לשלישי..

שלומיתת

New member
מכירים את זה?

מכירים את זה שאתם נסחפים בשגרה שלכם וחושבים שהיא הדבר הכי חשוב שיש, ואז מגיע הדבר הזה שכ"כ לא רציתם שהוא יקרה והוא קורה והוא שובר לכם הכל מול הפנים? אז זה קרה. ואלוהים, למה.
 
הו כמה שאני מכירה...

יהיה בסדר..
לפעמים אנחנו צריכים את הדברים האלה ששוברים לנו את השגרה.. ככה לומדים להעריך את מה שיש לנו.. מה שבטוח, זה יעבור
 

שלומיתת

New member
.

מכירים את זה שאתם שקועים בשגרה שלכם, בחיים שלכם. אתם בטוחים שזה הדבר הכי חשוב ומשמעותי בעולם, ואין שום דבר יותר קדוש מהציונים שלכם, מהחברים שלכם מהחפצים שלכם. ואתם שוכחים את עצכם ואת הסביבה בתוך השגרה הזו ושום דבר לא מפריע. מכירים את זה? ואז מגיע הדבר ההוא שכל-כך ניסיתם להדחיק,כל-כך התחמקתם מלחשוב עליו וקיויתם בלב והתפללתם חזק שהוא לא יפריע. והוא מפריע. והוא מכניס אתכם לפרופורציות בצורה הכי אכזרית וכואבת שיש. מכירים את זה? גם אני מכירה את זה, מכירה מקרוב. הייתי כל-כך שקועה בשגרה המחורבנת הזו,כ"כ שקועה בעצמי. באותו זמן הדוד שלי, בן אדם כ"כ טוב, כ"כ רגיש ואכפתי. דואג לזולת, דואג לאחר, לא משנה מה מצבו וכמה קשה לו. באותו הזמן הבנאדם הזה, המלאך הזה, שהוא פשוט ההפך הגמור ממני, סבל מהמחלה הזו שקשה לי אפילו לבטא את שמה בשפתיי כרגע. במחלה הזו נתקלתי המון בעקבות מוות של חברה שלי, ובעקבות ההתנדבות שלי במחלקה ההמטו-אונקולוגית בבי"ח רמב"ם [מחלקה של ילדים שחולים באותה מחלה.]. זו המחלה הכי נוראית בעולם, היא כרוכה בסבל בל יתואר והתקווה לצאת ממנה הולכת ונחלשת מיום ליום. אני ידעתי את זה. ידעתי את זה מקרוב.ולא היה לי אכפת. לא מספיק אכפת. פה ושם נזכרתי בו, חשבתי עליו, התפללתי שהוא יבריא. אבל המשכתי בחיים שלי כסדרם, כאילו לא כל שבוע אמא שלי נוסעת לשם, מבקרת אותו,את דודה שלי ואת הבנים וחוזרת שבורה לחתיכות קטנות. כאילו לא כל יום היא מקבלת דיווח מצב ומתפרקת ונאנחת עמוקות ומקווה ודואגת וחושבת. ככל שהזמן עבר הסיכויים להחלמה קלשו ואיתם התקווה שהוא יבריא. היא קיננה עוד עמוק בלב, אבל היא קיננה שם רק כדי שהשגרה שלי לא תישבר, שלא יקרה הנורא מכל שיפריע. והיום זה קרה. היום זה הפריע. וזה תפס אותי הכי לא מוכנה בעולם והכי מוכנה. כי ידעתי שזה יקרה, עמוק בלב. אבל כל-כך לא רציתי שזה יגיע. ידעתי מה יהיו התוצאות. ואל תגידו לי עכשיו שזה טבעי, וזה קורה, וזה סופו של כל יצור אנושי.כי זה לא מעניין אותי. ואל תגידו לי שככה זה שלכל בן אדם יש את החיים שלו,וזה לא אגואיסטי להיות שקוע בהם ולא להתייחס לאחר. כי זה לא נכון. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
 

מירוש 18

New member
אני משתתפת בצערך ../images/Emo201.gif

אין לך מה להאשים את עצמך, המצב היה קשה לך והגוף שלך, המוח שלך הגיב באופן טיבעי והדחיק את המצב כי כניראה ככה יותר קל היה לו להתמודד איתו.
 

בת אלי91

New member
מכירה את זה.

