייתה" בתוך המקומות שהיא מתארת, והיא בסך הכל מעבירה את זה לקוראים. היא רוצה דלת ירוקה שמנונית עם נקודות אדומות בוהקות, שנראית כאילו היא מתנדנדת ועומדת ליפול מהציר שלה וחורקת כמו אישה בהריון? זה מה שיש שם. ולדעתי גם בקושי יש כאלה. פה ושם יש, חייבים להיות, ולפחות אצלה הם עוד מעניינים וחשובים לעלילה. אני גם פחות מתה עליהם - אבל מרוב שהכל מסביב מעניין וכתוב טוב פשוט קוראים אותם מהר וממשיכים לקטעים ה"יותר טובים". וד"א, התיאורים של ג'יי קיי ארוכים? אין לי מושג אז איזה ספרים קראת. שבט דוב המערות הזה פתחתי בעמוד אקראי. ואני רצינית - שני דפים שלמים על.. אני יודעת, מים זורמים. עכשיו זה באמת נורא. כשג'יי קיי מתארת למשל איך נראה הפאב של the hog's head, אני רואה את זה טיפה יותר מעניין.

טעויות? קורה. ואין כזה הרבה, או לפחות לא משהו חשוב מידי. הוגוורטס זה חתיכת מקום ענקי, די קשה לא להתבלבל עם התיאורי מסדרונות ואנ'לא יודעת מה. זה בכלל לא מתקרב בכלל לטעויות שיש ב.. לא יודעת, מכושפות.

כל מיני דברים אחרים. זה לא משהו חיוני לעלילה. אז המועדון של גריפינדור פעם אחרי חישוב ארוך יוצא קומה חמישית ולפי מה שנאמת בספר אחר הוא בקומה 2000. זה לא קריטי. הארי אכן טיפש והארי אכן הגיבור. אבל הוא דמות טובה. הוא עולה לי על העצבים, ואני אישית חושבת שזה יהיה עוול נוראי לספר אם הוא לא ימות בשביעי או משהו.

אבל סה"כ היא באמת התעללה בו, ואני חושבת שההתנהגות שלו, בסה"כ - אנושית והגיונית לחלוטין. אם הייתי במצבו בטח הייתי הרבה יותר בלתי נסבלת. לפרקים יש שמות שונים, קודם כל.

the boy who lived the worst birthday owl post the riddle house dudley demented והשישי, לא אחשוף, אבל לא דומה לאף אחד אחר.

הספרים, מה לעשות, בנויים ככה שכל ספר מקיף שנה. כל ספר מתחיל בחופש הגדול ( = היומולדת של הארי, שמה לעשות שנדפק עם חרא ימי הולדת.

) ומסתיים בסוף השנה בהוגוורטס. זה כזה רע? זה אולי נכון שההתחלות של כמה יכולות להיות דומות, של הארי המסכן סובל אצל הדארסלים. אבל, נו, כמו שדמבלדור אמר בחמישי - הוא חייב לחזור לשם. כל שנה. וחוץ מאותו העניין של הוא נמצא באותו מקום ודי לא עושה כלום (וסובל, הגיוני) - הכל שונה בכל אחד מהספרים. זה כמו שמישהו יגיד שהסיום של שר הטבעות משעמם ולא נחוץ.. אם זה באמת מעניין אותך, הכל נחוץ. הארי צומתי בטירוף מסיבה הגיונית. עם כמה שזה מעצבן - כ"כ מותר לו! כל יומולדת שלו לא יותר ויותר גרוע. בראשון.. הראשון זה ההתחלה, לפני שהוא ידע בכלל מהכל. סבל כי זה הדארסלים, והם לא אנשים נחמדים במיוחד. בשני.. אם אני לא טועה הם לא נתנו לו לקבל מכתבים או משהו? רע. אמת. ועוד אחרי שהוא ראה מציאות שהוא יותר אוהב ולא נותנים לו להתקרב אליה. בשלישי בכלל לא היה לו כזה רע - הוא קיבל מכתבים מרון והרמיוני. ברביעי הוא השתמש באיום של הקשר עם סיריוס והם פחדו ממנו, ובחמישי בכלל הוא התעלל בדאדלי. וחוץ מה"יום הולדת עצמו", כל ספר התחיל שונה והתפתח שונה. אי אפשר לטעון שלא. רעיונות זה הדבר האחרון שחסר, פשוט המבנה הבסיסי של חרא יומולדת אצל הדרסלים כל שנה זה מבנה בסיסי שבגלל העלילה לא יכול להשתנות. ועובדה שעל זה היא בונה בכל ספר דברים שונים. חוץ ממוטיב הסבל, הכל שונה.

