וול, לגבי הנושא הרגיש הזה...
לא חוויתי את המלחמה על בשרי היות ואני גרה במרכז הארץ. אבל הייתי מעורבת לכל אורך המלחמה עד כמה שהיה ניתן, ראיתי חדשות, ידעתי מה קורה. לא חיינו בבועה כמו שנהגו לכנות את כל מי שגר במרכז הארץ. הצטערתי מאד על המצב. לא להאמין שתושבי ישראל בשנת 2007 עדיין צריכים לחיות תחת אש חמה כל הזמן, ולנסות להמשיך בחיים כאילו כלום. זה מצב לא אידיאלי בכלל, וזה מרתיח. כמה ימים בתקופת המלחמה הייתי בחו''ל עם המשפחה- טיול שנקבע לפני הכל. אבל כל הזמן עקבנו אחרי מה שהתרחש בארץ ופשוט הזדעזענו כ"כ לגבי מה שהראו בחדשות בעולם על ישראל וכל מה שקרה פה. זה היה מגעיל. לא פלא שגיבשו עלינו דיעות כ"כ שליליות ברחבי העולם. רשתות השידור והתקשורת הציגו רק תמונות של פלשתינאים מסכנים ופגועים, ושידרו קטעים שלנו פוגעים בהם. אבל לא, לא חשבו להראות קטעים של כל מה שקורה בארץ, תוהו ובוהו רציני גם בצד שלנו. אולי כמה שניות, וגם זה בקושי. X: אין לי מה להגיד פרט לזה שזה לא מרגיש לי כאילו עברה שנה. המציאות שלנו הייתה ועדיין קשה וכל הזמן נאלצים להתמודד פה עם "עוד קטיושה שנפלה", "עוד חייל נהרג". זה נוראי. זו המציאות שאנחנו חיים בה, ואין לנו ברירה אלא להמשיך ולנסות להתקיים פה. אני לא אכנס לפוליטיקה אבל המצב קטסטרופלי, אנחנו כל הזמן חיים תחת איומי אש וטרור, ישראל זה לא מקום בטוח. חיילים חטופים. המצב הבטחוני על הפנים. וכבר עשרות שנים זה נמשך.. צריך לעשות פה כמה שינויים דרסטיים בשביל שהמצב יתהפך, למרות שזו בטח דיעה איפשהו נאיבית לחשוב כי זה בכלל לא קל לביצוע.