../images/Emo32.gif../images/Emo32.gif../images/Emo32.gif
קראתי. ואיך אומרים שם ב"בורגנים"? כן....הא? הנשמה התאומה שלנו רוב האנשים מחפשים את הנשמה התאומה שלהם. יש כאלה שאפילו מוצאים. אבל מה שחשוב לזכור הוא שלפעמים הנשמה התאומה שלנו פשוט לא מתאימה להיות בת/בן הזוג שלנו לכל החיים. על ההבדל בין נשמה תאומה לבין פרטנר אמיתי לחיים... המושג "נשמה תאומה" נתפס בעיני רבים כפסגת השאיפה הזוגית. משהו מושלם, מתאים, מדהים וקסום. זו הסיבה שאנשים רבים חותרים לפגוש את הנשמה התאומה שלהם. עם הנשמה התאומה שלהם, כך הם חושבים, הם יוכלו לעשות הכל, לדבר על הכל, להשיג הכל ובעיקר - להיות מאושרים ושלמים. אך התפיסה הרומנטית הזו מתבררת במקרים רבים כפשטנית, ילדותית ושטחית. זה לא שאין נשמה תאומה. בוודאי שיש. זה לא שאנשים לא מוצאים את הנשמה התאומה שלהם - הם דווקא מוצאים. הבעיה היא אחרת. הבעיה היא מה עושים אחרי שמוצאים את הנשמה התאומה. אליי באים אנשים שמצאו את הנשמה התאומה שלהם. ואני יכול להגיד לכם שהם לא מאושרים, וזה בלשון המעטה. אולי בהתחלה הם חיים בעולם של אושר עילאי וצרוף. אולי בהתחלה הם מתענגים על הקסם והריגוש שביחסים עם הנשמה התאומה שלהם. אבל אלה שמגיעים אליי כבר עברו את השלב הזה. הם עברו את שלב ההתלהבות והגיעו לשלב של הרצון למסד. ובשלב הזה מתחילות הבעיות האמיתיות. קשר עם נשמה תאומה הוא קשר בלתי אפשרי. הוא בלתי אפשרי משום שהוא קשר פנטסטי שמסוגל לשרוד רק בתנאי מעבדה. ברגע שנוצר עימות בין הקשר לבין המציאות - הבעיות הקשות מתעוררות. פתאום מגלים שדווקא עם הבנאדם שאתה הכי מרגיש קרוב - אין לך בעצם תקשורת יומיומית. פתאום מגלים שדווקא עם הבנאדם שאתה הכי מעריץ - איך לך יחסי חברות ויחסי כבוד. פתאום אתה מגלה שדווקא עם הבנאדם שהכי מרגש אותך - אין לך רקע משותף וערכים משותפים. ממש מתסכל! אין מה לעשות, אבל ברוב המקרים קשר עם "נשמה תאומה" הוא פשוט קשר בלתי אפשרי. הוא אפשרי כל עוד הוא נמצא בחלום, בפנטזיה, בפוטנציאל. אבל כאשר מגיע הרגע שצריך להעמיד אותו במבחן פשוט ואמיתי )כמו מגורים משותפים, כמו חלוקת נטל, כמו גידול ילדים, כמו פרנסה קבועה, כמו חתונה, כמו נאמנות, כמו מטרות משותפות ושיתוף פעולה( מגלים שהכל בולשיט. מגלים עד כמה הקשר ה"שלם" הזה הוא ממש לא קשר שלם.
קראתי. ואיך אומרים שם ב"בורגנים"? כן....הא? הנשמה התאומה שלנו רוב האנשים מחפשים את הנשמה התאומה שלהם. יש כאלה שאפילו מוצאים. אבל מה שחשוב לזכור הוא שלפעמים הנשמה התאומה שלנו פשוט לא מתאימה להיות בת/בן הזוג שלנו לכל החיים. על ההבדל בין נשמה תאומה לבין פרטנר אמיתי לחיים... המושג "נשמה תאומה" נתפס בעיני רבים כפסגת השאיפה הזוגית. משהו מושלם, מתאים, מדהים וקסום. זו הסיבה שאנשים רבים חותרים לפגוש את הנשמה התאומה שלהם. עם הנשמה התאומה שלהם, כך הם חושבים, הם יוכלו לעשות הכל, לדבר על הכל, להשיג הכל ובעיקר - להיות מאושרים ושלמים. אך התפיסה הרומנטית הזו מתבררת במקרים רבים כפשטנית, ילדותית ושטחית. זה לא שאין נשמה תאומה. בוודאי שיש. זה לא שאנשים לא מוצאים את הנשמה התאומה שלהם - הם דווקא מוצאים. הבעיה היא אחרת. הבעיה היא מה עושים אחרי שמוצאים את הנשמה התאומה. אליי באים אנשים שמצאו את הנשמה התאומה שלהם. ואני יכול להגיד לכם שהם לא מאושרים, וזה בלשון המעטה. אולי בהתחלה הם חיים בעולם של אושר עילאי וצרוף. אולי בהתחלה הם מתענגים על הקסם והריגוש שביחסים עם הנשמה התאומה שלהם. אבל אלה שמגיעים אליי כבר עברו את השלב הזה. הם עברו את שלב ההתלהבות והגיעו לשלב של הרצון למסד. ובשלב הזה מתחילות הבעיות האמיתיות. קשר עם נשמה תאומה הוא קשר בלתי אפשרי. הוא בלתי אפשרי משום שהוא קשר פנטסטי שמסוגל לשרוד רק בתנאי מעבדה. ברגע שנוצר עימות בין הקשר לבין המציאות - הבעיות הקשות מתעוררות. פתאום מגלים שדווקא עם הבנאדם שאתה הכי מרגיש קרוב - אין לך בעצם תקשורת יומיומית. פתאום מגלים שדווקא עם הבנאדם שאתה הכי מעריץ - איך לך יחסי חברות ויחסי כבוד. פתאום אתה מגלה שדווקא עם הבנאדם שהכי מרגש אותך - אין לך רקע משותף וערכים משותפים. ממש מתסכל! אין מה לעשות, אבל ברוב המקרים קשר עם "נשמה תאומה" הוא פשוט קשר בלתי אפשרי. הוא אפשרי כל עוד הוא נמצא בחלום, בפנטזיה, בפוטנציאל. אבל כאשר מגיע הרגע שצריך להעמיד אותו במבחן פשוט ואמיתי )כמו מגורים משותפים, כמו חלוקת נטל, כמו גידול ילדים, כמו פרנסה קבועה, כמו חתונה, כמו נאמנות, כמו מטרות משותפות ושיתוף פעולה( מגלים שהכל בולשיט. מגלים עד כמה הקשר ה"שלם" הזה הוא ממש לא קשר שלם.