וסובל בימי ההולדת שלו? כן, עם כמה שזה מטומטם, הוא כן. את לא היית? "אל תכתבי ספר"?

הארי פוטר הוא ספר גאוני. ג'יי קיי יודעת לכתוב מצויין, לפחות כל עוד קוראים את הגרסה באנגלית. כל מה שאמרתי לא תקף על התרגום.

 

[o0Invisible0o]

../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif

אני נהנת גם מהמתורגם..

סביר להניח שכשאני אקרא באנגלית אני אהנה יותר, אבל בעיקרון. ולא יודעת, די מה ששכנע אותי להתחיל היו התיאורים שחברה שלי נתנה לי, סיפרה לי על ההמתקים, על מבנים מגניבים וקסומים ואיזה עולם ג'יי קיי יצרה שם [והעובדה שרציתי לדעת אחרי איזה ספרים כל העולם משתגע

] הובילו אותי לקרוא את זה.. אז אני דווקא נהנת מהתיאורים ומהכל, כמו שאמרת, ואם הייתי מרגישה שזה נמרח לא הייתי מסוגלת להמשיך בכלל, אני לא סבלנית במיוחד בנוגע לספרים.

קראתם "קופסא שחורה"? שם התיאורים כאלה משעממים..o0 כמעט נרדמתי! למעשה..אני חושבת שנרדמתי כמה פעמים במהלך שקראתי אותו..

בלה. טוב..אני רואה שמסוכן להתכווח איתך בנוגע להארי פוטר, אה הדס? יותר קל להסכים..XD חוצמזה..שאני באמת מסכימה.

טוב כן אני אשתוק עכשיו ואלך לישון..

 

[o0Invisible0o]

אה, רגע..ואם כבר להרוס את הדימיון

..בזה אפשר להאשים רק את הסרטים.

איכס.:S

 

[Girl From Mars]

חחחחחחחחחח../images/Emo6.gif

לא הבנת.

כשאמרתי "מריחות" לא התכוונתי לחלק של "אצל הדרסלים? בבית של סיריוס? רכבת? השיעורים? אמברידג' נוכחת בשיעורים? המבחנים? החלומות?", כי אלו באמת החלקים הכי מעניינים והכי מוסיפים לסיפור. כשאמרתי מריחות התכוונתי התאירויים הבלתי נסבלים והמעיקים שלה. כןכן, מעיקים. היא נוראית!!!

אעאעאאההה. ו"כל משפט נשמע יפה?" כן, בטח, כל משפט נשמע כאילו היא הקריצה אותו ממקום לא ברור והוא קיטשי לחלוטין או משהו כזה.

לא יודעת אם קיטשי זאת המילה הנכונה, אבל משפטים גרועים זאת המילה הנכונה.

אין הרבה תיאורים של דלתות מסכנות, אבל יש הרבה תיאורים שדומים לתיאורים של הדלתות המסכנות - כל דבר היא מתארת באופן כ"כ מעיק, פשוט לסגור את הספר וזהו. לא צריך להגזים, "הארי רץ במסדרון, פתח דלת, ועוד דלת, והגיע בסוף לדלת אחרונה" זה באמת מתואר פחות מדי, אבל לא צריך גם יותר מדי. וזה מה שרולינד עושה. היא צריכה לדעת להפסיק מתישהו. וזה שאתם אומרים שזה דווקא עוזר לדמיון... זה דווקא כ"כ הורס! כל הרעיון של קריאת ספרים זה הדמיון, זה לדמיין לבד, אחרת הייתי רואה את הסרט וזהו. היא לא יכולה לתאר כל אטום של כל דבר, זה מה שמבטל את הדמיון. "ובעצם העובדה שזה הספר שלה, ושהיא למשל "מכירה" את הוגוורטס או משרד הקסמים, איפה שזה לא יהיה שהיא מתארת, זה נותן לה את הזכות - כן כן כמה חבל - לקבוע איך זה יראה." ברור שזה נותן לה את הזכות!

