לא ניראה לי....
אני יודעת את כל הקטע שלה הזה בעל-פה ואין שם מופקרת.... הינה רגע... זה בא....: ילדה מתוקה ויקרה, זו אומנות, ואת זה אני עושה, עוזרת ליצורים ים אומללים במצבך, נשמות מתייסרות שאין להן אל מי לפנות... עכשיו מתחיל השיר: בעבר נכון הייתי מרושעת, לא אחד כינה אותי מכשפה, אך מאז עברה שנה, היום אני שונה, רכה, זכה גלויה כמעט שקופה, הלא כן? יש לי כשרונות וגם כוחות של קסם שניתנו לי בימים הרחוקים, ואותם וזה לא צחוק אני מפעילה כחוק לעזרת המיסכנים העשוקים, משכנע? יצורים אומללים חסרי אונים, זו משקל יש לה עם עודף זה אישתו קונה לו עור, מי מושיע? רק אני! כל מי שחש כאן אומלל חסר מזל, אני ש--- קורא בבכי שאקסום רק בישבילו, אני עוזרת ולא רק לו. וקרה מיקרה נדיר, שלא שילמו לי את המחיר, אז הישלכתים בצער רב אל הסלעים. חוץ מיזה אין כל תלונות, רק שפע מכתבי תודות, מכל אותם אומלללים!!! עכשיו יש דיבורים... היא מסבירה לה את ההסכם! אין את המילה מופקרת... בדוק! עכשיו בא עוד שיר: גזרתך נאה, פניך יפים, ואל נא תזלזלי בחשיבותה של שפת הגוף... אהה! גברים שונאים אישה שמפטפטת, שתיקה שווה זהב הם טוענים, ביבשה הן זה ברור, גברות שומרות על פה סגור, ומה ביכלל יש להרבות כאן בדיבור, קדימה! שיחה לדעתם היא מיותרת, אדון ניכבד מימנה יימנע, בייחוד הם מתרשמים, ממבטים וחיוכים, אישה כזו תיזכה בטוב שבדברים, מובן? לכן יצור כה אומלל, חסר מזל ------ אין לי פנאי להיתעכב, המחיר הוא זול - רק הקול! יצור מיסכן ואומלל, נכסם וחסל, כי את הגשר שחוצים לשלם הם נדרשים התנהגי כמו גדולה וחתמי על המגילה - סוליאם חלאם, היא נפלה ברשת, יש לנו מזל, יצור מסכן ואומללל! בריגה סבריגה רוחות של הים השחור, יש כאן התחייבות שרק לי את קולה היא הסכימה לימסוווור! עכשיו שירי "אאאאההה" המשיכי לשיר.... זהו
