מנהיגי הציונות והאנטישמיות
קיימת אגדה לפיה התנועה הציונית נאבקה כנגד האנטישמיות ומדינת ישראל קמה כתגובה לשואה היהודית. אולם כל מי שבודק את ההיסטוריה כפי שהייתה, מגלה תמונה שונה. הסכם ההעברה: את היחסים הכלכליים עם גרמניה הנאצית התחיל סם כוהן בעל חברת ה"נוטר",ובעל קשרים עם הימין הרוויזיוניסטי, שהחל בהעברת יהודים עשירים והונם לארץ, תמורת רווחים נאותים. אולם חיים ארלזורוב ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית דחק את רגליו ובעזרת חברת "יכין" שבראשה עמד לוי אשכול וגם ההסתדרות דרך חברת "ניר" וגם הקרן הקיימת לישראל קיבלו את חלקן. עסקה זו המשיכה עד מחצית מלחמת העולם השנייה. כ20 אלף יהודים גרמנים עשירים וכ30 מליון דולר הועברו לפלסטין א"י, מה שסייע למפעל הציוני בארץ ולרכישת אדמות. אומנם העיתונות של הימין הציוני תקפה עסקה זאת של השמאל כברית עם השטן, אולם היה זה לא אחר מ אב"א אחימאיר, פובוליציסט רוויזיוניסטי ידוע, בעל הטור "מפנקסו של פשיסטן", בעיתון "דואר היום", אשר ערב מינויו של היטלר כתב מאמר ובו מנה שורה של מנהיגים מזהירים שכללו את בניטו מוסוליני, יוזף פילסודסקי ואדולף היטלר. כאשר עסקה זו של ההעברה התגלתה בציבור היהודי בארץ, בן גוריון יצא להגן עליו כאשר הוא מאשים את אלו שביקשו להצטרף למאבק כנגד המשטר הנאצי , כולל הטלת חרם כלכלי, כמתבוללים. סם כוהן בינתיים פעל כדי להשתיק את הביקורת של עיתוני הימין. הוא רכש חלק מהעיתון הרוויזיוניסטי "דאר היום" ופיטר את עורכו, כאשר עיתון רוויזיוניסטי אחר "הירדן" הדליף את פרטי העסקה, עורכיו הועמדו לדין. באביב 1933 הברון ליאופולד מילדנשטיין ממיסדי הס.ס ועיתונאי בכיר של "אנגריף", עיתונו של יוזף גבלס בא לביקור כאורח הסוכנות. כאשר חזר לגרמניה הוא כתב מאמר שופע אהדה למפעל הציוני. הרוויזיונסטים של בית"ר שהוקמו על פי הדגם של תנועת הפשיזם של מוסוליני, נהנו מפעילות לגלית בגרמניה ופעלו בחסות הגסטפו. מאחר ופעילות זאת לא עלתה בקנה אחד עם הביקורת שלהם שערכו בארץ כנגד הנאצים, הוחלף שם התנועה שלהם בגרמניה ל"הרצליה". לח"י אף היא הייתה מקושרת עם הנאצים וב1941 אף שלחו מכתב להנהגה הנאצית, מכתב שנמצא לאחר המלחמה בשגרירות גרמניה בטורקיה ובו הכריזו על תמיכת בנאצים באירופה ועל כך כי הם מקווים להקים משטר דומה בארץ. הפעילות של ההעברה חיבלה בניסיון לעשות חרם על גרמניה הנאצית כפי שביקשו הנאצים ומנהיגי הציונות סייעו בידיהם. סגירת השערים: מאחר ואינטרס התנועה הציונית הייתה להעביר יהודים עשירים וצעירים שיוכלו ליישב את הארץ תוך סילוק הערבים, התנועה הציונית פעלה כדי למנוע כל שינוי בחוקי ההגירה של ארצות הברית ומערב אירופה, על מנת להבטיח שיהודים לא יוכלו להמלט לשם. בקונקסט זה יש לראות את הצהרת בן גוריון ב1938::"אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני". בעוד ההעברת בעלי הון וצעירים מגרמניה לארץ נמשכת כתב על כך ברל קצנלסון:" חלק מהיהודים בגרמניה הם לא צעירים ולא יילדו ילדים בארץ, אין להם מקצועות שיאפשרו בניית קולוניות בארץ, והם גם לא ציונים" משום כך הקונגרס הציוני העולמי דחה מתן סרטפקיטים ל40,000 יהודים לא מתאימים לקריטריונים אלו. לא אחר מחיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל העיד בנושא מדיניות הסוכנות, לפני וועדת פיל ועל כך כתב: נשאלתי האם אתה יכול להבטיח הגירת 6 מליון יהודים לפלסטין, עניתי לא. אני רוצה להציל יהודים צעירים לפלסטין. הזקנים יעברו מהעולם. הם אבק, אבק כלכלי ומוסרי בעולם אכזרי.. ב1943 תחת לחץ ציבורי ,הקונגרס בארצות הברית הציע להקים וועדה מטעמו אשר תחקור את האפשרות של הקלת כניסת יהודים לארצות הברית. רבי סטיפן וויז,מנהיג הציונות בארצות הברית, הופיע לפני הקונגרס והביע את התנגדותו לשינוי החוק, משום שהדבר יסיט יהודים מהקולוניזציה של פלסטין. גם באנגליה באותה תקופה 227 חברי פרלמנט קראו לממשלה להניח ליהודים להמלט לשטחים בהם שלטה האימפריה,כנגדם קראו הציונים שלא לפתוח שערים לפני יהודים אלא אלו שיכנסו למטרת קולוניזציה של פלסטין. פרשת קסטנר: מידת שיתוף הפעולה של הסוכנות הציונית התגלתה בהונגריה, שם חתם נציג הסוכנות ר. קסטנר הסכם עם אייכמן ב1944 כי תמורת העברת רכושם של 600 בעלי הון יהודים, התנועה הציונית תפעל כדי שתוכנית ההשמדה של יהודי הונגריה תושתק. כחצי מליון יהודים מתו כאשר הם מאמינים כי אין מחנות מוות. על כך כתב בית המשפט בארץ כאשר הפרשה התגלתה בעקבות כרוז אותו כתב גרינוולד, אשר הובא לדין על השמצה: האלמנט העקרי בהסכם היה "הקרבת מרבית היהודים, כדילהציל את המיוחסים". פרשת יהודי עיראק: נעים גלעדי בספרו "הסקנדלים של בן גוריון", אשר היה עד לדיכוי היהודים בעיראק, ואשר בעקבות ספרו הוקמה וועדת חקירה אשר קבעה כי מורדכי בן פורת שפעל מטעם הסוכנות הציע תמיכה כספית לממשלה העיראקית על מנת שתסיר את אזרחותם של יהודי עיראק, על מנת להכריחם לעזוב את עיראק. לאחר חוק זה שעבר בספט' 1949 החלו מעשי טרור כנגד יהודי עיראק ב1950-51 , אשר הביאו למנוסת יהודי עיראק.. מנוסה זו שירת את מהיגי הציונות כמובן. בן פורת אשר הואשם במעשה זה בין השאר על ידי אורי אבנרי בעולם הזה, הכחיש אותו כמובן. ההנהגה הציונית אחראית לפשעים רבים כנגד המוני הערבים והיהודים וכל זמן שלא נתאחד כנגדה הם ימשיכו לשחק בחיינו למרותיהם הבזויות.