אין פה אפילו שאלה של זכות או לא זכות!

פשוט זה מאוד מרפיע, לי לפחות, שהיא מתארת כל דבר עד הפרט האחרי אחרון, שזה באמת מוגזם ולא תורם לכלום. וכשאמרתי מריחות, התכוונתי לזה. "היא "הייתה" בתוך המקומות שהיא מתארת, והיא בסך הכל מעבירה את זה לקוראים." לפחות שתעביר את זה טוב.

לא קראתי ולא נסיתי לקרוא את שבט דב המערות, פשוט הראו לנו את הסרט בכיתה ז'.

ושוב, זה חוזר למה שאמרתי מקודם - אם הייתי רוצה שיהרסו לי את הדמיון ולהכתיב לי איפה תהיה החריטה הקטנה על הדלת שלא מסמנת שום דבר - 2.5467 סנטימטר מלמעלה ו-23.43 משמאל, הייתי פשוט רואה את הסרט. "הוגוורטס זה חתיכת מקום ענקי, די קשה לא להתבלבל עם התיאורי מסדרונות ואנ'לא יודעת מה." נכון שיש טעויות, אבל אלה כן טעויות שמפריעות ואלה כן טעויות משמעותיות. היא משנה את התיאורים לפי הצורך שלה לסיפור, וגם ככה היא מתארת כל מילמטר מהוגוורטס, אז ככה שזה לגמרי לא מובן ולגמרי הורס את כל הדמיון שכבר כן איכשהו נבנה ממקודם, לדעתי, זה הורס. ו-מכושפות?

"אבל הוא דמות טובה." - הארי, דמות טובה?! הוא אחת הדמויות הכי גרועות שקראתי עליהן.

פשוט דמות זוועתית. ואפחד לא היה מתלונן יותר מהארי.

הוא סתם אידיוט. היא גם הגזימה בהתנהגות של המהשמם כלפיו...

ברצינות, והמשטרה לא באה עד אז לבית שלו? אם הארי כזה חכם כמו שהוא מתואר ובלה בלה בלה הוא כבר היה הולך למשטרה מזמן, לא?>< אבל זה לא קשור.

זה הבסיס לספר בערך.

וזה שכל ספר מקיף שנה... כל ספר מתחיל ונגמר באותו מועד - מתחיל ביומולדת של הארי, שד"א, לא באה ישר אחרי שהוא סיים את הוגוורטס, אז כן, היא היתה יכולה לעשות שיקרה משהו לפני היומולדת שלו או משהו כזה. לא יודעת, היא יכולה לוותר על היומולדת שלו מצדי. "חרא יומולדת אצל הדרסלים כל שנה זה מבנה בסיסי שבגלל העלילה לא יכול להשתנות" אם היא כזאת סופרת טובה כמו שאת אומרת, היא היתה יכולה לשנות את זה. אם יש לה כ"כ הרבה רעיונות חדשים וכ"כ הרבה חידושים, אז איך יכול להיות שפה אין לה?><

""אל תכתבי ספר"? הארי פוטר הוא ספר גאוני. ג'יי קיי יודעת לכתוב מצויין, לפחות כל עוד קוראים את הגרסה באנגלית. כל מה שאמרתי לא תקף על התרגום." כן, אל תכתבי ספר!

מצויין, לא הייתי קוראת לזה ככה. גרוע, מילה יורת מתאימה למשפט.

קראתי ספרים של סופרים שעולים עליה בהרבה מבחינת הכתיבה. וד"א הגרסה האנגלית, לפחות ממה שאני זוכרת, גרועה יותר מהתרגום.

נסיתי לקרוא את הספר החמישי באנגלית ואני זוכרת שהתייאשתי באמצע ועברתי לעברית, ולא בגלל שהאנגלית קשה, כי האנגלית שם ממש קלה.>< אולי אני צריכה לנסות לקרוא את זה עוד פעם באנגלית ואז אני אבין על מה את מדברת, למרות שאני בספק.

