• פותח הנושא magy
  • פורסם בתאריך

magy

New member
מישהו עשה עין רעה לתפוז שלי...

קיבל פרקינסון...
 
לנשמה יש רגליים? חונ´לה../images/Emo68.gif

לא מוכר לי המושג הזה. על נפש תאומה שמעתי. על נשמה תאומה ? לא מוכר. אגב אין זו הפעם הראשונה, שאני לא מתעדכן, במהירות מספקת. בעברית המתחדשת. או, שאני מגלה בורות בשפה העברית. בורות, לאו דווקא שלי. שיחת טלפון, עם אשה לא מוכרת . " שלום מותק, נשמה !" זה מבלבל אותי לגמרי. כבר ? איך ידעת ? אשתי לא גילתה בי את התכונות האלה, אחרי שלושים שנות היכרות. עאלק נשממממה! אגב, ברוח הבלונד , השורה לאחרונה על הפורום. מוישלה, שואל את אמו. - אמא לנשמה יש רגליים ? - לא יודעת, עונה האם. - אז למה שמעתי, אתמול מחדר השינה, נשמה שלי, תפתחי את הרגליים ?
 

טרה10

New member
מה שאתם לא מבינים..!

זה שגם אני כמוכם-מעולם לא ידעתי על קיומו של הענין הזה במציאות. זה היה רק בספרים. בעבר לפני ארבעים שנה..התאהבתי בע. וגם בב. וכמובן בח. אבל פתאום לפני חמש שש שנים-הכרתי מקרוב..על ספל קפה..מישהי שהכרתי רק משיחות חברותא, במפגשי ההפסקות של שיעורי האוניברסיטה, והנה אנחנו כשישבנו לבדנו- חושבים באותו ראש..ממש כאילו ראש אחד. התחושה היתה אחרת. זה היה ביום חמישי וישבנו שעה על קפה, אח"כ הלכנו לאוטו והתיישבנו על המדרכה וכאילו העולם מת. דיברנו עוד שעה. נפרדנו. בשבת פתאום נזכרתי בשיחה. ידעתי את השם מרשימת הסטודנטים, טלפנתי..ושאלתי: זו היית את.? וביום ראשון של הלימודים..נפגשנו בשמונה וחצי בבוקר..ומאז לא היה איחור ולא היה פיקשוש.[כי הרי חושבים באותו ראש.! ואם לא באים מודיעים. הרי זה לא אותו גוף..אז צריך לידע.!]
 

ליידילי

New member
נפש תאומה, נשמה יתרה...../images/Emo105.gif

נשמה נשמה, אל תתבלבל הסכת ושמע: נשמה אינו שמה של נפש תאומה... חלילה, אלא כינויה של אותה, או אותו- שיקר/ה לליבנו... אך מוציא את נשמתנו! מי שלפני שבאים עימו/עמה ענין, צריך "לקחת אויר". מי שיקר לליבנו על אף מעשיו ולא בעדם. ובענין נפש תאומה...נו, יש הרבה מה לומר... אבל קצת מאוחר. נושא חביב...ובלתי תכליתי בעליל... ואני מוסיפה משהו ש"גנבתי" מחבל ה"כביסה" של השכנים: (גם בלינק), (נראה לי נוגע לענין) מאת: רסטהמאן נושא: אהבת נצח יש לי אהבת אמת בת אלמוות היום יצקתי אותה במרכזו של כדור פרספקס עגול ושקוף שם היא מוגנת מפגעי המציאות מוגנת ממבט, מגע או חיבוק פן תיפגע, על תווית נחושת מבריקה חרטתי- "אהבת אמת - היחידה בעולם שנלכדה בעודה בחיים" והנחתי אותה על אחד ממדפי הזכרון שלי. אחת לבתולה, אוציא אותה אגע בה בידי, אלטף ואומר- "מזל טוב מתוקה, רע לי בלעדייך" והיא מבעד לזמן ולמרחק תחוש במגע ובמבט, תרים עינה אלי ותחייך, חיוך קטן כזה שאומר - "אני יודעת" ואחר, אשאיר אותה יפה ונצחית ומוגנת על המדף המתפורר לאיטו עד לליטוף הבא יש לי כאב בן אלמוות אבל, אותו אני לוקח איתי, לכל מקום בו אני. ------------------ רסטהמאן שדר אחרון בהחלט. רות-סוף. ------------------
 
למעלה