../images/Emo89.gifיכול להיות כי אני גרה רחוק יח
+סית. אבל גם לפני משהו כמו 3-4 שנים עם כל המצב שהיה אז, ושחייבו אותנו ללכת עם מסכות אב"כ לבי"ס והכל, וכל צעד שני שהלכתי שמעתי על פיגועים בת"א שזה בהחלט קרוב אלי, ועם כל ההתרעות שהיו..גם אז לא פחדתי. אולי דאגתי לחיים שלי ושל הקרובים שלי ואנשים בכללי, אבל אני לא מפחדת. זה לא שאני אומרת 'טוב, אז הם מפציצים- בואו נפסיק לחיות ונחכה שזה יעבור'. כי זה לא ככה, לפחות לדעתי. צריך להמשיך בשגרה, ולהשתדל להישאר רגועים- כי כל מה שהם רוצים זה לערער את הביטחון של מדינת ישראל ולגרום לנו להיות היסטרים בקשר לחיים שלנו. אבל עכשיו יש לנו צבא, יש לנו ממשלה מסודרת [עד כמה שאפשר] והיכולת להילחם בהם. אני לא רואה לנכון לשבת על המחשב ולקסוס ציפורנים ולחכות מה יקרה. ואני בטוחה שיהיו כאלה שיגידו 'אבל מה עם החיילים שלנו שנמצאים שם? מה עם הסכנות?'..לא אמרתי לא לדאוג. אני מכירה את המצב כי אחותי בצבא ואחי מתגייס בקרוב ויש לי מפשחה קרובה ואנשים שאני מכירה בצבא והכל, אבל זה הזמן שלהם להילחם נגד הערבים, ושיגיע זמני גם אני אתגייס. לדעתי החיילים שומרים עלינו לא בשביל שנפסיק לחיות ונתבצר בבתים, לא זו המטרה. ובכלל, אנחנו חיים בישראל כי אנחנו רוצים מדינה חופשית משלנו, ואנחנו נילחם עליה בלי לוותר, כמובן, אבל בכל זאת צריך לנסות וכן להפסיק את זה בדיבורים במקום באלימות- כי חוץ מנפגעים ושפיכת דמים שום דבר לא יצא מזה. [ומצטערת על החפירה
]