 

[Girl From Mars]

יש שם טעויות הקלדה, תתעלמו.../images/Emo3.gif

 

[Kill Bernard]

זה אמ.. ../images/Emo6.gif די ארוך. ../images/Emo3.gif אופס. ../images/Emo3.gif

אז איפה כן יש את המריחות? רוב הספר הוא לא דיאלוגים, זה נכון, אבל אין כ"כ הרבה תיאורים. ואם יש, אז הם בדיוק אלה שהופכים את זה לכ"כ |מילת-מורים| עשיר ומעניין. הדוגמה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה שהתיאור היה אולי קצת ארוך היה כשהם נכנסו למיניסטרי ועברו בכל החדרים האלה. וגם אז, אני רוצה לדעת איך זה נראה. אני לא רוצה שיגידו לי שיש שם "מסדרון". אם ובמידה ויהיה לך כוח, הייתי רוצה שתגידי לי בדיוק איפה יש תיאור מעיק. כי עוד לא מצאתי שם שום תיאור שהגיע לרמה כזאת. סתם עמוד אקראי בחמישי -

The journey to St Mungo's was quite quick as there was very little traffic on the roads. A small trickle of witches and wizards were creeping furtively up the otherwise deserted stree to visit the hospital. Harry and the others got out of the car, and Mundungus drove off around the corner to wait for them. They strolled casually towards the window where the dummy in green nylon stood, then, one by one, stepped through the glass. The reception area looked pleasently festive: the crystal orbs that illuminated St Mungo's had been coloured red and gold to become gigantic, glowing Christmas baubles; holly hung around every doorway; and shining white Christmas trees covered in magical snow and icicle glittered in every corner, each one topped with a gleaming gold star. It was less crowded than the last time they had been there, although halfway across the room Harry found himself shunted aside by a witch with a satsuma jammed up her left nostril.​

ובזה מסתיים התיאור של כל הבית חולים, ומוזכרים בהקשר אליו רק הפרטים שדרושים לעלילה. זה אולי טיפה "ארוך", אבל אותי לפחות זה מעניין. אני לא הייתי אוהבת את הספר הזה כ"כ אם כל פרט ופרט היה נשאר רק לדמיון. זה נכון שהיא פשוט הייתה יכולה להצמד לתיאור של שתי שורות של המקום, אבל זה לא היה מתקרב בכלל לאוירה שהיא יצרה עם התיאור הזה. או כל אחד אחר בספר. בקשר למשפטים שלה. אני ממש אוהבת. אני חושבת שהבנתי את הכוונה של הקיטש, למרות שזה רחוק מלהיות משהו כזה. יש לה מילים מגניבות (wizardishness!

) ומשפטים עם מבנה טוב. ז"א, באנגלית, כשקוראים, זה בהחלט יפה.

Harry looked into her face, which was shining with glee, and tried to look as though he was vaguely tempted by this offer.​

שוב, סתם משפט אקראי, יש הרבה יותר יפים. רע? אני ממש לא רואה את זה.

Professor Umbridge left Hogwarts the day before the end of term. It seemed she had crept out of the hospital wing during dinnertime, evidently hoping to depart undetected, but unfortunately for her, she met Peeves on the way, who seized his last chance to do as Fred had instructed, and chased her gleefully from the premises whacking her alternately with a walking stick and a sock full of chalk. Many students ran out into the Entrance Hall to watch her running away down the path and the Heads of Houses tried only half-heartedly to restrain them. Indeed, Professor McGonagall sank back into her chair at the staff table after a few feeble remonstrances and was clearly heard to express a regret that she could not run cheering after Umbridge herself, because Peeves had borrowed her walking stick.​

אם את יכולה לטעון שזה כתוב לא טוב.. אין לי מה להגיד יותר, זה פשוט אז טעם שונה לחלוטין בספרים, מסתבר. את שר הטבעות קראת? כי מהבחינות האלה הוא הרבה יותר גרוע. תיאורים, ניסוחים, הכל.

