מורה לספורט ארורה שבגללה אני בבית ../images/Emo209.gif../images/Emo226.gif
לא איחרתי היום D: היה לנו שיעור היסטוריה, וכשהוא הסתיים, יש את ה5 דקות האלה שכולם מתעכבים להגיע לאולם ספורט. ב5 דקות האלה גיליתי שיש מבחן באנגלית בשעה השלישית. כלומר עוד דקה בדיוק. לא ידעתי על זה אבל למזלי זה סוג של מבחן חוזר לכולם, על חומר שאני יודעת.. מזלי שזה אנגלית. על הזמנים שלמדנו [פאסט סימפל פלאן
, פאסט פרוגרסיב, פיוצ'ר, פרסנט סימפל פלאן
ופרסנט פרוגרסיב] - אין לי כוח להעביר לאנגלית טוב נו מילא. הגענו לאולם ספורט, ואז המורה הדפוקה הזאת שאף אחד לא סובל אמרה לנו לעשות ריצה, הפעם דווקא עשיתי. לא הגיוני, אה?
רצתי בהתחלה ביחד עם חברות שלי ובהמשך נשארתי צמודה לחברה אחת, ואת השאר פגשנו כל פעם מאחורי האולם. יש את הקטע שתמיד רצים איפה שמורה רואה אותנו, ואז יש את החלק של מאחורי האולם ספורט ששם היא כבר לא רואה מה קורה, אז שם תמיד עוצרים, או הולכים, יש חלק שפשוט רצים. בהתחלה עוד היה לנו קצת כוחות. אבל עם הזמן האוויר הלך, נהיה לי ולחברה שלי כאב ראש וגרון, לחברות אחרות כאב הגרון, ולי ולחברות שלי לא היה אוויר כמעט, והלב פעם מאוד חזק, הייתי עם צעיף עבה וכששמתי את היד עליו הרגשתי את הלב שלי מאוד חזק כאילו הוא פתאום עלה לתוך הגרון. המורה הדפוקה הזאת ידועה לנו בתור מי שהולכת בחזרה לאולם אפילו שלא כולם סיימו, בד"כ אלו שלא מסיימות הן אני ועוד כמה חברות שלי ועוד 2 דפוקות שהיו פעם חברות שלי. בסוף הסיבוב השמיני, החברה שהייתה צמודה אליי במהלך הריצה הפסיקה לרוץ, אמרה למורה שהיא לא יכולה, אני המשכתי ללכת/לרוץ.. והיא באה למאחורי האולם בוכה.. המורה הדפוקה הזאת אמרה לה שתמשיך לרוץ אפילו שהיא הייתה כבר חצי מתה. בסוף הסיבוב התשיעי עדיין ראיתי את המורה, את הסיבוב העשירי כבר עשיתי לבד כי חברה שלי הפסיקה. לא יכולתי, פשוט לא יכולתי, הרגשתי מה זה לא טוב, לא יכולתי לנשום, כל הגוף שלי כאב ונהייתה לי סחרחורת. יצאתי ממאחורי האולם, ופתאום אני רואה שהמורה כבר לא שם. החלטתי במהלך הסיבובים שאם היא תלך שוב באמצע הריצה שלי, אני לא אשתתף יותר בשיעורים שלה אלא אם כן זה יהיה משהו שאני אוהב. אז ההחלטה הזאת הולכת להתקיים. חתיכת זבאלה זאתי. הלכתי לאולם ואמרתי מול כולם למורה: "עכשיו עשיתי הכל לחינם?!" אז היא אמרה שהיא רושמת תוצאות, אמרתי לה שהיא לא רשמה לי תוצאה ויצאתי מהאולם. 2 חברות שלי הלכו להתלונן עליה בפני המחנכת, ואז גם אני. המחנכת נכנסה, והמורה המפגרת הזאת [לספורט] התחילה להמציא שטויות יחד עם הילדים שאנחנו היינו כל הזמן מאחורי האולם וחיכינו, אתם לא חושבים שאולי נחנו שם כי היינו כבר מתות?! יצאתי מהאולם והתקשרתי לאמא שלי בוכה, כל הגוף שלי כאב ולא יכולתי לנשום וכמעט איבדתי את הקול. היא אמרה שהיא תתקשר לאבא שלי, ושהוא יבוא לקחת אותי. אחרי כמה שיחות עם ההורים שלי, לקחתי תיק, נתתי חיבוק לחלק מהחברות שלי, אלה שהיו בכיתה והלכתי לקחת פתק מהמזכירות ויצאתי אל האוטו של אבא שלי ונסענו הביתה. ועכשיו אני בבית בזמן שכולם עושים את המבחן. מורה מז!!@#$@@#@#%^&%@&&)*נת! ולמשהו יותר נחמד - קניתי אתמול שיחון עברי צרפתי
ו..... קניתי את "דמדומים" הספר. את זה שמתורגם. התחלתי לקרוא ולא רציתי לעצור, זה ספר מדהים! D: