../images/Emo80.gifהפעם ראשונה שראיתי אותה בוכה...
וואו. חילקנו הזמנות היום, כרגיל, לבת מצווה. רק שהפעם הלכנו גם לאישה הזאת, שאני מדברת עליה הרבה. זאת שטיפלה בי מגיל קטן. וכמו שאמרתי מלפני כמה אופים זה כ"כ חשוב לי שהיא תגיע לבת מצווה. אז, כהרגלנו ישבנו, דיברנו, היא ראתה עד כמה גדלתי וחיבקתי אותה וכו'. ואז כשאני ואמא נתנו לה את ההזמנה היא התלהבה ואמרה תודה. ואז אני אמרתי אחרי כל הצחקוקים על ההזמנה "אבל, את תבואי, נכון?" והיא התחילה לבכות. 12 שנה אני מכירה אותה, והיא אף פעם לא בכתה. זה היה מוזר. ניסיתי לעצור את עצמי ולא לבכות, ואז היא אמרה משו על זה שהיא לא יכולה ופשוט כבר לא יכולתי הזלתי כמה דמעות. וחיבקתי אותה. ואמא אמרה "נוו, *שם שם שם* היא בוכה בשבילך. בשבילה, תבואי! לא אכפת לה אם הסבתות יגיעו או לא, אכפת לה רק ממך!" זה היה קטע ממש מרגש. ואז היא אמרה "נוו... א..ני.. אוקיי, אני אבוא" ואז ישר הדמעות עברו לדמעות שמחה. אני מאושרת. היא באה. כשאמא הלכה לחלק לעוד מישו את ההזמנה המשכתי לבכות טיפה, חשבתי על הכל. אני מקווה שהיא תבוא. אני אפילו מוסיפה לה קטע מיוחד רק בשבילה בדרשה. ואו, יש לי מבחנים על הראש במקצועות שאני הכי גרועה בהם, 3 ימים להתכונן לשניהם ואני.. עדין מאושרת. היום הקלטתי את השיר (אבל, לא אוכל לציין מה הוא
) יום חמישי אני עושה את הקליפ. יאי? לא רק שככל שהימים התקרבו יותר התרגשתי, עכשיו אני עוד יותר מתרגשת.