 

[Girl From Mars]

בלה.../images/Emo11.gif

"ואם יש, אז הם בדיוק אלה שהופכים את זה לכ"כ |מילת-מורים| עשיר ומעניין." כל מה שניסיתי להגיד פה, שלפי דעתי, זה סתם מעיק ולא כ"כ מעניין. אבל בכלל, אני לא אוהבת את סגנון הכתיבה שלה. אני רואה את הספר הזה בתור ספר קליל לקריאה, וזאת לא ממש מחמאה מצידי.>< חוץ מספרי ג'ורג'יה, אבל קראתי אותם כשהייתי קטנה יותר וזה.

כנראה כשעוד אהבתי את הארי פוטר.

זה לא שאני לא קוראת את הספר הזה, אני כן קוראת, אבל רק כדי לדעת מה יהיה בסוף.

כי פעם אהבתי את זה, בכיתה ו', ואי אפשר להפסיק סדרה באמצע. לא קראתי את שר הטבעות.>< הוויכוח הזה לא עקרוני, בגלל שלכל אחת יש דעה ואפחת לא הולכת לשנות אותה.

לפי דעתי רולינג לא יודעת לכתוב טוב, לא יודעת מה עוד להגיד לך...

ד"א, Harry looked into her face, which was shining with glee, and tried to look as though he was vaguely tempted by this offer - בדיוק סגנון השמפטים שהתכוונתי שהם קיטשיים!

 

[Kill Bernard]

../images/Emo6.gif ידעתי שזה יהיה משפט כזה! ../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

אבל, לא יודעת. לא מפריע לי. בסה"כ הרמיוני מאושרת מהכובעים הדפוקים שהיא עושה לדובי, והארי עושה פרצוף של מה לעזאזל. אני מניחה שזה באמת הסגנון כתיבה אז, שממש ממש לא מפריע לי.

 

[Kill Bernard]

ו. ../images/Emo3.gif

 

[Kill Bernard]

ו. ../images/Emo3.gif

הסרט? איכס, כמובן. תיאורים של ספר לא הורסים דמיון. לא לגמרי. אם כ"כ חשוב ה"דמיון" אז למה לקרוא בכלל? היא הייתה יכולה להגיד שיש איזה ילד ויש איזה קוסם רשע, את השאר תדמיינו לבד. זה כל היופי בספרים. ובספר הזה, באופן ספציפי - זה גם כתוב טוב. אין להשוות את התיאורים לפרטים של הספר לצורה שהציגו את זה בסרט, כי הסרט דפוק. הספר לא.

כשאמרתי אז מכושפות..

סתם דוגמה לטעויות שבאמת משנות דברים. הם שינו כל מיני פרטים חשובים לעלילה בכל העונות, כל הזמן. כל מיני דברים וקסמים שהיו קיימים שהזכירו למשל רק בעונה חמישית, שהם לגמרי היו יכולים להשתמש בהם בעונות קודמות או דברים כאלה. זה באמת כי.. אין להם מה לעשות והם מחפשים פתרונות אחרים לבעיות שלהם. כאן זה לא. הטעויות היחידות הן קטנות וממש ממש ממש לא חשובות. אפילו תאריכים מסתדרים. אז זה שפה ושם יש מסדרון כלשהו שמתואר בהבדל של כמה קומות - זה לא הורס שום עלילה. ואם יש דוגמאות שבאמת נורא מפריעות? אני רוצה לשמוע.

אני לא חושבת שהארי דמות זוועתית. הוא מתלונן המון, הוא.. קרצייתי כזה. הו הצלקת הצלקת. וחושב שהוא הרבה יותר טוב מהרבה אנשים. אבל הדמות עצמה, מעולה. כל ההתנהגויות שלו - עם כמה שהן יכולות להיות בלתי נסבלות - הן אנושיות והגיוניות בגלל המצב שהוא נמצא בו. ז"א, תסתכלו עם מי הוא גדל!

