היום הבנתי עבודה של שחקן מהי...
אני אומרת לכם, בחיים לא הייתי בלחץ כזה מטורף. זו פעם ראשונה שאני באמת עושה הצגה... וחוג שאני נמצאת בו לא נסגר יום ראשון יש לנו 2 הצגות יום שני הצגה בבוקר יום שלישי, כנראה, הצגה בערב (אם המנהל יפתח את בית הספר בבחירות, אבל באמת שאני אשמח אם לא, אני חייבת יום אחד חופש) יום רביעי הופעה בבוקר ויהיו עוד הופעות... אני ממש מרגישה חנוקה. אני נחה רק בלילות מהבוקר עד השעות האלה אני על הרגליים, קמה יושבת קמה יושבת קמה יושבת... מסתפקת בלחמניה קטנה וכמה שלוקים של מים ליותר מ12 שעות. היום נוכחתי לדעת מהי עבודת שחקן, אדייק ואגיד חצי, כי שחקן נמצא על הרגליים הרבה יותר שעות, אני יודעת. אבל מצד שני זה תרם לי מאוד, כי ככה יכלתי לדעת אם זה באמת מה שאני רוצה לעשות בחיים. אם אני מוכנה להתגבר על הלחץ והעייפות שאני לא רגילה להם בשביל מה שאני הכי אוהבת בעולם. כמובן שבחרתי כן (נשמע כמו פרומו למפלגה, אה?) בקיצור, מחר אני מ7:00 עד 20:00 אני בבית ספר ובחזרות יום שבת אני מ10:00 עד 22:00 בחזרות יום ראשון יהיה לי רק את הערב כדי ללמוד למבחנים באנגלית וספרות שיש לי יום שני בנוסף להצגה!!! אני כבר לא יודעת אם לשמוח שסוף סוף אני על הבמה, או לבכות כי אין לי זמן לכלום! אין לי זמן אפילו לקרוא (ויש את המשפט הזה שאומר שלא יכול להיות שלא יהיה זמן לקרוא). אין לי זמן לשבת על הכתבה שלי, אין לי זמן לכלום. אני נחנקת (אני עדיין לא סגורה על עצמי אם אני מתלוננת או לא, כי ההצגה הזו, זה הדבר הכי חשוב לי בעולם כרגע)