אף אחד לא באמת יודע איך להתמודד עם זה בוב.. אין שיטה. זה דבר שלוקח זמן,וזה תהליך שאת עוברת עם עצמך,ועם המשפחה הקרובה בעיקר.(ואיתי,כי אני אציק לך) דברים כאלה תמיד מקטינים וגורמים להמון דברים אחרים שהיו משמעותיים בחיים שלך להתגמד,זה טבעי שזה יקרה וזה טבעי גם שזה כואב ומוזר ובעיקר המון דברים לא מוכרים. אין מקום להאשמות,את הרי יודעת שלא יכולת לעשות מעבר לזה, במקרים האלה אין הרבה מה לעשות מלבד להתפלל ופשוט לקוות לטוב. חוץ מזה, שהעובדה שכתבת את הדברים האלה כבר מראה לא מעט עלייך.. בכל אופן, אני איתך אחות. אוהבת אותך.
 
וואי.. לא חשבתי שעד כדי כך....

מותק.. אין לי מילים כלכך להגיד לך כמה אני משתתפת בצערך וכמה שלא יחבקו זה לא יעזור.. אני רק יכולה להגיד, שכמה שזה נראה רחוק ובלתי אפשרי.. הזמן יעשה את שלו, והזמן אולי לא ירפא את הכל, אבל זה יחליש את זת כל הצער והכאב אין דרך להתמודד עם דבר כזה, והלוואי והייתה... הדרך היחידה להתמודד עם זה, זה להתאבל ולבכות עד שאין עוד כוח, ואין עוד דמעות עד שמגיעים לנקודה שמשלימים עם מה שקרה, זוכרים אותו כאיש אהוב וזוכרים אותו כאיש טוב, זוכרים. ולא שוכחים. אבל החיים ממשיכים, ולצערינו, החיים הם דבר אכזר.. וכמו כל דבר, גם הם נגמרים בצורה פתאומית וכואבת.
יקח עוד הרבה זמן, וזה יהיה קשה.. אבל את תראי שיהיה בסדר
 
../images/Emo204.gif..

לא מוצאת מילים. רק רוצה שתדעי שאת לא לבד בכל זה ושיותר קל להתמודד עם עוד אנשים. ואני באמת מצטרת לשמוע ומשתתפת בצערך נשמה שלי. ותני לתחושת אשמה הזאת להרפות ממך,כי אני בטוחה שהוא לא היה רוצה בזה. חוץ מזה, רק זמן...
.
 

shilgiah

New member
../images/Emo85.gif../images/Emo187.gif../images/Emo201.gif

אני מבינה את זה שהדחקת..אי אפשר בכלל לשפוט אותך, ואל תשפטי את עצמך! גם לי זה קרה.. משהו דומה.. עם אישתו של דוד שלי (שנפטרה מסרטן לפני שנה בערך..). ככה זה אצלנו, האנשים, עם מה שאנחנו לא יכולים להתמודד אנחנו מנסים להדחיק.. אני מבינה שאת לוקחת את זה קשה.. אבל אל תחמירי עם עצמך.. ועכשיו, תני לזמן לרפא.. אני משתתפת בצערך..
 
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!!!!!

- . הוֹפמן אהוּבי 3>|אוֹרפזיק אהוּבתי(L) . אומר/ת (22:06): וואי מה הוא עשה פן ? - . הוֹפמן אהוּבי 3>|אוֹרפזיק אהוּבתי(L) . אומר/ת (22:06): הוא חתיך חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח רק כי אני פשוט נשמה טהורה אני לא אומרת על מי זה נאמר
 

Lior Maman

New member
את כל החיים יורדת לו על החיים . נכון ? ../images/Emo11.gif

נששששששמה של ברבור בר אתיופי [אה?
] שאת !
 

זוהרוש15

New member
../images/Emo60.gif../images/Emo95.gifכל היום חיכיתי שתתחברי למסן

ודווקא שהתחברת אני לא הייתי מחוברת
 

shilgiah

New member
../images/Emo85.gif../images/Emo187.gif../images/Emo13.gifתם ונשלם!

למרות שסבלתי יומיים.. עכשיו אני מרגישה הכי טוב שאפשר.. שיהיה לכם לילה טוב.. תודה שעודדתם אותי..
החיבוקים הווריטואלים שלכם עשו את שלהם..
 
למעלה