מנסים להרוג אותו. אותו. ברור שהוא יצא כזה. ובאמת שאם משתדלים להבין אותו, אפשר אפילו ללמוד לחבב אותו. רק עכשיו כסיימתי את החמישי פעם שניה אני הצלחתי לא לשנוא אותו לחלוטין. אבל גם אם הוא פשוט מעצבן ומבחיל, זה לא מונע ממנו להיות דמות שבנויה טוב. ואני לא חושבת שהיא הגזימה בהתנהגות של הדארסלים (?) כלפיו. פטוניה הרי הייתה חייבת לקחת אותו אליהם. הם לא סבלו את המשפחה שלו ואותו, והם נתקעו עם עוד ילד, בלי שהם רוצים. והם אנשים מגעילים. ההתנהגות שלהם נוראית, אבל לפחות הם נתנו לו בית..

ונראה לי שהארי לא הלך למשטרה כי הוא כ"כ חושב את עצמו ומנסה להיות גיבור ו"אני אציל את כולם", אז לא יאה לו לבקש עזרה נגד הדארסלים.

והיא בהחלט כן עשתה משהו שיקרה לפני או אחרי היומולדת שלו. זה לא נכון שכל פרק ראשון בכל ספר הוא רק על זה. הראשון - זה הספר הראשון. ההתחלה. קודם כל יש את התיאור של הלילה שולדמורט רצח את לילי וג'יימס, שדמבלדור השאיר את הארי שם, ואת ה.. פשוט ההתחלה. החיים שלו בגיל 11 עם הדארסלים, והמכתבים מהוגוורטס. ספר שני זה זה עם היומולדת הנוראי, והוויזלים מגיעים לקחת אותו ל.. איך קוראים לזה בעברית. The Burrow. בספר השלישי מארג' באה לדארסלים והארי נוסע בKnight Bus (שאיך תרגמו לעברית? אוטונוס הלילה

. ממתי knight זה לילה?

) לדיאגון. רביעי בכלל מתחיל עם ולדמורט הנחמד הרוצח הצעיר ועם פיטר, אח"כ בכלל יש את זה שהם הולכים לאליפות הקווידיץ'. בחמישי הארי מעצבן את דאדלי ואמברידג' שולחת את הדימנטורס (איכסה "סוהרסנים"

) להתקיף אותם. השישי גם כן מאוד שונה. זה לא שאין לה רעיונות, פשוט כמו שדמבלדור עצמו הסביר, הארי חייב לחזור לבית של הדארסלים, כי רק שם יש לו את ההגנה. המקום חייב להיות "בית" שלו, עד כמה שהוא סובל שם. ובגלל זה הוא חייב להיות שם כל קיץ. אז זה לא ש"פה אין לה רעיונות".

ועכשיו להגיד שהגרסה האנגלית יותר גרועה מהתרגום, זה כבר ממש ממש מטורף!

סתם לצורך השוואה, הדבר בעברית: "איזו מפלצת מנוולת, שקרנית, מתועבת!" רתחה הרמיוני כעבור חצי שעה, כשעלו שוב לכוון הטירה בשביל שפילסו בשלג מוקדם יותר. "אתם רואים מה היא מנסה לעשות? זאת שוב הבעיה שיש לה עם אנשים מרקע מעורב - היא מנסה לצייר את האגריד בתור מין טרול מטומטם, רק בגלל שאמא שלו הייתה בת ענקים - ואוף, זה לא הוגן, זה בכלל לא היה שיעור רע אפילו - כלומר, מילא אם זה היה שיעור על הסקרוטים פוצי התחת, אבל הפגעסוסים הם בסדר גמור..." אותו דבר, עכשיו טיפה פחות מעוות:

"That foul, lying, twisting old gargoyle!" stormed Hermione half an hour later, as they made their way back up to the castle through the channels they had made earlier in the snow. "You see what she's up to? It's her thing about half-breeds all over again - she's trying to make out Hagrid's some kind of dimwitted troll, just because he had a giantess for a mother - and oh, it's not fair, that really wasn't a bad lesson after all - I mean, all right, if it had been Blast-Ended Skrewts again, but Thestrals are fine..."​

סתם לצורך המחשה. ואני שוב חוזרת על דוגמת הדימנטורס. כל השמות שורנון קורא להם (ולוולדמוט this Lord Voldything..

) הם גאוניים, ובעברית?.. "סוהרורים" או משהו כזה. במקום Dementoids ו-Demenders. העברית יותר טוב?..