אגב,
הייתה לנו משימה בקורס פסיכו' לכתוב סיפור באות כלשהי... ובסוף הקורס שולחים את הסיפור והוא מתמודד מול כל שאר הכיתות בארץ, מי שזוכה כל הקורס שלו זוכה בפיצה
קיצור כתבתי סיפור קצת הזוי באות מ' (והוא זכה
)... אז למי שמעוניינת: זבל מי שמלכלך- בעודי צועד ברחוב בחיפוש אחר עברייני אשפה, נתקלתי בעלם צעיר ומטורזן שזורק מבלי משים, מוז. התקרבתי אליו והגשתי לו בזהירות את המגוב שאני נושא איתי תמיד. "במטותא ממך, הרם נא את המדמנה שהשלכת" העלם הצעיר הסתכל עליי במבט מזלזל ושלח אליי מארה. "אדוני הצעיר, אנא, שמור על כדור הארץ נקי. זה הבית שלנו!" העלם הצעיר, שעתה נתגלה כמהיר חימה הסתובב אליי במהירות והטיח בי מחי חזקה. חיש קמתי על רגליי ואמרתי לו: "אינני איש מדון, איני רוצה לריב. רק בבקשה, הרם את מה שהשלכת!" העלם הצעיר הסתובב, הסתכל עליי במבט מיליטנטי והחל לצחוק כאילו שמע מהתלה טובה. "אני מושל ברוחי, אך לא לזמן רב" אמרתי לו. בתגובה הוא השליך אותי לעבר הרצפה והסתלק משם במהרה. לאחר דקות ספורות פקחתי את עיניי והרגשתי מר נפש. שאלתי את העוברים והשבים אם ראו לאן פנה העלם הצעיר שהכה אותי, והם השיבו שהוא הלך לממזגה הקרובה. בעודי צועד אל הממזגה החלתי להרגיש ממוטמט. "הבריון המסואב הזה, כיצד הוא העז?!" הרהרתי בדרכי. כאשר הגעתי אל הממזגה ראיתי אותו יושב שם על כיסא במעדנות. ניגשתי אליו וביקשתי ממנו שיבקש סליחה, אחרת הוא ישלם על כך. הוא הסתכל אל תוך עיניי ושתק. "מאיפה הוא מוכר לי?" הרהרתי לעצמי... לאחר מספר שניות הבנתי! זהו בנו של שותפי לשעבר לתא בבית הסוהר. "ניסים ביטון!" צעקתי. "מאיפה אתה מכיר אותי?!" הוא צעק בבהלה. "הייתי שותף לתא בבית הסוהר. כנראה שהמימרה צודק. מעשי אבות סימן בנים" אמרתי. "יהושע! מילה אתה לא אומר שראית אותי! מבין?! המשטרה מחפשת אותי" הוא אמר בשקט. "אין דבר ניסים, אני סולח לך. ידעתי שהכת אותי מתוך שלא לשמה בא לשמה. בכל מקרה, בשביל שאני לא אפנה למשטרה, תאלץ לעזור לי בעבודתי במסעי בעולם אחר ניקיון וטיפוח העולם." ניסים אמר שיעזור לי, אך ידעתי שזה רק מס שפתיים. "אתה מבין ניסים? לאחר שהשתחררתי מהכלא, חזרתי לראות עצים וגנים, נופים והרים, מדשאות ירוקות וציפורים מצייצות. הבנתי שהטבע נתן לנו את המנחה הכי מופלאה בעולם, אך אנחנו מזלזלים בה. לכן, החלטתי להקדיש את חיי במסירות נפש כלפיי הטבע". אמרתי במליצה. "וואלה יהושע, ריגשת אותי. באמת ריגשת אותי. אבל מה לעשות? לא אכפת לי" אמר. ניסים ניגש אל הדפלק של הממזגה, שלף מאכלת ודקר אותי היישר בבטני. לאחר דקות ארוכות מתתי מפצעיי בעוד שניסים הסתלק לו. כאשר רוחי עדיין משוטטת על פני כדור הארץ, צפיתי בניסים המבושם נתפס ע"י השוטרים ומובל היישר למעצר. לאחר 4 שנים שוחרר ניסים מהכלא לאחר שניכו לו שליש על התנהגות טובה. תמיד אמרתי שהעונשים בארץ הם מהמורה. צריך רק סנגור טוב ואתה יכול להשתחרר במהירות. מזל, אחרת ממה היו מתפרנסים עורכי הדין? לאחר שניסים השתחרר המשכתי לעקוב אחריו. המקום הראשון שבו הוא ביקר היה בממזגה. שם הוא התבשם בפעם הראשונה מאז מעצרו. החלטתי שזהו הזמן הטוב ביותר להתבדח על חשבונו, ונגליתי לעיניו. "ניסים... ניסים... שמע לי, זוהי הרוח של יהושע, האיש שרצחת בדם קר..." אמרתי. "יהושע?! זה באמת אתה?" הוא שאל במורך לב. "הקשב לי ניסים... ראשית, עלייך להקדיש את חייך לאיכות הסביבה... זה אומר שעלייך להקפיד על נקיון הרחובות, הגנים וכל דבר אפשרי..." אמרתי. "יא אללה, מן הפח אל הפחת. קודם אני יושב בכלא על רצח ועכשיו אני צריך לנקות?! למה מה קרה?!" אמר ניסים בעצבנות. "זכור ניסים, אם לא תנקה, רוחי תרדוף אותך לעד..." אמרתי. "ודבר נוסף ניסים, עלייך לשנות את התנהגותך. אין בעולם מקום לאנשים כמוך. עלייך להתחיל לדבר בשפה מנומסת ותקינה, ועלייך להפסיק במנהגייך האלימים" אמרתי ועזבתי את הממזגה. ניסים נשאר במסב המום ופעור פה, לגם לגימה אחרונה מכוס הבירה וקם מהמסב. בעודו צועד ברחוב בחיפוש אחר עברייני אשפה, נתקל ניסים בעלם צעיר ומטורזן שזורק מבלי משים, מוז... זו אחלה דרך לזכור מילים וכל מיני דברים כאלה... מומלץ
